מדענים הצליחו לשלוט בנאנו-מנועים בתוך תאים אנושיים חיים
ננו-מנועים שנעשה בהם שימוש מורכבים ממוטות מתכת הדומים לרקטות, מונעים באמצעות גלים על-קוליים ומכוונים באמצעות מגנטים. בשלב זה המנועים האלו לא מסוגלים לעשות הרבה, אך החוקר טום מאלוק (Tom Malouk) מספר כי "בעתיד הטכנולוגיה עשויה לטפל בסרטן, ומחלות אחרות על ידי שינויים מכניים מתוך התאים עצמם".
כאשר הננו-מנועים נמצאים בתוך התא החי, הם מסוגלים להרוס את תוכן התא על ידי פעולה הדומה לטריפת ביצים, או פשוט על ידי ניקוב קרום התא. הדבר מאפשר פגיעה ממוקדת בתאים ספציפיים, ויותר מכך, לפי מאלוק, הננו-מנועים מסוגלים לנוע באופן פרטני ועצמאי, ולא רק כלהקה.
בלתי נראה לגוף
המוטות שמרכיבים את הננו-מנועים בנויים מסגסוגת זהב-רותניום. המתכות הן מתכות אינרטיות, מה שאומר שהן לא מגיבות עם הסביבה (בניגוד לברזל וחמצן, לדוגמה). דבר זה מאפשר למנועים לנוע ברקמות האנושיות בלי ליצור דלקות או זיהומים – מערכת החיסון לא תזהה את המנועים.
כך נראים הננו-מנועים בתוך התא החי |
אורכם של המנועים הקטנטנים הוא כ-2 מיקרומטרים. לשם השוואה, עובייה של שערה אנושית הוא כ-50 מיקרומטרים, כך שאם נעמיד 25 יחידות של מוטות-ננו אלו צמודים אחד לשני לאורך, נגיע לעובי שערה.
לנוע בעזרת הקול
לפני כשנתיים, שתי קבוצות חוקרים, אחת באוניברסיטת פן סטייט והשנייה באוניברסיטת קליפורניה שבסאן דייגו, הכריזו כי הם למדו כיצד להשתמש בצלילים על-קוליים כדי להניע ננו-מנועים. בעבר, רכיבי ננו ניסיוניים עשו שימוש בהנעה המבוססת על סוגים שונים של דלק, אך יצרו בעיה עקב הרעילות של דלק בתוך תאים חיים.
טום מאלוק, הפרופסור וראש המחלקה לתורת החומרים, כימיה ופיסיקה באוניברסיטת פן סטייט |
מאלוק והצוות שלוו סיפרו כי הם למדו כיצד להכניס את המנועים הקטנטנים לתוך תאים אנושיים חיים על פני שקופית במיקרוסקופ. בינתיים, הננו-מנועים רק מתנגשים אחד בשני ומתרסקים לתוך אברונים (organelles) – מבנים תת-תאיים.
העתיד כמעט כאן
לטכנולוגיה יש עוד לאן להתפתח עד שנגיע לדור של ננו-בוטים אמיתיים – רובוטים זעירים שנזריק לגוף בכמויות של מיליונים או אף מיליארדים והם ינטרו את בריאותנו וגם יתקנו את הדרוש תיקון – כולל חיסול תאים סרטניים, וטיפול בדלקות. כיום אנחנו מכירים את הננו-בוטים רק מספרים וסרטי מדע בדיוני כמו "המסע המופלא", אך הנושא נמצא במחקר כבר זמן רב וההתפתחות הנוכחית היא צעד בדרך הנכונה.
האם נראה את הפיתוח הזה בשימוש נרחב עוד בימי חיינו? שתפו אותנו בתגובות!