חולמים על משחק תפקידים איכותי בכיכובם של ערפדים אשר יירש את Bloodlines האגדי? Vampyr הוא כנראה לא התשובה – אך הוא יצירה מהנה וייחודית בפני עצמו
מה הייתם עושים אם לילה אפל אחד הייתם מתעוררים משינה ומגלים שהפכתם לערפד? האם הייתם נכנעים לטבע החדש שלכם ורוצחים אנשים כדי להשקיט על הצמא לדם, או שמה הייתם מנסים לשמור על האנושיות שנותרה בכם? עם הסוגייה הזאת צריך להתמודד דוקטור ג'ונתן ריד, גיבור משחק האקשן תפקידים החדש Vampyr מבית סטודיו Dontnod.
עלילת המשחק המתרחשת בלונדון של שנת 1918, השנה בה העולם נפגע ממגפת השפעת הספרדית שקטלה מליונים, נפתחת כשריד בדיוק שב מהחזית, שם שירת כרופא צבאי. לרוע מזלו הוא מותקף ע"י ערפד, ומתעורר לפתע מתוך קבר אחים של אנשים שנפטרו מהמחלה עם צימאון מטורף. צימאון שמוביל אותו לרצוח בטעות את אחותו שאותה לא זיהה בגלל הבלבול שחש.
משם, ריד שמוצא במהרה שוב עבודה בתור רופא, מחליט לחקור מה קרה לו, מי היה הערפד שהרס את חייו, האם בלונדון יש עוד ערפדים? ומדוע כל כך הרבה אנשים בעיר הופכים ל-Skal – זן נחות של ערפדים שהם יותר כמו מפלצות פראיות חסרות בינה.
החקירה הזאת כצפוי לא תהיה פשוטה, כי לונדון הפכה למקום מסוכן למדי, עם אוכלוסייה מדולדלת בגלל המחלה, אנשי משמר פנאטים שרק מחפשים להרוג כל מי שחשוד בעיניהם לערפד, כלומר אתם, וכמובן אותן מפלצות ערפדיות שתוקפות כל מה שזז.
כדי להלחם באוייבים שלכם תעמוד לרשותכם מערכת קרב שמשלבת בין כלי נשק רגילים לכוחות המיוחדים שתוכלו לפתח בתור ערפד. הנשק הראשי עושה נזק, והמשני מהמם את האוייב, במטרה להשכיב אותו לרצפה ולקחת לו דם המשמש להפעלת יכולות הערפד. סה"כ זאת מערכת קרב די מאוזנת גם אם לא מושלמת, ולוקח קצת זמן להתרגל אלייה.
כדי לשפר את הדמות שלכם, ברגע שתגיעו לנקודות מחסה ברחבי העיר, תוכלו להשתמש בשולחן העבודה שם כדי לשפר את כלי הנשק שתמצאו, במידה ויש לכם את החלקים הנכונים.
אבל כדי לפתח את יכולות הערפד המגניבות שלכם כמו גם להעלות את הפרמטרים של ריד, תצטרכו כמה לא מפתיע, דם, שיביא לכם נקודות נסיון. ואמנם תקבלו נקודות נסיון כשתעקבו אחר עלילת המשחק, תדברו עם הדמויות שמאכלסות את ארבע הרובעים של לונדון, תרקחו עבורם תרופות ותרפאו אותם או שפשוט תסיימו עבורן משימות שונות, אבל כל זה לא יהיה מספיק כדי לפתח את הדמות שלכם ממש.
וכאן אנו מגלים עד כמה המשחקיות של Vampyr מיוחדת. עומדת בפניכם הברירה – להרוג או לרפא. אם תבחרו להרוג אזרח, תקבלו מייד כמות לא קטנה בכלל של נקודות נסיון. הבעיה היא שברגע שתהרגו אותו, כל עלילה צדדית שהייתה קשורה אליו, וכל מידע שיכולתם להוציא ממנו על דמויות אחרות יאבדו לעד. בנוסף, לכל רובע בלונדון יש רמת תברואה. אם תהרגו אזרחים מאותו רובע, בריאות הרובע תרד, מה שיגרום ליצורים עוד יותר חזקים להסתובב ברחובות ולכמות מוגברת של אנשי משמר לפטרל באזורים מרכזיים. ואם תבחרו שלא להרוג בכלל, תגלו שהמשחק לא באמת הופך לסופר קשה בעקבות זאת, כמו שהייתם מצפים. מצד שני, גם לא להרוג בכלל זה קצת לא כיף, ואולי תרשו לעצמכם לנשנש איזה פושע קטן פה ושם.
