הודעתה של משטרת דאלאס על חיסולו של רוצח חמשת השוטרים באמצעות כלי של היחידה לסילוק פצצות מעורר תהיות שנוגעות לאתיקה וטכנולוגיה
אירוע הירי בעיר דאלאס ביום שישי האחרון, בו רצח יוצא צבא חמישה שוטרים ופצע שישה נוספים בעיצומה של תהלוכת הפגנה של ארגון Black Lives Matter (שנועדה בתורה לצאת כנגד כמה מקרי הרג של אפרו-אמריקאים בידי שוטרים שהתרחשו בתקופה האחרונה), הביא לזעזוע ממשי בממסד האמריקאי, ולשיא חדש במתיחות הבין-גזעית במדינה בעשור החולף. כעת, מסתמן שהאירוע הזה הביא גם ללידתן של תהיות אודות גבולות השימוש ברובוטים בעידן המודרני.
מיכה ג'ונסון, החשוד ברצח השוטרים, התבצר בחניון רכבים בו ניהל קרב יריות כנגד כוחות המשטרה. לאחר שסרב להיכנע ואף הצהיר על כוונות להמשך פגיעה בכוחות, במשטרת דאלאס החליטו לפעול באופן בלתי צפוי – רובוט משטרתי של היחידה לסילוק פצצות נשלח לכיוונו של ג'ונסון כשהוא ממותקן במטען נפץ אשר הופעל בקרבתו, והביא להריגתו של היורה. בכך, מסתמן כי מדובר בשימוש המתועד הראשון בעולם ברובוט משטרתי בעל ייעוד שכזה לשם חיסול של מטרה חשודה – ולא כולם מקבלים את הטקטיקה הזו.
בחירה בלתי נמנעת שנועדה להציל חיי אדם, או תקדים קיצוני ברובוטיקה שעלול לסכן את כולנו?
גורמי המשטרה הבהירו מצידם כי זו הייתה הדרך היחידה שניצבה בפניהם באותו רגע נתון להביא לניטרול החשוד מבלי לחשוף שוטרים נוספים לסכנת חיים, אך המתנגדים טוענים כי מדובר בתקדים מסוכן של שימוש קטלני ברובוטים מחוץ לעולם הצבאי הייעודי, ובמהלך שהיה בגדר 'משפט שדה' שהונע מיצר הנקמנות של השוטרים שחבריהם נפגעו מידי החשוד.
מיכה ג'ונסון, החשוד ברצח שחוסל בפצצה "מאולתרת" נשלטת מרחוק
רובוטים וכלים בלתי מאויישים משמשים למשימות צבאיות שכוללות גם הרג בחלק מהמקרים עוד מימי מלחמת העולם השנייה, אך נראה כי המעבר לעולם האזרחי (שבו מספר הרובוטים המקיפים אותנו גדל עם כל דקה שחולפת) יוצר לא מעט חששות ותהיות, ומטשטש את הגבול בין התחומים שבעבר היו מופרדים הרבה יותר.
הוויכוחים סביב הביצוע של משטרת דאלאס עשויים להימשך עוד זמן רב, אך יהיה מעניין לראות האם המקרה הזה יביא לקידום רעיון השימוש ברובוטים למשימות בטחוניות בנוף האזרחי – או שיקדם דווקא את קביעתם של גבולות נוקשים וברורים יותר למגבלות השימוש עבור מכונות 'חכמות' מסוגים שונים.