אם זה בנוי מאטומים, אפשר לפרוץ לזה
אם בכל זאת הצלחתם לבלוע את השטויות שהאכילו אתכם ב"שלושת הימים הבאים", אתם בוודאי תגיעו למכסת הבולשיט המותרת לאדם בוגר כשתצפו ב"מת לחיות 4". אפשר לוותר לו על כמה וכמה דברים, כמו נניח, כשצוות האקרים פורץ למרתף נידח בו נמצא ברוס וויליס ועוקב אחר הנעשה בעזרת מצלמת אינטרנט שבכלל לא הייתה דלוקה באותו הזמן. אנחנו גם לא נשמיץ את "מכירת החיסול" שביצעו אותם האקרים, כלומר פריצה לכל מאגר מידע שקיים בעולם ושינוי המידע שנמצא בו. בלי הטריק המשוגע הזה, הסרט לא היה קיים, אז ניחא. מה שאנחנו לא מוכנים לקבל, לעומת זאת, אלו הן פריצות שנוגדות את חוקי הפיזיקה.
במהלך הסרט, בנסיון נואש לחסל את ברוס וויליס (כי כדורים, משאיות והליקופטרים מתרסקים בוודאי שלא משפיעים עליו), מפוצץ גבריאל תומאס, ה-"bad guy" בסרט, תחנת כוח שמעבירה גז לכל הצינורות במדינה… דרך האינטרנט.
הרגע בסרט בו אתם מתבקשים ללחוץ על כפתור הכיבוי במוח |
גם בסרט "הרשת" מ-1995, האקרים מתוחכמים פורצים לכל אתר אינטרנטי בו סנדרה בולוק רשומה ומוחקים את הזהות שלה, כי ביקום שבו "הרשת" מתרחש לבני אדם יש זיכרון של דג זהב ואף אחד לא מכיר אותה. כמובן, יש לסרט תירוץ משכנע במיוחד והוא שסנדרה היא בעצם חובבת מחשבים בודדה וחנונית שאין לה חברים. במציאות, אם יוודע על קיומה של חובבת מחשבים שנראית כמו סנדרה בולוק, היא לעולם לא תהיה לבד.
אולי התרכזנו יותר מדי בבולוק בפעם הראשונה שראינו את הסרט, אבל במבט לאחור כל העלילה שם סובבת סביב ההנחה שאפשר פשוט למחוק אנשים מהעולם על ידי מחיקתם מהרשת החברתית המועדפת עליהם. יותר מכך, סנדרה מאבדת את חשבון הבנק שלה, את עמוד המייספייס שלה (אוי לא!) ובמשטרה היא הופכת להיות רשומה כיצאנית מסוממת בעלת עבר פלילי.
אף אחד לא טרח להעלות את הנקודה שלכל מאגר מידע יש אנשים שמכירים אותו ומתחזקים אותו לפרנסתם. אם זה היה כל כך קל לגנוב למישהו את הזהות דרך פריצה, כבר מזמן הייתם נכנסים לכלא.
מצד שני, אין לנו באמת על מה להתלונן כשמדובר בסנדרה בולוק. לא בגלל הגוף שלה, אלא בגלל שנראה לנו ששטויות טכנולוגיות בתסריט זו דרישה מוקדמת בחוזה שלה. בכל זאת, ב"איש ההרס", שגם בו היא שיחקה (לצד סילבסטר סטאלון), ניתן לעקוף מנגנון אבטחה הדורש סיסמא פשוט על ידי הקלדת הפקודה "override". נפלא.
ממשקים של תוכנות מקצועיות תמיד יראו פשוטים
מדובר בבעיה קטנה, זעירה אולי, אך לא פחות מעצבנת מכל מיתוס אחר שעולם הסרטים מטביע בתודעתם של הצופים. בניגוד לכל סיקוס אחר, כמו הפיכת פריצה מייגעת לסקסית ומגניבה, סיקוסן של עבודות המשרד הוא דווקא משהו שהיינו רוצים לראות כאן ועכשיו, במציאות.
