נושמים סילון, מצידיעים לאיש שבקוקפיט – טכנאי הטייסות
המערך הטכני של חיל האוויר מחולק לשלושה דרגי אחזקה, לפי רמת חשיבות ומבצעיות תוכן התפקיד. טכנאי דרג א' אלו הם הטכנאים הנמצאים בטייסות השונות, ממש על מסלולי הטיסה והם אלה שמכינים את המטוס לקרב, לאימון או לגיחה הבאה שלו.
תפקידי הטייסת תופסים מגוון רחב של תחומים, וברובם גם לא נדרש ניסיון קודם באלקטרוניקה או במחשבים. החל מטכנאי אלקטרוניקה, אנשי חיווט, לבורנטים או מנוענים, לכולם יש מקום על הטייסת, וברגעים הקריטיים, רגע לפני שהמטוס ממריא אל עבר המטרה הרחוקה, הם אלה שבודקים, מחמשים, מתדלקים ובעיקר מתחזקים את הרכיבים השונים, במטרה לתמוך באופן מלא ומבצעי את הטכנולוגיה האדירה העצומה בו.
הניסיון שתקבלו כטכנאי דרג א' בטייסת הוא הכי פחות שימושי, אך יש שיגידו: הכי חווייתי. מטוסי-קרב בתעשייה האזרחית אינם קיימים, אך אם תהיו יצירתיים מספיק, תוכלו להתקבל ביתר קלות לעבודה בנמלי-התעופה השונים כטכנאים, או לתעשייה האווירית.
| להיות שם רגע לפני שהגלגלים מתנתקים ממסלול הטיסה |
הכי מבצעי – טכנאי כיפת ברזל
"כיפת ברזל" היא אחת המערכות הבולטות ביותר, או אולי אפילו הבולטת ביותר שיש לחיל-האוויר להציע. במבצע "עמוד ענן" יירטה המערכת מאות טילים מעל שמי הדרום, ואפילו מעל שמי גוש-דן. גם כאן אנו נחשפים למערכת עתירת-טכנולוגיה: החל ממערכות מכ"מ מתקדמות ועד לציוד תקשורת מהיר – מערכות שבהחלט דורשות תחזוקה שוטפת ומתקדמת.
ובכן, זה קצת עצוב, אבל במדינה בה הסלמה באה לידי ביטוי בירי טילים קצרי-טווח על ישובי הדרום, ולאחרונה גם על יישובי המרכז, כיפת ברזל הפכה למבוקשת ביותר בגיוס לחיל-האוויר, ומערך ההגנה האווירית, שלפני כמה שנים אחרונות היה נקרא מערך הנ"מ, שהיה ידוע בשיעמום ובחוסר המבצעיות היחסית שלו, קיבל תפנית מרשימה והפך לחוד-החנית של החיל.
בסוללות כיפת ברזל נמצאים טכנאים מדרגי-אחזקה שונים, והם אחראים בעיקר לציוד התקשורת והמכ"מ. מכיוון ומערכות המכ"מ האזרחיות מבוססות על המערכות הצבאיות, וציוד התקשורת הקיים שם הוא בדרך-כלל אזרחי לגמרי, הניסיון שתצברו כטכנאים בסוללות השונות של כיפת ברזל יהווה עבורכם סיפתח נהדר לחיים שאחרי הצבא, ובהחלט ישמש אתכם כשתרצו להמשיך ולעבוד במקצוע הזה, גם כשאתם לא על מדים ירוקים, או סרבלים כחולים.
| ההצלחה בהנגה על השמיים מטילים – תהיה תלויה בכישורים הטכניים שלכם |
הכי מבוקשים – טכנאי תקשורת ומחשוב
אז כבר אמרנו שחיל-האוויר הוא חיל עתיר-טכנולוגיה מודיעינית, תעופתית וטכנית. אך מה שווה כל המידע הנאסף על ידי תחנות הקצה, כאשר לא ניתן להעבירו אל המטה, ואל צרכני המידע הרציניים יותר: טילים חכמים, טייסים ובקרי טיסה.
ובכן, גולת הכותרת של המערך הטכני הם אלה שמתחזקים את רשתות התקשורת המתקדמות של חיל-האוויר. החל ממערכות נתונים מתקדמות, שרתים, נתבים, מרבבים רבי-עוצמה, רדיו והמון כבלים, אנשי התקשורת והמחשוב של חיל האוויר באים לספק את הסחורה המבוקשת ביותר – תקשורת איכותית בזמן אמת למערכות המכ"מ והמטוסים שחגים בשמיים.
