יוזמה שאפתנית וראשונה מסוגה מציעה לעשות שימוש חוזר בכורים גרעיניים שיצאו משירות מנושאות מטוסים וצוללות כדי לספק חשמל נקי וזול למרכזי נתונים ענקיים, כחלק ממירוץ החימוש הטכנולוגי והאנרגטי של ארצות הברית
בעוד ענקיות הטכנולוגיה מחפשות נואשות אחר מקורות אנרגיה יציבים להזנת מפלצות הבינה המלאכותית שלהן, מסתמן פתרון מפתיע שמגיע דווקא ממעמקי האוקיינוס ומגרוטאות הצבא האמריקאי. ההבנה כי רשת החשמל המסורתית אינה מסוגלת לעמוד בקצב הצריכה של חוות השרתים המודרניות מובילה לגישות רדיקליות, וההצעה החדשה המונחת על שולחן משרד האנרגיה האמריקאי היא אולי הנועזת מכולן: הסבה של כורים גרעיניים צבאיים שיצאו מכלל שימוש לטובת המגזר האזרחי.
מבצע "בראשית" והקשר הימי
ההצעה, שהוגשה על ידי חברת פיתוח אנרגיה מטקסס, מבקשת לעשות שימוש בשני כורים גרעיניים ימיים – ככל הנראה כאלו ששימשו בעבר להנעת נושאות מטוסים מסדרת נימיץ או צוללות תקיפה – ולהתקין אותם מחדש במעבדה הלאומית אוק רידג' (Oak Ridge) בטנסי. המהלך משתלב תחת יוזמת "משימת בראשית" (Genesis Mission) של ממשל טראמפ, שמטרתה רתימת כוח המחשוב הממשלתי והביטחוני להאצת המחקר המדעי והדומיננטיות האמריקאית בתחום ה-AI.
הפרויקט המתוכנן צפוי להפיק בין 450 ל-520 מגה-וואט של חשמל. לשם השוואה, כמות זו מספיקה כדי להאיר מאות אלפי בתים, אך במקרה זה, היא תוקדש כולה להפעלת מרכז נתונים יחיד ועוצמתי. היתרון הגדול בשימוש בכורים קיימים הוא הזמינות המיידית יחסית של הטכנולוגיה, בניגוד לבניית תחנות כוח חדשות שעשויה להימשך עשור ויותר.
המשוואה הכלכלית: מיחזור במקום בנייה
הנתון המעניין ביותר ביוזמה הוא תג המחיר. על פי ההערכות, עלות ההסבה תנוע בין מיליון לארבעה מיליון דולר לכל מגה-וואט. אמנם מדובר בסכומים לא מבוטלים, אך הם מהווים שבריר מהעלות הנדרשת לבניית כורים גרעיניים חדשים או פיתוח של כורים מודולריים קטנים (SMR), כפי שמנסות לעשות כיום חברות כמו אמזון וגוגל.
הפרויקט כולו מוערך בעלות של כ-1.8 עד 2.1 מיליארד דולר. מעבר לחיסכון הישיר בעלויות ההקמה, המודל מציע פתרון אלגנטי לבעיה יקרה אחרת: גריטת ספינות גרעיניות. פירוק וסילוק בטוח של כורים צבאיים הוא תהליך יקר להחריד, והענקת "חיים שניים" לכורים אלו מייצרת מצב של Win-Win – גם אנרגיה זולה לתעשייה וגם חיסכון בעלויות הגריטה למשלם המסים האמריקאי. החברה היוזמת אף מתכננת מודל של חלוקת רווחים עם הממשל וקרן ייעודית לפירוק עתידי.
ממכונת מלחמה לענן דיגיטלי
זוהי הפעם הראשונה בה נשקלת ברצינות הסבה של טכנולוגיה גרעינית צבאית לשימוש אזרחי ישיר ברשת החשמל. לחיל הים האמריקאי יש רקורד בטיחותי מרשים במיוחד, עם יותר מ-50 שנות הפעלה של למעלה מ-100 כורים ללא תאונות רדיולוגיות משמעותיות. המעבר הזה עוקף את אחד החסמים הגדולים ביותר של אנרגיה גרעינית אזרחית – שלב התכנון והרישוי הראשוני של הכור עצמו, שכבר הוכיח את עצמו בתנאים הקשים ביותר בלב ים.
בעוד מיקרוסופט חותמת על עסקאות להחייאת כורים באזור "אי שלושת המילין" וגוגל משקיעה בסטארט-אפים לכורים זעירים, השימוש בציוד ימי קיים עשוי להיות קיצור הדרך האפקטיבי ביותר לפתרון משבר האנרגיה של ה-AI. היכולת לקחת טכנולוגיה שנבנתה למטרות השמדה והרתעה ולהפוך אותה למנוע הצמיחה של הכלכלה הדיגיטלית מדגימה את היצירתיות הנדרשת כיום כדי לתדלק את המהפכה הטכנולוגית הבאה.