כל מי שראה כל סדרת בילוש, חקירה או משטרה יודע שמדי פעם המצלמה מצלמת סביבת עבודה במחשב, ומדגימה את אחת מהדמויות הראשיות עובדת עליה בכדי שנרגיש קצת יותר מחוברים רגשית למה שקורה על המסך. אחרי הכל, מי מאיתנו לא יודע מהי הרגשת עייפות לאחר שעות מרובות של עבודה מול מסכי מחשב? מספיק להסתכל במשך כמה דקות על מנהלת חשבונות ממוצעת אשר מעבירה חשבוניות וקבלות דרך תוכנה שעוצבה בעידן הברונזה, על ידי אנשי מערות שמעולם לא שמעו על המושגים "גלגל", "עגול", "מעוגל" או "כדורי", בכדי להעריך את היופי והפשטות בחיים.
בטלויזיה, לעומת זאת, ממשקי העבודה מינימליסטיים להחריד, עד לנקודה בה קשה להאמין שהתוכנה מאפשרת לעובד למלא את כל תפקידיו. תסתכלו, למשל, איך נראות מערכות המידע של סדרות כמו "24", "שקר לי", "CSI: Miami" ו-"X Files"; כולן נקיות למשעי, בעלות מספר מועט של כפתורים וללא פונקציות מיותרות או תפריטי ענק עם אינספור פריטים שכנראה לעולם לא תשתמש בהם. עם זאת, קשה להאשים את הוליווד בכך שהיא מנסה לעזור לנו להבין מה קורה על המסך. מתי פעם אחרונה ראיתם איך תוכנת משרד ממוצעת נראית? הנה דוגמא לתוכנה משרדית יחסית פשוטה.
המחשבים שלנו יותר מתקדמים מאיתנו
זה נכון שהטכנולוגיה מתקדמת בקצב הולך וגובר, אבל תסלחו לנו אם יש גלולות שאנחנו פשוט נסרב לבלוע. הוליווד תמיד תציג דברים בצורה טובה יותר, מגניבה יותר ופשוטה יותר ממה שהם. זהו טבעה ואנחנו לא מתכוונים לבקר אותה על כך. לעומת זאת, אנחנו כן מוכנים לבקר את תעשיית הסרטים הגדולה בעולם כשהיא חוצה את הגבול ומעניקה למחשבים יכולות על-אנושיות – ולא כשהם בעלי אינטילגנציה מלאכותית כמו סקיינט – אלא כשהם נשלטים בידי בני אדם.
מסתבר, אם להאמין לסרט "איירון מן", שהטכנולוגיה מאפשרת לממשקי משתמש במחשבים לדעת מראש את כוונותינו ולהקדים אותנו, לא בכמה צעדים אלא בשעות מרובות של עבודה מתישה שנחסכת על בסיס ניחושים. תודות ליכולת של מחשבים לחזות מראש מה נרצה לעשות, טוני סטארק (הפרצוף מאחורי מסכת הברזל בסרט "איירון מן") מצליח לנווט בין פרוייקטים תלת-מימדיים באופן שכנראה לא נראה לעולם: הוא מוסיף ומסיר צורות שהוא בונה בזמן אמת למכשיר קיים, ובעזרת הנפת יד אחת הוא מכניס אותם לדגם וירטואלי תלת-מימדי של המכונה שהוא בונה, והמחשב משלים את כל החלקים החסרים בעצמו. מה זה בדיוק "כל החלקים החסרים"? גלגלי שיניים, ברגים, חיווט חשמלי, סוג המתכת, וכל הפונקציות שבאות ביחד עם המכונה. באותה נשימה הוא משתמש בתנועת יד כמעט זהה בכדי לזרוק חלקים מהפרוייקט לפח המיחזור הוירטואלי.
מעניין לגלות שהעניין משך תשומת לב רבה, לא בקרב בני נוער שחשבו שכל המערכת מגניבה אלא בקרב מדענים ופרופסורים שרוצים לבדוק האם ניתן ליצור מערכת עם אינטליגנציה מלאכותית ברמה שתאפשר לנו לשלוט במחשב באמצעות דיבור שוטף ותנועות מעורפלות. נראה כי הדעה הרווחת היא "כן, אבל לעולם לא כמו ש"איירון מן" מציג".
LOL בשנייה של סטיב מרטין
תודה – היה כיף לקרוא.
זה לא הזוי:
יש גם דברים כאלו ויותר מזה (רק שהתעצלתי לחפש בגוגל):
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3755832,00.html
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3755908,00.html
כותב יקר-כנראה שלא ראית בכלל את היום השלישי
כי אותו טכנאי כבלים צנוע היה כמעט בנאסא או משהו בסגנון והוא סרב כי הוא לא אהב את המשחקי פוליטיקה.
כתבה טובה!