רשת התקשורת הנרחבת של חיל האוויר זוכה לשם הקוד "אבנט-כחול", והיא באה בכדי לספק שירותי תקשורת מתקדמים לזרימה יעילה ובריאה של המידע הרב בתוך הארגון המפותל. אנשי התקשורת והמחשוב של חיל האוויר, עוברים הסמכה של כ-5 חודשים בבסיס הטכני של חיל האוויר בחיפה, ושם לומדים את כל תורת התקשורת והסיסטם, בעיון רב.
מה זה פה – צה"ל או היי-טק?
משום שרוב הציוד בו משתמשים בחיל האוויר הוא אזרחי לגמרי, משמע שגם חברות פרטיות מחזיקות בו – טכנאי התקשורת והמחשוב משתחררים מצה"ל עם 2-3 שנות ניסיון בתחום, ניסיון ששווה הרבה מאוד בחברות ההיי-טק שמחפשות את אותם האנשים. רוב הקורסים נעשים בחברות אזרחיות, כך שהידע התיאורטי של אותם הטכנאים נרחב במיוחד, ואפילו ניתן לגשת למבחני הסמכה מקצועיים כגון MCITP של מיקרוסופט או CCNA של סיסקו – על חשבון המערכת.
הניסיון, התעודות והידע שרוכשים הטכנאים טרם יציאתם לשוק האזרחי, במהלך שירותם הצבאי – מייצר עבורם סיפתח נהדר וזרימת מזומנים גבוהה בשוק ההיי-טק אליו יפנו לאחר שחרורם. טכנאים אלו משרתים בכל יחידות החיל, והיציאות כמובן – תלויות במיקום ובכוח-האדם הזמין.
כתבה מעולה – המסר עוד יותר מעולה!
באיחור של 7 שנים
אם הייתי קורא את הכתבה הזו לפני 7 שנים היום הייתי במקום אחר. מידע חשוב מאוד יש פה
אחלה כתבה.
עוד כמה דברים
קודם כל, כתבה נהדרת. אני מודה שלא קראתי את כולה היות שהיא כבר לא כל כך רלוונטית לגבי (משוחרר טרי) אבל הרעיון יפה מאוד.
הייתי רוצה להוסיף עוד כמה נקודות חשובות שמניסיוני כדאי לקחת בחשבון לקראת הגיוס:
1. הכי חשוב – הצבא יכול לתרום לכם המון בהרבה מאוד תחומים, אבל תזכרו שבראש ובראשונה, המטרה היא שאתם תתרמו למדינה.
זה נשמע אולי בנאלי, אבל זאת האמת. אכן מדובר בכלי מינוף לחיים ובמקום נהדר להכיר בו אנשים, אבל אל תשכחו שכל אלו רק נלוונים למטרה האמיתית.
הכי טוב לשים את השאיפות והרצונות בצד ל3 השנים האלה ופשוט לתת מעצמכם כמה שאתם יכולים.
2. זה רעיון מעולה לבוא עם כיוון למה אתם רוצים לעשות בצבא, אבל אל תשכחו שלצה"ל לא כל כך אכפת. כלומר, הרצון שלכם תמיד יהיה בסולם העדיפויות מתחת לצורך של הצבא. כדאי להבין את זה מוקדם, כי מי שמתעקש להלחם במערכת בד"כ מפסיד.
3. ועצה פרקטית – תשקיעו בצו ראשון ובכל המבחנים שם. צה"ל לא מכיר אתכם ועד שלב הגיוס (וגם אח"כ) אתם בסה"כ מספר. היכולות שתראו בצו ראשון הן אלה שיפתחו לכם דלתות למיונים נוספים לדברים מעניינים (לא שמובטח שיצא משהו מזה, אבל בשלב הזה זה המקסימום שאתם יכולים לעשות).
ו…זהו. גיוס קל לכולם וגם אם אתם לא מוצאים את עצמכם איפה שרציתם, קחו את הבאסה בסבבה 🙂
כל אחד היה רוצה להיות באחד התפקידים האלה, רק שהסיכוי הוא אפסי
סיכוי אפסי להיות באחד התפקידים האלה, בתור אחד שעומד להתגייס וחקר לא מעט – הסיכוי הוא נמוך מאוד, ככה שלא שווה לפתח ציפיות בכלל. כתבה נהדרת בכל זאת!!!
