הטכנולוגיות ליצירת רובוטים אשר מדמים בני אנוש מתקדמת ללא הרף, ומתחילה לעלות על כל דמיון וכל סרט מדע בדיוני באשר הוא
עם ההתקדמות הטכנולוגית תופסים הרובוטים יותר ויותר מקום בחיינו. אם בעבר שימשה הרובוטיקה בעיקר למשימות אוטומטיות בתעשייה ויצור, הרי שהיום חודרים הרובוטים גם למשימות הקשורות לייעול איכות החיים האישית ולמשימות כמו ניקוי הבית, סיור ואבטחה, האכלה של בעלי מוגבלויות ואפילו גינון. ברוב המקרים נבנים הרובוטים באופן יעודי למשימתם, ובצורה שונה לחלוטין מהמראה האנושי של האנדרואידים שהסעירו את דמיונם של קוראי המדע הבדיוני מאז ומעולם. במקרים רבים עולה השאלה האם בכלל יש טעם ליצור רובוט אנושי, כזה שפניו, התנהגותו והבעותיו דומים לאלו של בני אנוש בשר ודם, על כל המורכבות הרבה הכרוכה בפיתוחו ויצורו.
רובוטים אנושיים מעוררים במקרים רבים רתיעה מצד הצופים בהם ותחושה הקרויה "עמק המוזרות" ובאנגלית – Uncanny Valley. מדובר בתופעה בה ככל שהרובוט דומה יותר לאדם, כך הולכת וגדלה תחושת החשש ואי הנוחות שלנו באינטראקציה עימו. למעשה, על הרובוט להיראות אנושי לחלוטין ובאופן מושלם על מנת שנרגיש עימו בנוח. את התופעה אפיין הפרופסור היפני מסהירו מורי בשנות ה-70 של המאה הקודמת. מאז התקדמה הטכנולוגיה בקצב מסחרר, וכיום מנסות חברות שונות ליצור רובוטים בעלי התנהגות והבעות אנושיות ככל הניתן כדי לאפשר לטכנולוגיה זו להשתלב בעתיד בחיי היום-יום שלנו.
אחת מהחברות האלה היא Hanson Robotics. החברה הציגה את סופיה – הפיתוח האחרון שלה. סופיה היא רובוטית המסוגלת להפיק 62 הבעות פנים שונות. היא מסוגלת לשוחח עם העומד מולה על ידי זיהוי קולו. היא מניעה את שפתיה באופן תואם לדברים אותם היא אומרת. מצלמות המותקנות בעיניה של סופיה מאפשרות לה לזהות פנים ולקיים קשר עין עם האדם שמולה.
בראיון שהעניק ד"ר דייויד הנסון, מייסד החברה – לאתר CNBC, הוא אמר כי מטרתו היא ליצור בעתיד את סופיה מודעת, יצירתית ובעלת יכולות כשל כל בני האדם. יעודם של הרובוטים מסוגה של סופיה הם למטרות סיעוד, תרפיה, חינוך ושירות לקוחות. על פי חזונו של הנסון, יום יבוא ורובוטים כסופיה לא יהיו נבדלים מבני האדם ויוכלו להלך, לשחק, ללמד וליצור מערכות יחסים עם בני אדם. למרות חזונו האופטימי של הנסון, נראה כי אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהתממשותו. סופיה נראית מרשימה ביכולותיה לייצר תגובות אנושיות, אך עדיין רחוקה מאוד מלהיראות אנושית. עולה השאלה האם בתצורתה הנוכחית תגרום סופיה לתחושת נוחות לאדם הניצב מולה אם תשמש, לצורך העניין – פקידת קבלה במלון.
חלוץ נוסף בתחום פיתוח הרובוטים האנושיים הוא Hiroshi Ishiguro מיפן, שפיתח רובוט כפיל שלו עצמו. ניתן לראות את השניים מופיעים יחדיו ובמבט ראשון אכן דומים להפליא, אך כשמתחיל הרובוט לדבר תנועות השפתיים המכניות שלו אינן משדרות אמינות בהשוואה לתנועותיה של סופיה. Ishiguro רואה את תפקידם של הרובוטים בעתיד לשמש כמדריכים במוזיאון, פקידי קבלה ומורים לשפות. לדבריו, 80 אחוזים מהאנשים שנתקלו בדמותו כרובוט בירכו את הרובוט לשלום בתחילה כשחשבו אותו בטעות לאדם אמיתי. אישיגורו עורך ניסויים בתפקוד הרובוט מול אנשים הלוקים בדמנציה וילדים אוטיסטיים. לדעתו, דמות מכאנית מתאימה יותר לתקשורת במקרים אלה. אם תרצו לרכוש רובוט אנושי שכזה – עלותו כרגע עומדת על כמאה אלף דולר.
חברה יפנית נוספת הפועלת בתחום היא Kokoro, המייצרת רובוטים אנושיים בשם Actroid שפותחו על ידי אוניברסיטת אוסקה. הרובוטים מחקים את תנועתם של האנשים בהם הם צופים. האוניברסיטה שפיתחה את הרובוטים מציבה אותם בבתי חולים כדי לחקור כיצד מאושפזים חשים בנוכחותם. ראש צוות הפיתוח של הרובוטים, Yoshio Matsumoto,התייחס לתופעת ה-Uncanny Valley ואמר שבמחקרם הם מנסים להתאים את הרובוט לסביבה הטבעית. הם ביצעו סקר בקרב 70 איש בבית החולים, בו שאלו אותם אם הרובוט גורם להם להרגיש שלא בנוח. לדברי מצומוטו – רק ארבעה אנשים אמרו כי הם אינם מעוניינים שהרובוט יהיה בקרבתם, ורבים אמרו שנוכחותו מקובלת עליהם לחלוטין.
העלות הגדולה והמורכבות הטכנית שבבניית רובוטים אנושיים מציבות סימן שאלה באשר לתועלת הקיימת היום בבנייתם, ואולי זו הסיבה שלא רבות החברות המשקיעות משאבים בפיתוח שלהם. כל היצרנים שלעיל ציינו כי מטרתם של רובוטים אלו היא לצרכי שירות וטיפול בבני אדם. אך נראה שבעתיד הנראה לעין, כל עוד אותם רובוטים רחוקים כל כך מלהיראות אנושיים – יעדיפו אנשים להיעזר בשירותיהם של בני אדם כמותם. הרובוטים האנושיים נשארים בשלב זה קוריוז מעניין ויקר ביותר, עם אפשרות ליישומים מעורפלים בעתיד הרחוק בלבד.
https://www.youtube.com/watch?v=C_oLjS6HO48