הנגן עצמו
הנגן עצמו
הנגן הגיע באריזה מסיבית ונחמדה בצבע כחול (עם זאת, לדעתי, האריזות האירופאיות עדיפות משום שניתן לאחסן בהם את הנגן ואביזריו מאוחר יותר) עם כל האביזרים הדרושים:
- סוללת ni-cd נטענת עם אריזת פלסטיק, לפי סוני, אורך חיי הסוללה הוא כדלקמן (בסדר הזה: SP, LP2, LP4):
20 שעות, 16 שעות, 15 שעות הסוללה שהגיעה עם הנגן
56 שעות, 48 שעות, 42 שעות סוללת AA רגילה מסוג LR6
*זמן הניגון ב- mono לא צוין.כפי שניתן להבין מהטבלה, למכשיר יש אורך חיי סוללה משמעותי, כך שסוללת AA אחת תחזיק מעמד זמן רב. אורך החיים של הסוללה הנטענת קצר בצורה משמעותית מזה של סוללת ה- AA, כך שהנטענת מתאימה רק לשימוש יום יומי. במידה והנכם נוסעים לטיול או לזמן ממושך, רצוי לצרף חבילת סוללות לגיבוי.
הקלטה (בסדר הזה: SP, LP2, LP4)
7.5 שעות, 6 שעות, 4 שעות הסוללה שהגיעה עם הנגן
16 שעות, 13 שעות, 9 שעות סוללת AA רגילה מסוג LR6
גם בהקלטה אורך החיים אינו מאכזב, והוא כנראה יספיק לרוב ההקלטות מחוץ לבית, כגון מופעים, פגישות וכו\'…*הערה: סוני ממליצים לא לנסות להטעין סוללות נטענות אחרות עם הנגן למעט הסוללה שהגיעה אתו או סוללה זהה לה מבחינת הספספיקצית.
הבעייתיות בנושא היא הקושי בלהשיג סוללה חדשה במידה ומחזורי הטעינה של הקודמת נגמרו והיא יצאה מכלל שימוש.
- מטען – שימו לב שניתן גם לחבר את הנגן למקור חשמל חיצוני בעזרת שנאי וללא הסטנד ששבא עם הנגן.
לא מומלץ לחבר אותו לסטנד כאשר יש בו סוללה רגילה. הסטנד, (charging cradle) הנו מעמד המתחבר לממיר ונותן אפשרות לחבר את המכשיר למקור זרם בנוחות על ידי הנחתו. הבעיה עם הסטנד היא ששום דבר אינו מחזיק את המכשיר במקום, תנועה קטנה יכולה לנתק אותו, ואם הדבר קורה בזמן הקלטה, תצטרכו להקליט מחדש. כמו כן כל הקלטה שלא סיימה את ה- TOC תהיה חסרת תועלת, לכן בהקלטה בשימוש בסוללות, מומלץ להשתמש בחדשות.
- שנאי – אם קניתם את הגרסא האמריקאית אל תשתמשו בשנאי המצורף (120V) כי הוא לא מותאם למתח הישראלי (220-40V). דבר זה עלול להרוס את המכשיר.
*המתח הנדרש לפעולה על ידי המכשיר מכוח חיצוני הוא 3V..
- אוזניות – האוזניות המסופקות הן מסוג Headphones (מתלבשות על הראש). איכות האוזניות המסופקות עם מכשירי אודיו ניידים היא גרועה לרוב, והאוזניות הכלולות עם ה- N707 אינן יוצאות דופן.
עוד דבר הראוי לציון הוא שהאוזניות המסופקות הן מסוג short cord ומותאמות לשלט. לכן, מי שלא משתמש בשלט יצטרך לקנות אוזניות אחרות או להחזיק את הנגן קרוב מאוד לראש… מצד שני שימוש בשלט ללא אוזניות אשר מותאמות לכך יוצר בלגן של חוטים בגלל אורך חוטי השלט והאוזניות.
