עיצוב ואיכות בנייה
מכיוון וגודל המסך אותו בחרתי לטאבלט המושלם עומד על 7 אינץ', נצטרך להתבסס על עיצוב המתאים לגודל המסך שבחרתי. לכן, אני הולך דווקא על העיצוב הנהדר של ה-Nexus 7 מבית הענקית גוגל, המיוצר על ידי Asus.
בגבו של ה-Nexus 7 נראות נקודות קטנות המוטמעות על הפלסטיקה הרכה של הכיסוי, דבר המשפר את האחיזה פלאים, ומקנה למכשיר תחושה יוקרתית. בנוסף, מיקום הכפתורים הפיזיים, חריצי הכניסות והיציאות, ושאר האלמנטים ממוקמים באופן נהדר על פני השטח, ונותנים למשתמש חווייה נוחה ויוקרתית בעת השימוש בו.
גודלו של הנקסוס 7 הוא 19.8 x 12 x 10.5, ובעובי של 10.5 ס"מ, הוא יכול להיכנס לתיק הצד בקלות. משקלו עומד על 340 גרם ללא תוספות משמעותיות כמו כיסוי או עט ייעודי, וכל אלה הופכים אותו לנייד ולנוח מאוד לשימוש שוטף.
גודל המסך הוא גורם עיקרי בתחושת האחיזה בטאבלט |
עם זאת, את איכות הבנייה דווקא הייתי לוקח מטאבלט אחר. ה- Toughbook CF-D1מבית Panasonic משמש בעיקר בעולם הרכב, מירוצים, מוסכים וכל היוצא בזאת. המפלצת הזאת מבית Panasonic מצופה בפוליקרבונט קשיח ומשוריין, שיכול להגן על הטאבלט כמעט מכל דבר. בנוסף, המסך מוצפה בציפוי מיוחד נגד שריטות והשתקפות, והוא עמיד במים.
על אף יתרונותיו בתחום הבנייה והעיצוב, בשבילנו הוא קצת פחות מתאים, הוא כבד מאוד, ובעל מסך מגע רזסטיבי. אז אנא מכם Panasonic היקרים, יצרו לי את הדבר המפחיד הזה בדמות העיצוב של ה-Nexus 7, אני מחר מגיע לקחת.
זה טנק? זה בונקר-גרעיני? לא – זה טאבלט! |
מערכת הפעלה
זה אחד הרגעים ששוכתבו הכי הרבה במהלך כתיבת מאמר זה, ותיכף תבינו גם למה. הבחירה הראשונית, היה ללכת כאן דווקא על Windows 8. כתבתי פסקאות על גבי פסקאות, המפרטות למה כדאי ולמה טוב להשתמש ב-Windows 8, למה הוא פרודקטיבי יותר בטאבלטים, ולמה אנחנו צריכים אותו בטאבלט המושלם.
אם זה היה אפשרי – הייתי בוחר בכולם |
אחרי שכתבתי את מספר הפסקאות העצום הזה, הגעתי למסקנה ברורה ונכונה: בכל אורך כתיבת הפיסקאות ניסיתי לטייח את העובדה שה-Windows 8 היא מערכת הפעלה חדשה, חסרת ניסיון, עם קהילות קטנות יותר, על אף שאני עדיין מאמין שהיא הטובה ביותר לטאבלטים. לאחר שהתנסיתי בה מספר פעמים, הבנתי שהמשחק איתה שונה, ולכן, אני מוחק את השורות וחוזר להתלבט בין iOS לבין אנדרואיד, בתקווה שבעוד שנה-שנתיים מהיום, אתחרט על כך שלא בחרתי ב-Windows 8.
אם קראתם כבר את המאמרים הקודמים שלי, הייתם יודעים שאני אבא ל-0 ילדים ולאייפון 4 אחד. ומן הסתם שחברי כת האייפוניסטים עלולים לצלוב אותי על מה שאגיד, אבל אני לטאבלט המושלם שלי לוקח את האנדרואיד Jelly Bean 4.1 ללא שום צל של ספק. מערכת ההפעלה הנהדרת הזאת הרבה יותר וותיקה מה-Windows 8, בעלת קהילת מפתחים עצומה, ובעלת קהילת משתמשים עצומה עוד יותר.
גירסאת ה-Jelly Bean 4.1 החדשה, מכילה את השיפור המשמעותי ביותר מבין העדכונים האחרונים, העונה לשם Project Butter. כל מטרת הפרויקט השמנוני הזה, הוא למעשה לעטוף את החוצץ בין מערכת ההפעלה לבין החומרה הקיימת במכשיר בשמן חלקלק ומטאפורי, המייצר תנועה, תגובה ופעולה חלקה יותר של ממשק המשתמש, ושל מערכת ההפעלה.
לא נורא Windows 8, אולי בפעם הבאה |
אני באמת מאמין שאנדרואיד, לפחות כרגע, היא מערכת ההפעלה המתאימה ביותר לטאבלטים. החל מהממשק הנוח שלה, דרך העיצוב הפנטסטי, נוחות השימוש, מהירות התגובה המצויינת לאחר העדכון, ובעיקר בגלל שהיא כל-כך נפוצה וגדולה.
למה זה לא בדף הראשי?
והבחירה בטגרה שלוש, שכמעט חוגג שנה, תמוהה בעיני. לא עדיף S4 pro או את האקסינוס החדש של סמסונג שמשובץ בנקסוס 10? שלא לדבר על הA6X של אפל…
חומרה שבאה דווקא מטאבלט מהדור הקודם? לא עדיף משהו מאלה שעכשיו?
האמת היא שמעבד ארבע ליבות של סמסונג היה המחשבה הראשונה שלי גם כן
אבל חוץ מזה, וחריץ הרחבת זכרון, הנקסוס 7 עונה על רוב הדרישות הללו.
תכל'ס, אם גוגל היו מוציאים גרסה של נקסוס 7 גם בעוד 20-50 דולר אבל עם חריץ הרחבת זכרון – הייתי קונה מחר. וזה למרות שיש לי כבר טאבלט של טושיבה עם מעבד טגרה 3