כמו אנונימוס אבל חוקי – לוחמי הסייבר
בזמנים בהם ההאקר הסעודי עושה שמות ומפרסם פרטי אשראי של אלפי ישראלים, כשאיראן מותקפת בוירוס קטלני בתוך אתרי הגרעין שלה, כשהעולם סוער וגועש. בעידן הממוחשב בו אנו חיים, מבינים רבים מאיתנו את חשיבות עולם הסייבר, את גודלו והיקפו העצום של המידע שאנו שומרים על רכיבי איחסון שונים.
וכך גם צה"ל, בדומה לצבאות אחרים ברחבי העולם, הבין את חשיבות ההגנה והלחימה בסייבר. לא מזמן, השיק צה"ל את המרכז להתגוננות מפני טרור סייבר: חמ"ל ייעודי שיאתר וינטר אחר מתקפות סייבר מכוונות מצד גורמים עוינים על השרתים, המחשבים והציוד הטכנולוגי הרב שיש ברשות הממשלה, ובעיקר ברשות צה"ל.
החמ"ל שהוקם לאחרונה, מאוייש על ידי לא פחות מ-20 חיילים בצבא סדיר וקבע, שינטרו על תעבורת הרשת במטרה לאתר מתקפות סייבר, למנוע אותן, לנטרל אותן, ואפילו – להשיב מתקפת סייבר בזמן אמת.
עם זאת, החמ"ל החדש אינו בא להצהיר על פתיחת תחום חדש, אלא רק על שיפור האמצעים וההגנה בזמן-אמת. תחום ההגנה בסייבר קיים בצה"ל כבר כמה שנים טובות, כאשר בתוכו נמצאים מיטב המוחות של מיטב ההאקרים.
האקר מבריק? – התקבלת
איתור החיילים מתבצע בשלבים מקדימים של תהליך הגיוס, ובהם החיילים עוברים מבחנים שונים על מנת להציג את יכולותיהם. מן הסתם, לתחום ההגנה בסייבר נכנסים רק אלה שיש להם ניסיון בהאקינג ובאבטחת מידע, כך שאם כבר בגיל 8 פרצתם למחשב של בית הספר ושיניתם את תוצאות המבחן בחשבון – אתם מסודרים.
מכיוון שמדור זה מוגדר כמסווג ביותר, כמעט ולא ניתן לקבל עליו פרטים, אך אנו יודעים שאפשרויות הקידום שם הן רבות, הניסיון הנצבר שם ישרת אתכם נאמנה באזרחות, ומסלולי הקצונה והקבע אטרקטיביים במיוחד.
הש"ג של רשת האינטרנט – אבטחת מידע
מעבר לתחום ההגנה-בסייבר שהזכרנו קודם לכן, עוד ענף חשוב וקריטי בתפקודו של צה"ל נקרא "אבטחת מידע". על תחום זה ממונה מחב"מ (מחלקת ביטחון מידע), שמספקת שירותים מתקדמים בהגנה על המידע המודפס, האלקטרוני והמדובר בכל עת.
צה"ל עומד היום מול אויבים מתוחכמים הרבה יותר מבעבר. אם העזתם לדמיין את אנשי החיזבאללה והחמאס כאנשים פרימיטיביים, שהכי מודיעין שדה שלהם זה חיפוש של בסיסי צה"ל במפות של גוגל – טעיתם. האויב היום מתקדם יותר: החל מריגול באמצעות ציטוט למכשירי קשר ולטלפונים סלולארים, דרך חדירה מכוונת לרשתות התקשורת של צה"ל, ועד לריגול מתקדם ואפקטיבי מאוד באמצעות המידע החשוף באינטרנט, לרבות רשתות חברתיות כמו טוויטר ופייסבוק.
למחב"מ ניתנה המשימה לאבטח את כל המידע שעובר בצה"ל: החל ממסמכים מסווגים, דרך קבצים מוצפנים באמצעות מצפינים מתקדמים, חיפוש תוכן אסור שהעלו חיילים זוטרים לפייסבוק ועוד. אנשי מחב"מ מפוזרים בכל יחידות צה"ל, ועבודתם השוטפת מתפזרת על מגוון רחב של רבדי אבטחה: בקרת אישורי-כניסה למחנות צה"ל, שירותים ביומטרים מתקדמים, הצפנת מידע, בקרה אחר חיילים ברשתות חברתיות ועוד.