- שלט ללא LCD – למרות שהשלט (במקרה הזה, על ידי חוט משולב עם אוזניות ולא אינפרא אדום) יכול להיות דבר מועיל, במקרה הזה הוא לא יראה מידע שימושי כגון: מספר הטראק או שמו, מצב הסוללה, אורך השיר או backlight (תאורה אחורית אשר מועילה מאוד בלילה) בגלל שהשלט אינו מצוייד במסך LCD. הפיצ\'רים האלו כלולים רק בשלטים המצוינים של הדגמים הטובים ביותר של סוני.
השלט מצויד בקליפ\'ס שבעזרתו אפשר למקם אותו היטב על החולצה. השלט שמגיע עם הגרסא האמריקאית של הנגן הוא שלט ללא תצוגה בעל הפתורים הבאים:
EDIT, Caps/PAUSE, ENTER/STOP, VOL, T mark, Delete, Forward/backword/play, Hold.
- מדיה אחת ריקה של 80 דקות – הדיסק המסופק עם המכשיר יאפשר לכם להתחיל מיד להקליט ולנגן שירים. שימושי מאוד בשביל משתמשים חדשים שאין להם מיני דיסקים בבית.
במקרה הזה המיני דיסק היה מתוצרת סוני כמובן ובצבע כחול. לדיסק של סוני יש shutter ממתכת, פלסטיק איכותי ותחתית שחורה להגנה מהאור.
- כבל אופטי TOS 2 MINIPLUG – אביזר חשוב ביותר. זוהי למעשה הדרך היחידה לבצע הקלטה דיגיטלית. יש לציין כי הכבל קצר ומינימלי ולוקה באיכותו.
- CD ROM עם דרייברים ותוכנה – ה- CD המסופק מכיל את הדרייבר, OpenMG , ו- Simpleburner. מומלץ בחום לא לאבד אותו משום שהורדה של התוכנות מהאתר של סוני כרוכה בתשלום נוסף ואת הדרייבר עצמו קשה עד בלתי אפשרי להשיג בדרכים חוקיות.
גם ללא השימוש בתוכנות לא יפגע תפקודו של הנגן וזאת משום שגם ללא ה- NetMD ניתן להשתמש בו כמיני דיסק רגיל לכל דבר, למעט קישור למחשב. חשוב גם לציין שאת כל פעולות העריכה, ההקלטה (אופטית\אנלוגית), הניגון וכו\' ניתן לבצע על הנגן עצמו ללא המחשב.
- כבל USB.
- ערכת מכונית – הכוללת מתאם כוח (מתחבר למקום בו נמצא ה"מצית הסיגריות" 24v\12v) וקלטת מיוחדת שמאפשרת לנגן עם הנגן דרך נגן טייפ. כמובן, ניתן לחבר את הנגן לקלטת המיוחדת ולשים אותה בתוך נגן הקלטות במכונית. שימו לב כי אלו שיש להם נגן דיסקים במכונית לא יוכלו להשתמש בקלטת הייעודית. כמו כן ניתן למצוא בערכה מתאם שמתחבר למצית הסיגריות ברכב ויכול לחסוך לכם זמן סוללות כאשר אתם במכונית (על מנת לוודא שהנגן משתמש בכוח חיצוני ולא בסוללה בדקו האם אייקון הסוללה מופיע בתצוגה). מטעמי נוחות עדיף להשאיר את כל הערכה במכונית ופשוט לחבר את המכשיר אליה בכל פעם. אביזר נוסף בערכה הוא חוט גומי מסולסל שמאפשר לסדר את החוטים כדי שלא יפריעו בנהיגה (לדעתי חסר תועלת אלא אם כן משאירים את כול הערכה כולל הנגן במכונית, אם כן הדבר שומר על סדר).
