ביצועים והתרשמות
מסתבר שקיווינו יותר מדי. הדבר הראשון אליו שמים לב עם הדלקת המגבר הוא המאוורר שלו – זהו ללא ספק מאוורר ה-40 מ"מ הרועש ביותר ששמענו אי פעם. למרות שהמערכת עליה נבדק ה-ButtKicker רחוקה מלהיות שקטה (54dba~), המאוורר של המגבר הוא ללא ספק הדומיננטי – גם במוזיקה בעוצמה בינונית-גבוהה עדין ניתן היה לשמוע אותו ברקע.
ניסיון במוזיקה
ניסינו את ה-ButtKicker במגוון סגנונות מוזיקה המכילים באס, בדגש על ראפ והיפ-הופ, רוק ו-R&B. גזר הדין של ה-ButtKicker במוזיקה הוא – לא, פשוט לא! אין דרך טובה יותר להגדיר את התרשמותנו מביצועיו.
לא משנה באיזו עוצמה ובאילו הגדרות Crossover משתמשים, יש דבר אחד שה-ButtKicker אף פעם לא מצליח להיות – מהנה.
באס צריך לשמוע ועדיף גם להרגיש, אבל להרגיש בכל הגוף ולא רק בתחת. שמו של המוצר רומז כי בעת הופעת תדר נמוך (באס), ה-ButtKicker יבעט לכם בתחת. במציאות, בשל העובדה שבאס במוזיקה אינו מופיע בתדר סינטטי יחיד ואחיד, (גם כאשר הוא מוסף בצורה סינטטית הוא בד"כ אינו תדר יחיד), ה-ButtKicker פשוט ירטיט את הכסא במקום לבעוט בתחת.
תופעת לוואי של הרטטת הכיסא, פרט לכך שזה מציק ולא מהנה, היא שהכיסא ירעיש בשל הרעידות, בין אם זה יגרם מהזרוע המשמשת להרמת הכיסא או משרוול הפלסטיק מסביב לבוכנה. למעשה, אנו מצאנו את עצמנו מכבים את ה-ButtKicker בכל פעם שרצינו לשמוע מוזיקה, מכיוון לא הצלחנו לשמוע יותר מ-4-5 שירים ברצף כאשר ה-ButtKicker מופעל.
ברצינות, איננו מסוגלים לחשוב על מישהו שייהנה מה-ButtKicker במוזיקה, מלבד אולי בנות המין היפה, אבל בשבילן ישנם מוצרים ייעודים זולים בהרבה אשר יבצעו את העבודה טוב יותר (או כך שמענו…).
ניסיון בסרטים
לצורך בדיקת ביצועי ה-ButtKicker בסרטים השתמשנו במספר סרטי פעולה, ביניהם Kill Bill 1/2, Bad Boys 2, The Punisher, Enemy of The State ועוד. במשפט אחד – חוויית הצפייה בעת השימוש ב-ButtKicker היא מאוד מגוונת.
מאחר וה-ButtKicker פועל לפי תדרי הסאונד שהוא מקבל, החוויה שהוא ייתן תלויה מאוד באפקטים ובפסקול בהם השתמשו בסרט. בשל הדרך בה עובד ה-ButtKicker, התוצאות לעיתים לא יהיו עקביות אף בין סצנות שונות באותו הסרט. ברוב הסרטים הציג ה-ButtKicker ביצועים ירודים ולא שיפר את חוויית הצפייה באופן משמעותי, אם כי ניתן לומר שהיה שיפור קל.
הסיבה לכך היא שהפסקול שברקע "מפריע" לפעולת ה-ButtKicker. דוגמא טובה לכך ראינו בסרט "בחורים רעים 2" בסצנת המרדף על הכביש המהיר – מיעוט הבאס באפקטים וריבוי יחסי של באס בפסקול גרם לך שהאפקטים שהורגשו על ידי ה-ButtKicker נבעו יותר מהמוזיקה ופחות מהירי והפיצוצים – לצערנו, אותו סוג של בינוניות הופיע ברוב הסרטים.
לעומת זאת, הייתה סצנה אחת שפשוט היממה אותנו כאשר צפינו בה בשילוב עם ה-ButtKicker, וזו הסצנה בה ביאטריקס (אומה טורמן) נלחמת נגד אל דריבר (דריאל האנה) בקרוון של באד (מייקל מאדסן), מתוך הסרט Kill Bill 2. ההעדר המוחלט של פסקול מוזיקלי, בשילוב עם אפקטים סינטטיים אחידים בתדר נמוך, יצר מצב אופטימאלי עבור ה-ButtKicker והוא אכן ניצל את המצב הזה עד הסוף ושיפר את חוויית הצפיה בעשרות מונים.
אך שוב – פרט לסצינה בודדת זו, חוויית הצפיה בסרטים עם ה-ButtKicker היא לא משהו מיוחד – בטח לא משהו ששווה להוציא בשבילו כל כך הרבה כסף.
ניסיון במשחקים
לקחנו את ה-ButtKicker לסיבוב אחרון במשחקים וקיווינו לטוב, שכן אחרי הכול שמו המלא הוא ButtKicker Gamer, אבל אנחנו מוכרחים להודות כי לאחר האכזבה במוזיקה וסרטים לא ציפינו לביצועים מזהירים גם במשחקים.