כולם מוזמנים למסיבה
לרוב, לאנשי אבטחת המידע הזוטרים במחנות צה"ל אין רקע מקדים בנושא, והדרישה היחידה היא הבנה של אנגלית בסיסית, וניסיון ממוצע בעבודה מול מחשב. חיילים שישרתו בתור מש"קי אבטחת מידע ביחידות השונות, לרוב יעסקו בעבודה מונוטונית רוב הזמן, כאשר רוב העבודה המבצעית שלהם תתחיל באירועי חירום.
טכנאים והנדסאים שלמדו הנדסת-תוכנה כחלק מפרוייקט "עתודה טכנולוגית" המאפשרת לימודים טרם הגיוס, יכולים למצוא עצמם מגיעים ליחידות המטה, שם העבודה מאתגרת הרבה יותר. אותם האנשים לרוב ישמשו כחוקרי אבחת מידע, שיחקרו במהלך שירותם את הוירוסים המתקדמים ביותר, את כלי הפריצה המתוחכמים ביותר, ויפתחו עבורם מענה הולם למצבים בהם ישנה חדירה לרשתות התקשורת השונות של צה"ל.
מש"קי-אבטחת מידע יקבלו את האופציה לצאת לקצונת אבטחת-מידע, שם ילמדו את תורת הסייבר לעומק, ויוכלו לפקד לאחר-מכן על צוות מש"קי אבטחת-מידע ביחידות השדה / המטה השונות. לגבי טיב קצונת אבטחת-המידע והתנאים בה דעתנו חלוקה, אך לאחר השחרור, במידה ושירתתם כקציני אבטחת מידע, תוכלו להוסיף לקורות החיים שלכם גם את תעודת הקצונה, ואת הניסיון שלכם בניהול חיילים.
אנשי אבטחת המידע בעת שיחרורם יכולים למצוא עצמם כאנשי אבטחת מידע בחברות אזרחיות, בעיקר משום שרוב תורת אבטחת-המידע של צה"ל מתבססת על מקורות אזרחיים. בחברות כמו Check-Point וחברות אבטחת-מידע אחרות, נדמה כי יש ביקוש גדול למומחי-אבטחת מידע שבדיוק השתחררו. ובהיי-טק כמו בהיי-טק, התנאים אומרים הכל.
כתבה מעולה – המסר עוד יותר מעולה!
באיחור של 7 שנים
אם הייתי קורא את הכתבה הזו לפני 7 שנים היום הייתי במקום אחר. מידע חשוב מאוד יש פה
אחלה כתבה.
עוד כמה דברים
קודם כל, כתבה נהדרת. אני מודה שלא קראתי את כולה היות שהיא כבר לא כל כך רלוונטית לגבי (משוחרר טרי) אבל הרעיון יפה מאוד.
הייתי רוצה להוסיף עוד כמה נקודות חשובות שמניסיוני כדאי לקחת בחשבון לקראת הגיוס:
1. הכי חשוב – הצבא יכול לתרום לכם המון בהרבה מאוד תחומים, אבל תזכרו שבראש ובראשונה, המטרה היא שאתם תתרמו למדינה.
זה נשמע אולי בנאלי, אבל זאת האמת. אכן מדובר בכלי מינוף לחיים ובמקום נהדר להכיר בו אנשים, אבל אל תשכחו שכל אלו רק נלוונים למטרה האמיתית.
הכי טוב לשים את השאיפות והרצונות בצד ל3 השנים האלה ופשוט לתת מעצמכם כמה שאתם יכולים.
2. זה רעיון מעולה לבוא עם כיוון למה אתם רוצים לעשות בצבא, אבל אל תשכחו שלצה"ל לא כל כך אכפת. כלומר, הרצון שלכם תמיד יהיה בסולם העדיפויות מתחת לצורך של הצבא. כדאי להבין את זה מוקדם, כי מי שמתעקש להלחם במערכת בד"כ מפסיד.
3. ועצה פרקטית – תשקיעו בצו ראשון ובכל המבחנים שם. צה"ל לא מכיר אתכם ועד שלב הגיוס (וגם אח"כ) אתם בסה"כ מספר. היכולות שתראו בצו ראשון הן אלה שיפתחו לכם דלתות למיונים נוספים לדברים מעניינים (לא שמובטח שיצא משהו מזה, אבל בשלב הזה זה המקסימום שאתם יכולים לעשות).
ו…זהו. גיוס קל לכולם וגם אם אתם לא מוצאים את עצמכם איפה שרציתם, קחו את הבאסה בסבבה 🙂
כל אחד היה רוצה להיות באחד התפקידים האלה, רק שהסיכוי הוא אפסי
סיכוי אפסי להיות באחד התפקידים האלה, בתור אחד שעומד להתגייס וחקר לא מעט – הסיכוי הוא נמוך מאוד, ככה שלא שווה לפתח ציפיות בכלל. כתבה נהדרת בכל זאת!!!
