שלושת חוקי הרובוטיקה של אסימוב יוצאים מנקודת הנחה שאנו צריכים להישמר מפני רובוטים, אך מדענים כיום מבקשים לתת לרובוטים יצירתיות וחופש פעולה. האם נבואת המטריקס תתגשם?
אם נעניק לרובוטים יכולות חברתיות וכריזמה, נוכל לעבוד יחד איתם בכדי להשיג דברים שאף אחד מאתנו יכול לעשות לבד. האמנם?
אוניברסיטת המחקר Carnegie Mellon השוכנת בפיטסבורג ארה"ב, מוכרת בעולם כיצרנית של מועמדים איכותיים לפרסי נובל ומשימות חלל, כדוגמת הכלכלן ג'ון פורבס נאש הידוע לחלק מן הסרט שנעשה על חייו בשם "נפלאות התבונה" ושני האסטרונאוטים של אפולו 14 ג'ודית רזניק ואדגר מיטצ'ל. לכן כאשר החוקרת הת'ר נייט, מומחית לרובוטיקה סוציאלית בקרנגי, מחליטה לשנות את מה שאנו חושבים שרובוטים נועדו לעשות, כדאי להקשיב.
הת'ר היא מסוג האנשים שלא כדאי לספר במחיצתה בדיחות מעליבות על רובוטים. מבחינתה הם יצילו את עתידנו, והיא פועלת בכדי להבטיח שרובוטים לא יוצבו רק במפעלים ויבצעו עבודות אוטומטיות, אלא גם ישתלבו בחיי היום-יום שלנו באופן קבוע.
Rajiv Khosla עיצב רובוט חברתי בשם צ'ארלי שיודע לזהות רגשות |
חברו הטוב של האדם?
הת'ר טוענת שקל היום להתחבר רגשית למכונות. לא רק בשל העיצוב האנושי שמוסיפים להם, אלא בגלל שאנו כבני אדם בטבעיות נקשרים למכשירים שברשותנו, ובמהרה אנו מעניקים להם כינוי, בין אם זה מכונית מהירה, טוסטר ורדרד, או הסמארטפון שלנו. הדוגמה הכי ברורה היא במקרה של חבלן משטרתי שעובד עם רובוט חבלה. הוא ייקשר אליו ויתנהג אליו כחבר, ואם במקרה הרובוט יפגע בתפקיד, אז החבלן יבקש שיתקנו את הרובוט שלו ולא יחליפו אותו.
"אנשים במקור חשבו שהטלפון יהיה בשימוש רק כדי להתקשר, אבל היום הוא משומש בעיקר בשביל אינטראקציות עם החברה", היא אמרה לאחרונה בראיון. אחד הדברים שהת'ר עשתה בתחילת הניסוי שלה, הוא להציב רובוט על במה מול קהל חי, כקומיקאי לכל דבר, שילמד מתגובות הקהל כאשר הוא מבצע פעולה שתמצא חן בעיניו, ובכך ידע להשתלב היטב בחברתנו. ולכן בשנים האחרונות הת'ר לקחה את הרובוט החברתי הצמוד שלה לפגוש שחקנים ואנשי במה בכדי שיוכל ללמוד על אופן ההתנהגות של בני האדם, ואז הגיע הזמן ל"סיבוב הופעות", ואתם יכולים אפילו לראות בסרטון מטה האם הבדיחות שלו מדברות אליכם.
מורפיוס אמר…
המטרה העיקרית של הת'ר נייט היא לשלב את הרובוטים בחיי היום יום, בכדי לפתור מספר רב של בעיות כמו עזרה סיעודית לקשישים, ליווי והסברה בכיתות של ילדים בעלי צרכים מיוחדים, ואולי אפילו בעתיד נשיאת נאומים או הרצאות בפני קהל, ואולי אני מגזים פה אבל גם הסוף לבדידות?
אוניברסיטת MIT לקחה צעד קדימה את הטיפול בילדים אוטיסטים, וברצונה להציב רובוט חברתי במערך כיתתי, אשר משימתו היא לתקשר עם הילדים בפשטות, לשחק עימם בצורת רפטטיבית בכל משחק שירצו, ולקלוט מהם מידע שיעזור לאחר מכן למטפלים באבחון ודרכי הטיפול בילדים. דבר נוסף שגילו החוקרים הוא שרובוטים חברתיים עם עיני מצלמה והחיישנים המוגברים שלהם, יכולים לזהות אוטיזם בגיל מוקדם יותר על ידי קשר עין מתמשך עם תינוקות בסיכון גבוה. היום גיל זיהוי המחלה בילדים הוא 3 שנים, ואחרי אין ספור בדיקות.