פיתוח חדש של החברה יוכל להאיץ את קצב טעינת הסוללות המובנות במכשירים החכמים שלנו עד פי 5 בהשוואה לאפשרי כיום
כמה מהסמארטפונים המובילים בשוק כיום מסוגלים להיטען בזריזות חסרת תקדים, כ-80 או 90 דקות מקיבולת אפסית ועד קיבולת מלאה – אך גם קצב שכזה לא ממש מהווה תחליף לחיי סוללה מכובדים שיאפשרו להעביר יום עבודה שלם עם שימוש אינטנסיבי במכשיר החכם ללא צורך בהתחברות אל השקע שבקיר. אולי טעינה מאפס למאה ב-15 דקות או פחות תוכל לשנות את המצב? זה משהו שחברת סמסונג שואפת לגלות בעתיד הלא רחוק.
פיתוח משותף של חטיבת SDI האחראית על פיתוח כל סוגי הסוללות בסמסונג, מכון המחקר המתקדם של סמסונג (SAIT) והאוניברסיטה הלאומית בסיאול מתיימר לנצל כדוריות זעירות בקוטר 20 עד 30 ננומטר המצופות בחומר הפלא גרפן שישמשו כקתודה וגם כציפוי מגן לאנודה בתוך סוללות עם מבנה והרכב כימי דומה מאוד לאלו שנמצאות בשימוש נרחב כיום, בכדי להאיץ את קצב התנועה של מטען החשמלי (לגרפן מאפיין ניידות אלקטרונים טוב פי מאה מזה של הסיליקון), ובכך להאיץ פי כמה את קצב הטעינה של הסוללה מבלי לפגוע באמינותה.
בסמסונג טוענים כי פיתחו שיטה אפקטיבית לייצור מסחרי המוני של אותן כדוריות גרפן מדוברות, באמצעות "גידול" שכבת גרפן על כדוריות עשויות תחמוצת סיליקון בתהליך כימי, מה שיאפשר ייצור המוני של סוללות בטכנולוגיה החדשנית מבלי להגיע לעלויות אשר יהפכו את כל הקונספט לכזה שאינו מעשי – ומצהירים כי התוצרים הסופיים יוכלו להציע לא רק טעינה מלאה של הקיבולת בזמן שיא של 12 דקות (ללא פירוט של קיבולת באנרגיה הספציפית שתיטען בזמן זה), אלא גם צפיפות אנרגיה עדיפה בעשרות אחוזים מזו של סוללות ליתיום-יון סטנדרטיות, ואף אמינות משופרת עם שמירה על 78.5 אחוזים מהקיבולת המקורית בתום 500 מחזורי טעינה ופריקה, בטמפרטורות סביבה של עד 60 מעלות צלסיוס.
כל הפרטים הללו נשמעים כמעט טובים מדי מכדי להיות אמיתיים, אך נראה כי אם יש שחקנית שהיא גדולה ואמידה מספיק בכדי לספק לנו קפיצת מדרגה ענקית שכזו, גם בסמארטפונים ומחשבים ניידים וגם ברכבים חשמליים – זו ככל הנראה סמסונג, ועל כן אנחנו בהחלט מוכנים לשמור על אופטימיות ולהחזיק אצבעות לכך שהתיאוריה תהפוך למעשים לפני שנעבור לעשור הבא של המאה ה-21.