- נרתיק- הנרתיק הוא דק ונסגר עם סקוטץ`, הוא אינו מכסה את המיני דיסק לגמרי ומשאיר פתחים לאוזניות ול- Jack של הכוח החיצוני. הוא נוח מאוד וכמובן מוסיף לנגן הגנה ממכות ושריטות. גם בגב הנרתיק יש סקוטץ\' עם מדבקות אשר לפי החוברת נועדו להדבקה במקום כלשהו ברכב במטרה לקבע את הנגן כדי שלא יעוף לכל עבר בזמן נהיגה. לדעתי רוב האנשים כנראה לא ירצו "לכער" את מכוניתם עם מדבקות אלו. מעניין לציין כי הגרסא האירופאית מגיעה עם נרתיק שבגבו תופסן לחגורה במקום המדבקות והסקוטץ\'.
עיצוב, בניה ואפשרויות
עיצוב, בניה ואפשרויות
משקלו של הנגן לפי החוברת הנו 116 גרם ונפחו 77.4/27.7/81 מ"מ, מה שעושה אותו קל מאוד. עם זאת יש לקחת בחשבון שבתוספת הסוללה והדיסק בתוכו הוא שוקל יותר באופן מורגש. הפנל העליון של הנגן עשוי מאלומיניום לא כולל הכפתורים בעוד החלק האחורי עשוי מפלסטיק. הכפתורים עצמם מאכזבים למדי, בהיותם עשויים פלסטיק ונראים עדינים ביותר. לטעמי, במכשיר נייד יש חשיבות מכרעת לעמידות הכפתורים. מסיבה זו גם נודעת חשיבות גדולה ל- NetMD: השליטה בנגן ועריכת הדיסק מהמחשב תמנע לחיצות יתרות ובלאי של הכפתורים. כמו כן פונקציות הנגינה נשלטות כולן על ידי כפתור עגול לכול הפעולות, כשלדעתי עדיף כפתור אינדיוידואלי לכל פעולה.
יתרונותיו וחסרונותיו של מנגנון הפתיחה/סגירה:
מנגנון הסגירה אינו משמיע את ה"קליק" בתום הכנסת המדיה כמו בנגני מיני דיסק אחרים. לעומת זאת כמעט ואין צורך להפעיל כוח על מנת להכניס את המדיה למקום וזה פיצ\'ר של מיני דיסקים חדשים יותר.
הערה: בזמן ההקלטה או עריכת ה- TOC לא ניתן לפתוח את המכשיר, כמו כן גם אם יש הפסקת חשמל או הוצאה פתאומית של הסוללה בזמנים אלו לא ניתן לפתוח אותו עד להחזרת הזרם.
המכשיר נפתח בעזרת כפתור לחיצה בצדו השמאלי (ביחידות מסוימות יש כפתור הזזה מלמטה או למעלה). למרות שהוא מקל על פתיחת המכשיר בעזרת יד אחת, הכפתור עצמו קטן מאוד וצריך להילחץ עד הסוף- חסרון לבעלי אצבעות גדולות.
המכסה נפתח בזווית תוך כדי שהמיני דיסק זז מעט קדימה, מה שאומר שיש להתאמץ בכדי להוציא את הדיסק.
המנגנון עצמו הוא שילדה עשויה ממתכת ואין צורך להניח את המיני דיסק במין תא כלשהו כמו בדיסקמנים, אלא רק לדחוף אותו פנימה.
מצד ימין יש את כניסות ה- Mic in, line in, Optical/Analogue, USB, יציאת אוזניות ושלט וכן כפתור Hold. כניסת הUSB מוגנת על ידי מכסה גומי, אך הוא מאוד מקשה על חיבור הכבל ואינו נראה יציב כל כך. דלת הסוללה האחורית גם היא נראית חלשה, וסביר להניח שהיא תיפול או תישבר לאחר שימוש מתמשך.
כדאי לציין כי הקלטות עם מיקרופון בדיבור יצאו ברמה בינונית.