ממר"ם הטובים ביותר? זה בדיחה?
"לממר"מ מגיעים רק הטובים ביותר בתוכנה"
לממר"מ מגיעים הבנים יחידים ולו עם הפרופיל העורפי. אין צורך בשום ידע מקדים, או שכל…
והנה האותיות הקטנות
1. ברוב התפקידים תצטרכו לחתום קבע משנה ועד שנתיים וחצי + חצי שנת קד"צ.
2. בקבע תקבלו משכורת בלאי כי אתם בלי דרגת סיכון – במקרה הטוב 4600 ש"ח. ,(בצדק שלוחמים יקבלו יותר ממכם וזה לא מעניין אף אחד כמה תרוויחו באזרחות)
3. משקי ב"מ לא עושים כלום, נקודה ואין מה ללכת לשם.
4. ממר"מ היא יחידה ענקית, ואם כבר עדיף להגיע ללשם או שהם שמעסקות בתכנות (אלא אם כן אתה מעדיף תתחום IT כמוני)
5. המערך הטכני של חיל אויר זה דריק, וגם היחידה הטכנולגית שלהם (אופק) היא לא כזה להיט.
6. 8200 היא היחידה הגדולה בצה"ל מה אתם מתפלאים שיש לה הכי הרבה יזמי הייטק.
7. הכותב הוא חייל בלוטם המכיר בגלל שירותו הן את גופי חיל האויר, לוטם (ממר"ם , לשם שהם) והמודיעין.
לקחת בערבון מוגבל!
כדאי לקחת מהכתבה הזו את הרעיון הכללי שיש תפקידים טכנולוגים טובים בצבא, ולא את התוכן הספציפי – שהינו לא מדויק במקרה הטוב וההיפך מהמציאות במקרה הרע (ממר"מ מזמן נחשבת לפח). כותב הכתבה הוא כנראה יוצא תקשוב ולא מודיעין ולכן אין לו מושג על התפקידים הטכנולוגים הרציניים שיש.
בנוסף, עתודה טכנולוגית (יג-יד) זה בלאי, לרוב לא כדאי.
כן אהה
מה לגבי המערך הטכני של חיל החימוש שמה אלקטרונאים וגיקים מגיעים לתפקיד הרבה יותר מעניינים כמ ובקרת אש בטנקים או אופטיקה או אלקטרונאי חימושי ויש עוד הרבה תפקידים .
תשאלו כל אחד מה עדיף המערך הטכני של החימוש או חייל האוויר. ?
לא ללכת לחה"א להיות טכנאי ציוד
מה שלא תעשו אל תלכו לחיל האוויר להיות טכנאי בטייסת או דרג ב', תחסכו לכם את הסבל.
כתבה סבירה –
מצד אחד אתה מרכז כאן את כל החומר שידוע למתגייס בנושא מחשוב וטכנולוגיה בצבא, שזה יפה מאוד, אבל ההגזמה שנעשתה כאן על ממר"ם ו8200 היא כמו תמיד מעל ומעבר. ממר"ם ו8200 שניהן יחידות שישבות במרכז הארץ, בשניהן אנשים יוצאים יומיות הביתה כמו בעבודה, בשניהן מתבצע דברים חשוב לצבא, אבל לא הכי חשובים כמו שמוגדר כאן בכתבה.
את הדברים הכי מתקדמים והכי חדישים, אתם לא יודעים וגם אף אחד לא אמור לדעת.
מעניין אם הצנזורה באתר תאשר את התגובה הזאת כי היא נכונה להפליא.
אבל ישר כוח על הכתבה בכל זאת אחלה עבודה בכללי
כתבה עם רעיון יפה אבל מאוד לא מדוייקת.
בתפקידים מעניינים ושמעותיים עוברים סיווג ביטחוני ולכן לא ניתן לשמוע עליהם ולהבין את עוצמתם.
בלי לחפור יותר מידי מי שרוצה תפקיד מעניין אני ממליץ באופן אישי ללכת על תפקיד מודיעיני בין אם זה תחת אמ"ן חיל אוויר ו חיל הים.
והכי חשוב לבקש מיונים, קשה ליפול על תפקידים מעניינים דרך כלל צהלי.
plot twist הכתב שמאלני
סתם כתבה מעולה אני במסלול הנדסאי מכטרוניקה (מכונות ואלקטרוניקה) ואמרו לנו שצהל יכול לחייב אותנו קבע לשנה לא עד שנתיים