באוניברסיטרת סנגקיוקואן שבדרום קוריאה התבצע ניסוי מוצלח ביצירת וואפר עשוי גרפן – עוד צעד בדרך לקפיצה הגדולה
ראשית כל, על מה כל הרעש? ובכן, בשביל להבין צריך לדעת מהו גרפן ומהי משמעות השימוש בו.
גרפן (באנגלית: Graphene) הוא יריעה דו ממדית של אטומי פחמן המסודרים בצורה של משושים כמו בכוורת, בעובי של שכבה אטומית אחת, ומהווה את אבן היסוד לגרפיט, פולרנים וננו-צינורית פחמן. החומר בודד לראשונה מהגרפיט שמצוי בעפרונות (מקור: ויקיפדיה).
הגרפן התגלה לראשונה לפני עשור כמצע בו יכולות יצרניות השבבים להשתמש על מנת להחליף את מצע הסיליקון הקיים. זאת, בשל כך שלסיליקון יש מגבלות בכל הקשור להתמודדות עם פליטת חום, דחיסות טרנזיסטורים ותדר פעולה. על פי מומחים, אנו לא רחוקים מהיום שבו כדי להתקדם נצטרך להחליף את הסיליקון בחומר אחר עליו יתבססו מיקרו ארכיטקטורות.
הגרפן הוא לא סתם חומר שעדיף על סיליקון בכל הקשור לפוטנציאל של כח עיבוד ויעילות, יש בו את ה-DNA של טכנולוגיה עתידנית, שכן תיאורתית ניתן באותם התנאים להפיק מעבדים חזקים פי כמה על אותו המצע.
אז איפה מעבדי הגרפן?
התשובה לכך לא לא פשוטה. במשך העשור האחרון עסוקות כל יצרניות השבבים במציאת הפתרון לבעיית הגרפן הגדולה – חוסר היכולת לכבות תהליכים על פני יריעת הפחמן. כך, כל תהליך שנפתח פשוט לא נסגר. ידוע כי אינטל נלחמת כבר זמן כבר במציאת פתרון לבעיה זאת.
באוניברסיטת סנגקיוקואן של סמסונג בדרום קוריאה הכריזו כי בוצע בהצלחה ניסוי ראשוני ביצירת וואפר (משטח) המבוסס על גרפן. תהליך הפקת הוואפר כלל שכבת גרמניום כבסיס ושכבת סיליקון מעל. לאחר מכן הוסרה שכבת הסיליקון והושמה שכבת גרפן. בתהליך הסופי הוסרה שכבת הגרמניום התחתית וכל שנשאר הייתה שכבת הגרפן.
בשלב זה מלבד ההכרזה על הניסוי המוצלח אין עוד פרטים נוספים. יצור המוני בודאי שאין שכן נדרש עוד מחקר ונדרשים עוד ניסויים כדי להגיע למוצר שיוכל לעבוד בצורה תקינה ולשרוד.
מה זה אומר על אינטל ו-AMD? ובכן, אין סיבה שגם הן לא יהיו שמחות מתוצאות הניסוי. העולם כולו עובד להשגת המטרה המשותפת של מעבר לשימוש בגרפן, והטכנולוגיה לא תהיה בלעדית.