בצד התחתי נמצאות כניסות החשמל לנגן, ישנן כניסות לממיר עצמו ול- Charging cradle שבעצמה מתחברת לממיר.
ה- LCD הראשי מכיל תצוגת טיימר, מצב סוללה, אייקון של דיסק המראה אם הוא מסתובב, נערך וכו\', בר הצגת ווליום, שורת טקסט, סימן שלב סאונד, סימון מצב LP, סימן Mono, מצב Sync ,REC, מצב ניגון, ו- Recremain. מידע רב זה דחוס בצג קטן אבל נוח לקריאה. ישנם כמה דברים שניתן לכוון בהתאם לטעם האישי, כמו End Search אוטומטי הגורם למכשיר לעבור לסוף הדיסק כדי למנוע הקלטה לא רצונית על חומר קיים. ניתן גם לכוון את התצוגה להראות כמה זמן הקלטה נשאר וכן כמה זמן שיר/דיסק נשאר. יש גם אפשרות לכוון את שני ה- Presets של שלבי הסאונד מ- 1-3 Bass ו- treble, ואפשר לשמור אותם ל-Sound 1 או Sound 2 כך שבמידה מסוימת ניתן את הצליל לטעמכם. כמו כן ניתן לכוון אם ישמע צליל BEEP כאשר לוחצים על הכפתורים ביחידה ובשלט. מגוון מצבי הניגון כוללים: shuffle/shufflerepeat/ allrepeat/repeat/1 track עוד ובנוסף יש גם PGM שמאפשר תכנות של עד 20 טראקים.
מספר מלים בנוגע לפונקציות העיקריות של המכשיר (מומלץ כמובן לקרוא באופן יסודי את חוברת ההפעלה ולא להסתפק בהסברים אלו):
- הקלטה:
בפעולה זו, הלייזר עצמו מחמם את שטח הדיסק במאות מעלות בזמן שהראש המגנטי כותב את המידע בפורמט דיגיטלי. בהקלטה כזו, הראש המגנטי כותב אות דיגיטלי לפי הקוטביות, ומכיוון שהדיסק נקרא על ידי הלייזר ולא על ידי הראש, אין ירידה באיכות מהשמעה להשמעה כמו בקלטת (כמובן שההקלטה היא בכיווץ כפי שכבר צוין ולכן בכל מקרה תהיה ירידה באיכות בהשוואה למקור).
את ההקלטה ניתן לבצע באופן אנלוגי, דיגיטלי (אופטי) או בעזרת NetMD. כניסת ה- Line-in היא משולבת, כך שניתן לחבר גם כבל אנלוגי וגם אופטי. הנגן יזהה בעצמו את סוג הכבל והאות.
הקלטה אנלוגית: על ידי כבל אנלוגי (ובאיכות ירודה) ניתן להקליט מרוב המקורות. אך בנוסף לאיכות הירודה, בהקלטה כזו נוצרת בעיית ה- Track marks. מה שקורה למעשה הוא, שהמכשיר מקליט את כל השירים\מנגינות כטראק אחד ומכניס track mark, כלומר הפרדה, רק בשני שניות או יותר של שקט,
אם תשתמשו בשיטה זו היא תקטין את המקום על הדיסק.
ברוב המקרים כנראה תצטרכו לעבור בין השירים ולשים trackmarks באופן ידני ולמחוק בהתאם.
הקלטה דיגיטלית: בהקלטה דיגיטלית אופטית, מרוב מערכות הסטריאו עם מצב Sync REC בהפעלה, קטעי הסאונד (טראקים) יסומנו אוטומאטית, וכן גם בשתי שניות של שקט והעדר הסיגנל (האות) ממקור ההקלטה. הקלטה זו היא המומלצת ביותר, זאת משום שהסאונד מגיע לנגן באות דיגיטלי שלם ורק אז מתכווץ. כמובן שבאופן כזה הפגיעה באיכות הטראק היא פחותה.