ממר"ם הטובים ביותר? זה בדיחה?
"לממר"מ מגיעים רק הטובים ביותר בתוכנה"
לממר"מ מגיעים הבנים יחידים ולו עם הפרופיל העורפי. אין צורך בשום ידע מקדים, או שכל…
והנה האותיות הקטנות
1. ברוב התפקידים תצטרכו לחתום קבע משנה ועד שנתיים וחצי + חצי שנת קד"צ.
2. בקבע תקבלו משכורת בלאי כי אתם בלי דרגת סיכון – במקרה הטוב 4600 ש"ח. ,(בצדק שלוחמים יקבלו יותר ממכם וזה לא מעניין אף אחד כמה תרוויחו באזרחות)
3. משקי ב"מ לא עושים כלום, נקודה ואין מה ללכת לשם.
4. ממר"מ היא יחידה ענקית, ואם כבר עדיף להגיע ללשם או שהם שמעסקות בתכנות (אלא אם כן אתה מעדיף תתחום IT כמוני)
5. המערך הטכני של חיל אויר זה דריק, וגם היחידה הטכנולגית שלהם (אופק) היא לא כזה להיט.
6. 8200 היא היחידה הגדולה בצה"ל מה אתם מתפלאים שיש לה הכי הרבה יזמי הייטק.
7. הכותב הוא חייל בלוטם המכיר בגלל שירותו הן את גופי חיל האויר, לוטם (ממר"ם , לשם שהם) והמודיעין.
לקחת בערבון מוגבל!
כדאי לקחת מהכתבה הזו את הרעיון הכללי שיש תפקידים טכנולוגים טובים בצבא, ולא את התוכן הספציפי – שהינו לא מדויק במקרה הטוב וההיפך מהמציאות במקרה הרע (ממר"מ מזמן נחשבת לפח). כותב הכתבה הוא כנראה יוצא תקשוב ולא מודיעין ולכן אין לו מושג על התפקידים הטכנולוגים הרציניים שיש.
בנוסף, עתודה טכנולוגית (יג-יד) זה בלאי, לרוב לא כדאי.
כן אהה
מה לגבי המערך הטכני של חיל החימוש שמה אלקטרונאים וגיקים מגיעים לתפקיד הרבה יותר מעניינים כמ ובקרת אש בטנקים או אופטיקה או אלקטרונאי חימושי ויש עוד הרבה תפקידים .
תשאלו כל אחד מה עדיף המערך הטכני של החימוש או חייל האוויר. ?
לא ללכת לחה"א להיות טכנאי ציוד
מה שלא תעשו אל תלכו לחיל האוויר להיות טכנאי בטייסת או דרג ב', תחסכו לכם את הסבל.
כתבה סבירה –
מצד אחד אתה מרכז כאן את כל החומר שידוע למתגייס בנושא מחשוב וטכנולוגיה בצבא, שזה יפה מאוד, אבל ההגזמה שנעשתה כאן על ממר"ם ו8200 היא כמו תמיד מעל ומעבר. ממר"ם ו8200 שניהן יחידות שישבות במרכז הארץ, בשניהן אנשים יוצאים יומיות הביתה כמו בעבודה, בשניהן מתבצע דברים חשוב לצבא, אבל לא הכי חשובים כמו שמוגדר כאן בכתבה.
את הדברים הכי מתקדמים והכי חדישים, אתם לא יודעים וגם אף אחד לא אמור לדעת.
מעניין אם הצנזורה באתר תאשר את התגובה הזאת כי היא נכונה להפליא.
אבל ישר כוח על הכתבה בכל זאת אחלה עבודה בכללי
כתבה עם רעיון יפה אבל מאוד לא מדוייקת.
בתפקידים מעניינים ושמעותיים עוברים סיווג ביטחוני ולכן לא ניתן לשמוע עליהם ולהבין את עוצמתם.
בלי לחפור יותר מידי מי שרוצה תפקיד מעניין אני ממליץ באופן אישי ללכת על תפקיד מודיעיני בין אם זה תחת אמ"ן חיל אוויר ו חיל הים.
והכי חשוב לבקש מיונים, קשה ליפול על תפקידים מעניינים דרך כלל צהלי.
plot twist הכתב שמאלני
סתם כתבה מעולה אני במסלול הנדסאי מכטרוניקה (מכונות ואלקטרוניקה) ואמרו לנו שצהל יכול לחייב אותנו קבע לשנה לא עד שנתיים