בכל מקרה, גם אם תחליטו שאתם כן רוצים להרוג, לא משתלם לכם לעשות זאת מייד. כי ב-Vampyr ככל שאתם יודעים יותר על אותו בן אדם, כך תגדל כמות הדם שתוציאו ממנו מה שייתן לכם יותר נקודות נסיון כשתהרגו אותו. יש לציין שלמרות בעיות בכתיבה ודיבוב פה ושם, רוב הדמויות שתפגשו מרגישות כמו אנשים אמיתיים עם סיפור אמין מאחוריהן, כך שאולי פתאום תבינו שאכפת לכם מאותו אדם, או שאולי הוא דמות כל כך חשובה, שכל הרובע ייפגע אם תעלם, מה שיגרום לכם לחשוב פעמיים. כדי לגלות את הסיפור השלם על אותו אזרח, תצטרכו לדבר עם דמויות אחרות שאולי מכירות אותו ולגלות פיסות מידע בדמות מכתבים, פתקים ועוד שפזורים בסביבתו, מה שמוסיף למשחק פן של חקירה.
סה"כ תגלו שלבחירות שלכם יש הרבה מאוד משמעות במשחק. את מי להרוג, על מי לחוס, איזה משפט לענות לדמות שמולכם, לכל אלו יש השפעה שונה, חלקן מרחיקות לכת, לפעמים בצורה מעצבנת אפילו, כי אין לכם דרך לצפות שפתאום כל הרובע יילך פייפן רק כי בחרתם לרחם על בחור שעלילתית הוא באמת אדם טוב.
אבל החיסרון הכי גדול במשחק שקשור לעובדה שיישלח אתכם לטייל בכל רחבי לונדון, מתגלה ברגע שתבינו שמפת המשחק אמנם לא עצומה בגודלה אבל עדיין די גדולה ואין במשחק Fast travel. כן שמעתם נכון, המשחק יישלח אתכם לרוץ בכל רחבי לונדון, להתקל שוב ושוב בשומרים ומפלצות, כשאין לכם אפילו תמריץ להלחם בהם, כי כמות נקודות הנסיון שתקבלו מהם אפסית כמעט. זה סתם מאריך את זמן המשחק ומרגיש לא כיף בעליל. ההרגשה הזאת מתגברת כשתבינו שלא מעט מסלולים חסומים בפניכם ע"י שערים, שאפשר לפתוח מהצד השני אם תעשו מסלול ארוך פי כמה, או נפתחים בהתאם לנקודה בעלילה.
עוד קטע שעצבן אותי ממש קשור בדרך שבה המשחק שומר. אין אפשרות לשמירה עצמאית, והמשחק שומר אוטומטית. לרוב זה בסדר גמור. הבעיה מתחילה כשנניח מתתם בקרב בוס. השמירה האוטומטית תדאג שתחזרו לנקודה שנמצאת מטר מהקרב, שזה מצויין, רק מה? תגלו שמד הדם שלכם התרוקן, וכל השיקויים וכדורי הרובה שכנראה כבר בזבזתם על הבוס לא חזרו. אממה? העסק הזה לא תקף לבוס שכל החיים שלו מלאים עכשיו שוב.
זה סתם מעצבן ומסתכל, כי ברור שלא תעשו עכשיו טיול כל הדרך חזרה למחבוא הקרוב כדי לחדש את המלאי שלכם, אז לא ברור לי למה זה טוב.
אז כן, Vampyr רחוק מאוד מלהיות משחק מושלם, אבל מצד שני הוא כן מצליח לפצות על כך עם אווירה מעולה, עלילה מעניינת ומשחקיות ייחודית. משחק העשור זה כבר לא יהיה, אבל אם אתם בקטע של משחק ערפדים שבאמת גורם לכם להרגיש כמו ערפד, או סתם מחפשים משחק מעניין ושונה מכל מה שאתם מכירים, בהחלט שווה לכם לשחק בו.
סבטה ס. היא מפתחת אתרים וגיימרית בנשמה, אתם מוזמנים לעקוב אחריה בערוץ היוטיוב שלה GameGems