מאמר אדיר
היה תענוג לקרוא
בעצם לגבי הברמן-רובוט
הוא דווקא כן צריך רגשות… אלכוהול זה גם לאנשים מאוד עצובים…
היה כיף לקרוא, תודה 🙂
ל-4
רק הוכחת את מה שכותב המאמר ניסה להדגים.
תודה ותשובות
קודם כל אני שמח שנהניתם.
ליניב: זו לא רוח המאמר.
ל-rikus: כפי שנאמר, רק הוכחת את מה שניסיתי להגיד. חוצמזה, אתה לא חושב שהוא היה יכול למצוא עבודה במקום קצת יותר נחשק?
ל-lear: אף אחד לא מתכוון לשתות את הרובוט 😉
שני דברים
1. הזכרת בעיה במשחק Fallout 3 וכנראה שכחת (או לא ידעת) שכל הרעיון במשחק הוא שזו ההשקפה העתידנית של העולם בשנות החמישים… את התלונות (בצדק) תגיש לאנשים בשנות החמישים שהאמינו שככה יראה העתיד.
2. שככת להוסיף את הקולות ה- so called מגניבים שעושים המחשבים והמכשירים השונים בכל הסרטים האלה. כל הצפצופים וקולות הפקס כשמתקינים תוכנה או פורצים למאגר נתונים, וקולות החשמל המוקלטים והמוכרים שנשמעים כל פעם שמפעילים מוצר חשמלי בעתיד.
גדול
כתבה יפה ומושקעת.
צחקתי בלא מעט מקומות.
בנוגע לבינה המלאכותית, אתה לא חושב שניתן ליצור תוכנה שתדע לכתוב קוד לעצמה וככה להיתפתח? אני מסכים שכשאתהה מתיג את זה כך זה נשמע משמעותית פחות סביר, אבל כמו שאדם יכול לתכנת AI, כך גם AI מספיק מתוחכם יכול לכתוב הרחבות, ואם יש לו DB משפיק גדול שכולל הסבר על מיליוני דברים שהוא לא מכיר … הוא לא ממש יצטרך עזרה של בן אנוש להבין מה ההבדל בין מכונית לשק חול
סוף סוף בנאדם שתיאר את הAI במדויק
בניגוד לכתבות ההזויות על סקיינט לפני כחודש חודשיים, פה תיארת במדויק את הAI ואת המגבלות שלו. כל הכבוד! אני מקווה שהכתבה שלך תכניס קצת שכל לאנשים.
חוץ מזה כתבה נהדרת, נהנתי מאוד לקרוא
מרתק. רציתי בעצמי לכתוב פעם על הנושא
והערה לגבי ה"בינה המלאכותית"; אין בינה מלאכותית. לפחות כיום. אוסף הIFים שהגדרת, אינם הגדרה לבינה, מכיוון שהם מצבים מתוכנתים. בינה מלאכותית בהגדרה, היא יכולת לפעול מול מצבים שלא הוגדרו בתוכנה. בדומה לחשיבה אנושית. וזה כאמור – טרם הומצא.
AI
גם לתינוק בן יומו יש בסך הכול סדרות של IF-ים ועם הזמן האלגוריטם שלו מוסיף עוד ועוד כלאו. למעשה כל עיבוד התמונה במצלמות היום מבוסס על ניסיון, כלומר זה אלגוריטם שכותב את עצמו על בסיס תמונות רבות. רק בשונה מבני אדם האלגוריטם מחושב במחשב מרכזי ומעתק לכל מצלמה לאחר מכן.
גם התהליך של תינק שמתיל לראות זהה. רק המעבד מתוחכם בהרבה.
אולי היום רחוק אבל יגיע שמצלמות יצלמו מה שאנחנו רואים בדיוק.
(ואולי גם איפונים/אדרואידים יחשבו במקומינו)
ל-15
שחר, אם זה היה נכון כמו שמראים בסרטים, היינו יכולים לאכסן תמונה שלמה על ביט בודד. לא רק טכנולוגית, אלא גם לוגית זה לא אפשרי.
"נרקיסים בגשם" – אין פורנו
תשמעו, באמת ניסיתי את זה בגוגל (חיפוש התמונות – ובחיפוש לא מוגן). לא עבד, אין פורנו בצירוף המילים הזה. הכי רחוק שהגעתי הייתה כתבת אופנה.
חוץ מזה, כתבה משעשעת שנהניתי לקרוא.
כתבה מעולה אבל תכלס…..
