על טכנולוגיות עתידניות לחיזוי פשיעה ושיטור מונע – שמשתמשים בהם כבר היום
בסוף אוגוסט השנה התחוללה בארץ סערה ציבורית בעקבות דברי מפכ"ל המשטרה על יחסה של המשטרה לאוכלוסיה האתיופית. בדבריו אמר המפכ"ל: "בכל המחקרים בעולם הוכח שמהגרים מעורבים בפשיעה יותר מאחרים, וגם צעירים מעורבים יותר בפשיעה. זה לא צריך להפתיע, אבל כאשר שני הגורמים האלה מתערבבים, נוצר המצב שקהילה אחת באופן סטטיסטי מעורבת יותר בפשיעה מאשר קהילות אחרות.
מטבע הדברים, כאשר שוטר פוגש חשוד – המוח שלו חושד בו יותר מאשר היה חושד בו אילו היה מישהו אחר, זה טבעי". המפכ"ל הוסיף: "זיהינו באיחור שקיימת בעיה של שיטור יתר ביחס לקהילה, וזה שנה אנו פועלים עם מנהיגי הקהילה לצמצומו".
דברי המפכ"ל עוררו דיון מחודש בנושא ישן. אם יש לנו ידע סטטיסטי מוקדם על פשיעה בריכוז אוכלוסיה מסוים – האם מוטב להביא כוחות שיטור גדולים יותר לאיזור המועד לפשע על מנת למנוע אותו? האם עצם הכנסת שוטרים לא תיצור מראש חיכוך גדול יותר שרק יגביר את הפשיעה ויהיה בבחינת נבואה המגשימה את עצמה? יתרה מכך – האם יש מקום להשאיר את שיקול הדעת ו"תחושת הבטן" לגבי החשד באדם בעל מוצא מסוים על ידי שוטר יחיד, שלדברי המפכ"ל "המוח שלו חושד בו יותר מאשר היה חושד בו אילו היה מישהו אחר"?
בשנים האחרונות החלו מספר משטרות, בעיקר בארה"ב – להשתמש בטכנולוגיות מיחשוב שמטרתן לחזות ולאתר אנשים המועדים לפשיעה לפני ביצוע הפשע עצמו. מדובר בטכנולוגייה הקרויה "חיזוי משטרתי" (Predictive Policing). במערכות אלה מוזן מאגר המידע הממוחשב בנתוני פשיעה ומייצר חיזוי על פושעים מועדים וגם על קורבנות בפוטנציה. בין השאר מייצר המחשב רשימה חמה (Heat List) של אנשים שבסבירות גבוהה יהיו מעורבים ברצח או בירי.
האלגוריתם שמייצר את רשימת האנשים המועדים לפשוע מבוסס על נתונים כמו עבירות קודמות, השתייכות חברתית, גיל, שימוש בסמים ועוד. חשוב לציין שהמערכת אינה מוזנת בנתוני מגדר, גזע, מוצא ואזור מגורים. על ידי הפקת דו"ח לגבי עבריינים מועדים, יכול לכאורה השוטר לפעול למניעת פשיעה מבלי להסתמך על תחושת בטן או על דעות קדומות. כשמזוהה אדם המועד לפשוע נשלחים אליו שוטרים ואף עובדים סוציאליים עוד לפני שביצע את הפשע עצמו, מתוך מטרה למנוע אותו.
חיזוי פשיעה לפני שבוצעה הוא מוטיב שהסעיר את מוחותיהם של סופרי המדע הבדיוני במשך שנים רבות. כבר בשנת 1948 כתב הסופר ג'ורג' אורוול בספרו 1984 על "משטרת המחשבות" של "האח הגדול" הקוראת את כוונותיך הנסתרות עוד לפני שביצעת אותן. בסרט המדע הבדיוני "דו"ח מיוחד" (Minority Report) – מדובר על חיזוי משטרתי, לפיו חוזים אנשים בעלי יכולות מיוחדות את מקרה הרצח עוד לפני שבוצע. בניגוד לסרטים ולספרים, "חיזוי משטרתי" בימינו עוסק בסטטיסטיקה ומבוסס על נתונים קיימים ולא על חזיונות או כוחות על. במקרה של סבירות שאדם מסוים יבצע פשע הוא איננו נעצר לפני שפשע אלא מפוקח ברמה גבוהה יותר.
חיזוי משטרתי מופעל במספר מדינות בארה"ב כולל קליפורניה, וושינגטון, דרום קרוליינה, אריזונה, טנסי ואילינוי. מטרתו היא לא רק עצירת הפושע אלא גם חיזוי קורבנות עתידיים לפשע והגנה עליהם לפני שבוצעה כלפיהם העבירה. חיזוי משטרתי עורר כמובן מחלוקת רבה, ובתקופה האחרונה עולות שאלות באשר למידת היעילות שלו במניעה בפועל של פגיעה בקורבן הפשע. במחקר שבוצע על ידי ארגון ללא מטרות רווח בשם RAND על מערכת החיזוי המשטרתי של משטרת שיקגו, עלו ממצאים לפיהם המערכת לא הצילה חיים כלל.
האתר The Verge מדווח שחוקרי RAND קיבלו גישה לנתוני המערכת, השתתפו בפגישות פנימיות וגם צפו בדרכים בהם נעשה שימוש במערכת. הם מצאו כי לא נעשה שימוש רב במערכת כדי לספק סיוע סוציאלי לאנשים ברשימה החמה, ובמקום זאת השתמשו בה שוטרי שיקגו לצורך התמקדות ומציאת אנשים לצורך ביצוע מעצרים לאחר שבוצע הפשע. חשוב לציין כי המחקר בוצע על מערכת מוקדמת מאד של חיזוי משטרתי (גרסה 1). משטרת שיקגו עובדת כיום עם גירסה 5 של המערכת שלדבריהם פועלת ביעילות רבה הרבה יותר (פי 3). כמו כן, המחקר לא בדק את החיזוי עצמו אלא רק התמקד בהשפעת החיזוי בפועל.
המערכת עצמה אמנם אינה מבוססת על נתונים עדתיים או גיאוגרפיים, אך היא בהחלט מבוססת על נתוני פשיעה מהעבר, כך שיתכן שמידע שהוזן אליה מראש מכיל נתונים מוטים לרעת אוכלוסיות מסוימות שחוו שיטור יתר בשנים שלפני הקמת אותה מערכת. יתכן שמערכת המוזנת בנתונים מוטים גורמת לשוטרים לחפש את העבריינים "מתחת לפנס". יחד עם זאת – אופן הפעולה של מערכת כזאת עשוי למזער בעתיד את תופעת שיטור היתר בקהילות מסוימות ככל שייצבר ויוזן אליה בעתיד מידע אמין ואובייקטיבי יותר.
בעוד שהדעות חלוקות באשר לאפקטיביות הנוכחית של מערכת חיזוי משטרתי, יתכן כי היא פועלת באופן אמין יותר לאיתור עבריין מועד – לעומת שוטר הפועל על פי תחושותיו ותפיסת עולמו הפרטית. אולי מערכת המוזנת בנתוני פשיעה אובייקטיביים הייתה יכולה למנוע "שיטור יתר" וחיכוך עם אוכלוסיה על בסיס מוצאה והשתייכותה העדתית.