הקלטה ב- MDLP: טכנולוגיה זו מכווצת את גודל המקור אפילו יותר מההקלטות הרגילות וכמובן שיש לצפות לפגיעה באיכות הסאונד.חשוב לציין שבמיני דיסקים הגורם הקובע אינו גודל הקובץ כי אם אורך הקטע. ישנם מיני דיסקים ל- 60 דקות (ישנים יותר), ל- 74 דקות ול- 80. במצב SP, האיכות הגבוהה ביותר בה ניתן להקליט (ב- 292Kbps), הזמן הוא כפי שמצוין על הדיסק. במצב mono (אותה איכות אך שני הערוצים משולבים), הזמן מוכפל. מצב LP2 (בו ניתן להקליט ב- 132Kbps) נחשב כבעל איכות גבוהה ורבים לא מבדילים בשמיעה בינו לבין מצב ה- SP. היתרון- ניתן לקבל זמן הקלטה מוכפל וגם הקלטה בסטריאו, כך שאם מקליטים ב- mono או ב- LP2 על דיסק של 80 דקות, אפשר להקליט 160 דקות. במצב LP4 (בו ניתן להקליט ב- 66Kbps בלבד) ניתן בהחלט לשמוע את איבוד האיכות. מומלץ להשתמש במצב זה על מנת להקליט מלל (שיחות, הרצאות וכו\'). הוא נותן 320 דקות על מיני דיסק אחד של 80 דקות כך שאפשר להקליט לאורך זמן.
אפשרות ה- Atrac Type-R: ה- N707 מגיע עם תכונה זו שלפי סוני, מגדילה את יכולת החישובים של ה- DSP (Digital Signal Processor) פי שניים ובכך משפרת את איכות הקול. לטענת סוני השיפור מגיע לרמה המתקרבת ל- Decks (מכשיר מיני דיסק נייח לשימוש ביתי). לאחר מספר ניסיונות הגעתי למסקנה שלדעתי ההבדל הוא מינימלי עד אפסי.
הערה- הנגן ישתמש בתכונה זו רק במצבי הקלטה SP ו- Mono .
- עריכה:
ישנן מגוון אפשרויות עריכה שניתן לבצע על דיסקים בעזרת נגן זה וקודמיו, כמו הזזת שירים, מחיקת שירים ומחיקת כל הדיסק, הפרדה ושילוב של שירים (אם כי, שימו לב שעל מנת לשלב שירים הם צריכים להיות באותו מצב הקלטה). הבעיה העיקרית היא שפעולות אלו דורשות ניווט ממושך בין תפריטים ולחיצת כפתורים בלתי פוסקת. חשוב לציין שכמה מהאפשרויות ניתנות לביצוע גם עם תוכנת ה- openMG, בה נדון מאוחר יותר.
עוד דבר שימושי הוא ה- Titling, בעזרתו ניתן לקבוע תוויות לכל טראק בדיסק וכן לדיסק עצמו. פרט לאותיות ניתן להשתמש כמובן גם במספרים ובכמה סימנים (TOC של מיני דיסק יכול להכיל עד 1700 אותיות בקירוב).
Groups-
פיצ\'ר נחמד שהופיע במיני דיסקים אחרונים הוא group mode, היעיל במיוחד לנגנים שאין להם jog dial (כמו ה- N707). כדאי לציין שחובה לסדר את השירים אותם אתם רוצים לקבץ לפי סדר ההשמעה בדיסק (לא חייבים להקליט מחדש, אפשר לסדר בעזרת אפשרות ה- Move).
המינוס פה הוא שעריכה על הנגן יכולה להיות מעייפת. פעולת MOVE למשל, דורשת כניסה לתפריט הראשי, בחירה בedit, בחירה בMOVE, ובחירת המקום המתאים.
כל זה בשביל שיר אחד, אז נסו לדמיין סידור קבוצת שירים על הנגן כדי ליצור קבוצה…