כתבה מעולה צחקת בהרבה קטעים. חשבתי שתזכיר את הקטע במת לחיות 4 שהאקרים מעלים וירוס לספק הכח של המחשב וגורמים לו להתפוצץ חחחחחחחח.
אבל תכלס יותר חשוב, איך אני מגיע לתמונה האחרונה? חחחח
17, 18
קודם כל אני שמח לשמוע שנהניתם. לגבי הוירוס של הספק – זה אותו סיפור כמו ש-11 כתב. נכון, זה מצחיק ומפגר, אבל כמו המון דברים אחרים זה לא עבר את הסלקציה לכתבה הספציפית הזו. כאן ב-HWZONE אנחנו מביאים רק את התוכן האיכותי ביותר (או, במקרה של כתבות מסוג זה, את התוכן הבולט והטיפשי ביותר). אם לא הייתי בוחר את הטובים ביותר בלבד, הייתם רואים כאן כתבה של 15 אלף מילה שרובה לא באמת מעניינת.
non the less, ייתכן שעוד תראו את הדברים הללו בעתיד בכתבה אחרת. אל תדאגו, אני מבטיח שיהיה מעניין.
ובקשר לתמונה: תחפשו "דשא". היא שם. וגם אם היא לא הייתה שם, זה יותר בדיחה על הסטייה של גוגל מתוצאת החיפוש המקורית מאשר הבהרת פואנטה
כתבה מעולה!!!!
כתבה אדירה!!!
הצחיקה אותי,והיא פשוט כל כך נכונה!!!
אני חושב שזה מסיר הרבה דברים – כנסו!
http://www.nand.net/~demaria/hollywood.txt
דיסאינפורמציה לגבי AI
בינה מלאכותית היא אכן מבוססת אלגוריתמי למידה כפי שנכתב, אבל באותהה נשימה היא מבוססת היוריסטיקות- וזה כבר רעיון שקרוב הרבהיותר ל"בינה".
מלבד זה- אחלה מאמר
כתבה נהדרת יואב
אכן, יש את הבדיחה המפורסמת של רובין ויליאמס (נדמה לי) על זה שהמחשב של ג'ף גולדבלום מסוגל לתקשר עם מחשב חייזרי בעוד שPC וMAC לא מסוגלים לתקשר ביניהם. לגבי מקלדות מתפוצצות במסע בין כוכבים, במקצועי יוצא לי לעבוד עם מוליכים שאכן מתפוצצים תחת עומס יתר תרמי אבל לא עושים מהם מקלדות (לפחות אני מקווה שלא XD). חוץ מזה כתבה מעולה.
הדמות של גולדבלום ביום
השלישי היא הכל חוץ ממה שכתבת, אז יכול להיות שראית את הסרט, אבל צריך גם להבין
מי נגד מי, ולא נראה לי שזה המקרה, מר יואב.
שום דבר מתוך שלושות העמודים לא גרם אפילו לחיוך, שלא לדבר על לצחוק.
מה בידיוק אתה מציע – 12.12.2008 – ההאקר
נראה מתחיל את נסיונות הפריצה למחשב ….
כעבור 3 שנים ( נכתב על המסך ) ההקר נחשל
בפריצה. כעבור חצי שנה ( כן, גם זה נכתב על המסך ) – יש הצלחה, אפשר להמשיך בעלילה.
זה גרוע כמו שזה נקרא.
אף אחד לא מגן על דוקטורת בתורת הקוואנטים בסרטים, תנו להנות משעה וחצי
של אסקפיזם, מצא לך משהו אחר לרדת עלו.
שכחת משהו – צפצופים!!!!
בכל מחשב שמציגים תמיד יש צלילים דיגיטלים שמנסים להמחיש שהמחשב חושבמצאמודיע סתם בלי קשר… וטלפונים! תמיד מוצג על המסכים בדיוק מה שקורה על כל המסך בענק!
למר תוכי
מר קקדו, נראה כאילו דילגת על שורות בקריאה. "הבעיה היא בעצם בדימוי שנוצר להאקינג בעקבות מה שמציגים בסרטים."
מלבד זאת, ב"יום השלישי" מה שהם מציגים זה פחות או יותר זלזול באינטיליגנציה של הצופים, לפחות לדעתי (ויש לא מעט שמסכימים איתי).
