ראוטר לינוקס

ראוטר לינוקס בסיסי או מה לעשות עם חלקי מחשב מיותרים.

הקדמה:

אני מדבר אליכם, האנשים המסכנים עם יותר ממחשב אחד, שצריכים לסבול ולהיות מארחים של שאר הבית (ולחטוף צעקות כל ריסט) או אורחים של מחשב אחר (ושאבא יכבה את המחשב בדיוק כשהגעתם ל-97% מתוך 700 מגה)…

כולנו עברנו את הסרטים האלה (כל מי שנמצא בסרט הזה) וזה לא פועל!
אי אפשר שמחשב המשמש לעבודה, למשחקים ולשימוש יום-יומי ישמש גם כשרת של שיתוף אינטרנט. זה לא פועל ככה.. זה פתח לצרות, מריבות וסבל בל יתואר.
אז קבלו בבקשה את "המדריך המקוצר לפתרון הבעיה" שמציקה לכל כך הרבה מאיתנו.

רקע:

לינוקס – אם אתם לא יודעים מה זה, תפסיקו לקרוא, ועכשיו תקראו את המדריך ללינוקס למתחילים (מאוד!).

ראוטר – ראוטר הינו מכשיר פיסי בד"כ (אבל יכול להיות גם תוכנה) המחבר בין (לפחות) שתי רשתות שונות (למשל פנימית ואינטרנט).
הראוטר פועל על השכבה השלישית במודל OSI (שכבת הרשת). ראוטרים נמצאים בכל שער (Gateway), בכל סוויץ\' (Layer 3 switch הוא ראוטר לכל דבר) ועוד ועוד… ועוד.

לעבודה:

אני לא פנאטי בעניין לינוקס, ואם תמצאו פתרון אחר – בבקשה.
אני ספציפית ניסיתי את כל הפתרונות מבית Microsoft ולינוקס, והמסקנה שלי (לצורך המשימה הזו) היא Mandrake SNF 7.2.

בניית החומרה:

אם אתם אנשי חומרה ממוצעים כבר הצטברו אי-אלו חלקי מחשב שוכבים שאין להם שימוש כלל. למה שלא נעשה שימוש טוב לכל החלקים האלו? הרי רק לפני קצת יותר מ 5-6 שנים שילמנו יד ורגל בשביל פנטיום 150 שעכשיו צובר לו אבק ומשמש מחסן ג\'אמפרים לעת מצוא..

כל מה שצריך:

זהו בגדול, עכשיו למי אין לפחות דבר כזה זרוק לו בבית ? 🙂

All systems GO!