כמאמר הפתגם הידוע, גודל הציפייה כגודל האכזבה, אבל מסתבר שגם ההיפך הוא נכון – כגודל חוסר הציפייה, כך גם גודל ההפתעה.
אל נא תחשבו שה-ButtKicker מעולה במשחקים, אלא פשוט שלאחר הניסיון הקודם לא ציפינו לכלום ולכן הופתענו מכך שביצועי ה-ButtKicker במשחקים נעו מחיוביים מאוד לאפסיים (לאו דווקא שליליים).
בדקנו את ה-ButtKicker במספר משחקים בהם חשבנו כי הוא יפרח, אם כי יש לומר מראש שמאחר וה-ButtKicker פועל עפ"י תדרים נמוכים, הוא לא יעבוד טוב, אם בכלל, בסימולאטורים טיסה\חלל, משחקי אסטרטגיה, תפקידים וספורט.
תחילה ניסינו את ה-ButtKicker עם משחקי מרוצים, אם כי משחקים אלו (שניים מתוך השלושה שבדקנו) נכנסים דווקא לקטגוריה של סימולאטורים נהיגה.
התחלנו עם Live For Speed S2 (לא, לא התבלבלנו עם סדרת Need For Speed של EA). הרעיון של מנוע V8 בסל"ד נמוך המרעיד את הכיסא היה פשוט יותר מדי מפתה בכדי לוותר עליו… ושוב אכזבה. שום דבר, פשוט שום דבר! כנראה שהמשחק פשוט לא מוציא תדרים מתחת ל-70Hz, לכן לא נוכל להאשים את ה-ButtKicker.
משחק נוסף מאותו ז\'אנר שבדקנו הינו rFactor – בניגוד ל-LFS, משחק זה הוציא המון באס וה-ButtKicker רעד כמו משוגע – רעד בתדר נמוך בסל"ד נמוך ועליה בתדר במקביל לירידה בעוצמה בסל"ד גבוה יותר. עליה על אבני שפה הרעידה את הכיסא בצורה מציאותית, אך לצערנו התנגשויות לא יצרו תדרים נמוכים ולכן ה-ButtKicker נאלם דום. אמנם החוויה יותר מציאותית ברוב ההיבטים של המשחק, אך קשה לנו לומר חד משמעית שהיא יותר מהנה, שכן למעשה עם הזמן היא הופכת למציקה יותר ויותר.
החלטנו לנסות את מזלנו במשחק קצת יותר פופולרי, הדמו של Need For Speed: Carbon. כמות הבאס במשחק הזה הפכה את חוויית המשחק עם ה-ButtKicker לבלתי נסבלת ברמות שטרם יצא לנו להכיר (האמת היא שהמשחק בלתי נסבל בלי קשר), מכיוון שהכיסא רעד ללא שום קשר למה שקרה במשחק. בזאת החלטנו לסיים עם הז\'אנר הזה עם ציון מספיק בקושי ל-ButtKicker.
לפני שנעבור למשחקי FPS (First Person Shooter) כבדים, תחום נוסף בו לדעתנו ה-ButtKicker אמור להפגין ביצועים מרשימים, החלטנו לנסות משהו קליל יותר.
הרצנו את Scarface, משחק בסגנון GTA בו ה-ButtKicker תפקד בצורה טובה יחסית. הכיסא לא רעד סתם אלא רק בעת ירי (עם חלק מהנשקים, לא כולם) ופיצוצים, כמו שצריך, אבל בכל זאת החוויה לא הייתה מדהימה.
ניגוד גמור לכך היו משחקי ה-FPS, כאשר ניסינו את Half Life 2, Counter Strike: Source, Ghost Recon: Advanced Warfighter, Prey, Battlefield 2 והמשחק החינמי America\'s Army (גרסה 2.7.0).
ברוב המשחקים הפגין ה-ButtKicker ביצועים טובים עד טובים מאוד (בכל משחק בדרכו שלו), פרט ל-America\'s Army בו הוא לא פעל כלל, בדומה ל-LFS. ב-Battlefild 2 ה-ButtKicker תיפקד טוב למדי אם כי היו הרבה רעשי (רעידות) רקע.
לעומת זאת, ב-HL2/CS:S קולות הירי הועברו בצורה משכנעת למדי לכיסא, וניתן לומר כי זהו המשחק הראשון בו נתקלנו שבו הצהרות החברה מתגשמות, גם אם רק בצורה חלקית. בנוסף לכך, הניסיון עם ה-ButtKicker ב-GRAW ו-Prey היה פשוט תענוג.
GRAW קיבל רובד חדש לגמרי, כאשר הקונטרסט שבין השקט המטעה לבין פרץ אקשן כאשר התגליתם, מעולם לא היה חד כל כך. גם Prey, עם קולות הירי והפיצוצים, בנוסף לפסקול ה"באסי", הופך לחוויה ייחודית ואינטנסיבית ביותר, כל כך אינטנסיבית שלאחר שעתיים בלבד תרגישו תשושים. בשורה התחתונה, אפשר לומר כי נראה שה-ButtKicker נבנה במיוחד עבור הכותרים הללו, אך לצערנו גם זה כלל לא מצדיק את רכישתו.