אם לא נהנית מהכתבה, זכותך המלאה. אני מצטער שאי אפשר לפגוע בול בטעם של כל אחד ואחד, אבל יותר חבל לי שלקחת את הכתבה ברצינות כזו. זו לא עצומה לשינוי הדרך בה מביימים סרטים, זו כתבה קלילה שמתארת את כל הדברים הכי הזויים שהמחשבים בהוליווד עושים.
אני לא חושב שיש סיבה להתעמק באלטרנטיבות. אם תרצה לדון באלטרנטיבות לתיאור תהליכי פריצה, גש לפורומים. הכתבה כאן כדי להשתעשע עם רעיונות שלא תמיד ברורים מאליהם לכולם.
או קיי, זה לא אתה, זה אני !
צר לי, לא השתעשתי, וסיבותי עימי, אבל ברור שלא אטריח בהן את הקוראים.
לא, לא לקחתי את הכתבה בצורה רצינית, רק כמה מהנימוקים שהבאת.
בכל מקרה, שאלה יהיו הצרות שלנו !
הכל בפרופורציות !
KAKADU999
תגיד אתה פולני במקרה?
מי אמר ש AI תתבסס על אלגוריתמים ???
catsmonster
אתה בן אדם במקרה ?
ועל זה נאמר טכנולוגיה:-)
יש כמה מציאותיים
יש כמה סרטים מציאותים למשל במטריקס טריניטי מנצלת חור אבטחה אמיתי שהיה קיים באותה תקופה ומשתמשת בnmap
כתבה ענקית!
כתובה בטעם, ברמה גבוהה ובהומור משעשע! נהניתי.
פיצוצים
גם בסרט 'חלום אלקטרוני' המחשב מפוצץ את עצמו ועוד דברים הזויים של AL
אם אתה חושב ש"שקר לי" זו סידרה שמשקפת את המציאות אז
אתה בבעיה.
הבסיס שעליו היא מתבססת הוא אולי קיים במידת מה (אם כי לא תמיד), אבל היישום שלו בסדרה הוא מגוכך כמעט כמו תופעת הזום אין.
אהה…לגבי סנדרה בולוק והסרט ה"רשת"…
מגוכך ככל שיהיה העניין…כשאני חושב על זה באופן אופרציוני…מה בעצם מופרך בכך שבמערכת המשטרתית מישהו ישנה (או יוסיף) את התיק הפלילי שלך?
בהנחה שיש להאקר גישה למערכת (הם הרי עבדו בצמוד עם הממשלה, לא?).
בעצם… מה מונע משוטר מושחת/סוכן ממשלתי לפתוח לך תיק?
ולגבי הבנק…בהנחה שיש לך גישה (ואני מניח שההאקר שם לא פרץ באותו הרגע שקיבל את הפקודה אלא היה לו מאגר פרצות קודם) או אולי סיסמא של מישהו חשוב בבק, מה בעצם מונע ממנו לסגור לה את החשבון?
לכותב מספר 3 – זה כן הזוי
הכתבה המחקרית הזו מדבר על טלסקופ בשווי 1500$ ומצלמה אסטרונומית במחיר של 6000$ – ממש ממש לא המצלמה המצויה בקיוסק שכונתי שבמקרה הטוב עובדת על 640X480
אחלה כתבה, אבל…
יש מדע בדיוני שנועד לכיף ולא להיגיון.
בסרט כמו מת לחיות מוצג רעיון אפוקליפטי שברמת התיאוריה לא מנותק לגמרי מהמציאות.
דוגמא מעשית להשפעה של פריצות על פיצוצים: Stuxnet שפגע בצנטריפוגות של הכור באיראן – מתאר לעצמי שאפשר גם לגרום לפיצוצים.
בסרט שבו מדובר על אדם שעבד שנים במשרד ההגנה האמריקאי ותכנן את הספין שלו במשך שנים – זה אפילו קצת אפשרי. וכלי תחבורה שנשלטים על ידי מחשבים קיימים בפועל…
נכון שלא פשוט לפרוץ למערכות מידע/מחשוב ונכון שהסרטים ממשיכים – או יצרו מראש – תדמית הזויה ולא הגיונית של האקרים.
עם זאת, כמות הפרצות האוויליות שנמצאו במערכות חשובות מאד מטרידה למדי וסרטים כמו Hackers מציגים מציאות שהייתה קיימת באופן קצת מוגזם אבל זו לא הזיה מוחלטת.
סה"כ מסכים לגמרי, למי שמבין בריטית:
http://www.youtube.com/watch?v=k6C_HjWr3Nk