הגישה למשחקים בתוך שירות, ולא בתור מוצר, ממשיכה להתפתח במהירות – והופכת למטרה המרכזית גם עבור חברת Take-Two
חלק גדול מהמשחקים הגדולים והיקרים ביותר שהגיעו אלינו בעונת ההשקות הגדולה של סוף שנת 2017 הכילו את מה שהופך במהירות לשם גנאי אמיתי בקרב אוהבי המשחקים – Loot Boxes או Loot Crates, חבילות של חפצים וירטואליים ורנדומליים שנדרשים להתקדמות והשתפרות מעשית בכותר, שניתנות בעבור השלמת משימות תוך כדי משחק או ניתנות לרכישה בכסף אמיתי, כאשר המנגנון המובנה לרוב יהיה כזה אשר יפתה את השחקנים לפתוח את הארנק ולהשקיע, במקום לבזבז זמן רב לקבלת אותן היכולות באופן חופשי.
שיטות אלו מעניקות גם לרכיבים המקוונים הרגילים של משחקים, ואפילו לרכיבי המשחק לשחקן יחיד, קצת מהקסם הממכר בהחלט של עולם משחקי התפקידים ההמוניים – אך הבעיה היא בכך שלמשתמש בדרך כלל אין אפשרות לסרב לכל הקונספט ולהמשיך לחוות את המוצר אותו רכב באופן חופשי – כי ללא שימוש באותן חבילות חפצים דיגיטליים ימצא את עצמו מתחיל לפגר מאחור ולהיכשל, עד כדי עצירה מוחלטת. שחקנים מוצאים עצמם מחוייבים להשקיע שעות רבות ב"טחינת" משימות חוזרת ונשנית, או סכומי כסף נוספים, על מוצר שכבר שילמו עליו בתחילת הדרך.
חלק מהשחקנים זועמים על מגמה זו שמתרחבת במהירות לעוד ועוד כותרים, אך נראה שהמפתחות והמפיצות עצמן דווקא מחבבות מאוד את הרעיון, כאשר יוביסופט, EA Games ואקטיוויז׳ן כבר הצהירו כי בכוונתן להמשיך ולשלב אלמנטים אלו שמאפשרים הגדלה משמעותית של פוטנציאל ההכנסות והרווח מכל יצירה שלהן במשחקי העתיד.
כעת מצטרפת אליהן גם המפיצה האמריקאית Take-Two, שידועה בראש ובראשונה בתור השותפה ארוכת השנים של המפתחת Rockstar Games, שהעניקה לנו את סדרת GTA האלמותית, שעושה צעד קדימה ומהירה כי תשלב מנגנוני "משחקים כשירות" בכל משחק עתידי שתשיק – כלומר בכותרים עתידיים מדוברים ומצופים כדוגמת Red Dead Redemption 2 ו-Borderlands 3, לכאורה.
יש מגוון דרכים לשלב מנגנוני מיקרו-עסקאות כספיות בתוך משחק, חלקן הוגנות והגיוניות יותר וחלקן חמדניות שמדיפות ריח רע של שיטת 'שלם בכדי לנצח', אך בשורה התחתונה נראה כי בעתיד הקרוב יהיה קשה מאוד להימנע מהעולם הזה לחלוטין – אלא רק לקוות שתימצא דרך המלך בה נרגיש מקסימום תחושת סיפוק, ולא מנוצלים באופן מוגזם בידי היוצרים.
