שנה אחרי שהמנכ"ל ג'ף בזוס הצהיר כי יש לו חלום שהחברה שלו תזכה בפסלון המוזהב המפורסם, השאיפה הזו עשויה להתממש תודות לסרט Manchester by the Sea
בשנים האחרונות התחלנו להתרגל למציאות חדשה, שבמסגרתה חברות כמו נטפליקס, אמאזון וגם Hulu הן כבר לא רק ספקיות תוכן מקוון בלבד – אלא יצרניות תוכן עצמאיות עולות משמעותיות, שהביאו לנו כמה מהתכנים הכי מקוריים ומוצלחים בסביבה, ושראוי להתייחס אליהן ברצינות.
אמאזון לא הפיקה את הסרט, אך רכשה את זכויות ההפצה שלו בעבור סכום של 10 מיליון דולר לאחר הקרנתו בפסטיבל סאנדנס בשנה שעברה, ודאגה להעניק לו השקה קולנועית בינלאומית לצד הזמינות בשירות הזרמת הוידאו שלה, מה שללא ספק סייע לו לצבור התעניינות מוגברת (בהשוואה לסרטים שמוותרים על הריצה הקולנועית שלהם).
המהלך הזה השתלם בהחלט, כך נראה, כשהסרט כבר הגיע להכנסות כלליות של 40 מיליון דולר על המסך הגדול וזיכה את אמאזון בפרס גלובוס הזהב הראשון שאותו היא יכולה להחשיב כשלה – וכעת כאמור מסתמן שיש לו זיכוי לא רע בכלל לזכות לפחות בפסלון אקדמיה אחד, עם מועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר, הבימוי, התסריט המקורי, השחקן הראשי והשחקן והשחקנית המשניים הטובים ביותר.
ראוי לציין כי כמות המועמדויות שצבר Manchester by the Sea מתגמדת בהחלט לעומת זו של המיוזיקל הפופולרי La La Land, שצבר מספר שיא של 14 מועמדויות (רק שני סרטים נוספים בהיסטוריה זכו לכך, האחרון לפני 20 שנים) עבור הבימוי, השחקנים, האודיו, השירים, העריכה ועוד – וגם סרט המדע הבדיוני Arrival וסרט הדרמה Moonlight נמצאים בעמדה טובה לקחת כמה פרסים הביתה, עם שמונה מועמדויות לכל אחד מהם.
המתחרה המרכזית של אמאזון בתחום אגב, נטפליקס, זכתה במועמדות בודדת בלבד עבור הסרט הדוקומנטרי 13th – אם כי מסתמן שגם בשירות הזה מכוונים לזכיות עתידיות בפרסים היוקרתיים, אם לשפוט לפי כך שנטפליקס מהווה כרגע את אחת מהקונות הנמרצות והמרכזיות של זכויות הפצה במסגרת פסטיבל סאנדנס לשנת 2017, שמתקיים בימים אלה ממש.
אז האם זו הדרך הנכונה עבור שירותי הסטרימינג המקוונים לזכות בהכרה גדולה עוד יותר בקרב הצופים והצרכנים הפוטנציאליים? בקרוב נגלה.