מעבדי השוק הגבוה של AMD
לקראת אמצע השנה הנוכחית (2005) השיקה חברת AMD שתי ליבות חדשות לסדרת מעבדי ה-Athlon 64 שלה: San Diego ו-Venice. ליבות אלו החליפו את ליבת ה-Winchester, אשר הייתה ליבת המעבר וההסתגלות של AMD לתהליך ייצור של 90 ננומטר, ואפשר אפילו להגיד שהייתה ליבת הניסוי והטעייה של AMD בתהליך ייצור זה.
מבולבלים? בואו נעשה קצת סדר.
ליבות, הן חתיכות הסיליקון המהונדסות אשר קיימות בתוך מעבד המחשב שלכם.
San Diego, Venice, Winchester ו-Newcastle הן ליבות הנמצאות בתוך מעבדי סדרת ה-Athlon 64, המיועדת אל השוק הגבוה ומתומחרת בהתאם (הסבר מלא ומפורט על מעבדי ה-Athlon64 בביקורת קודמת שלנו). לשוק הזה שייכים בעיקר גיימרים ומשתמשים מקצועיים, אשר מחפשים ללא סוף את רף הביצועים הגבוה ביותר, אך באותו הזמן מנסים לשמור על מחיר שפוי.
כאשר החליטה AMD לשדרג את תהליך הייצור שלה לליתוגרפיה (תהליך הדפסת שבבים מיוחד בו מיוצרים מעבדים) של 90 ננומטר, נראה כאילו ההצלחה בידה והכל פתוח. ליבת ה-Winchester הייתה הליבה הראשונה של AMD אשר יוצרה ב-90 ננומטר, והיא יצאה לאוויר העולם בסוף שנת 2004.
המטרה של הקטנת תהליך הייצור של המעבדים ל-90 ננומטר היא להוזיל עלויות ייצור (הליבות הופכות קטנות יותר, וניתן לייצר יותר ליבות ומעבדים מכל פיסת סיליקון), ובעיקר להקטין את צריכת החשמל של המעבדים – מה שמתבטא למעשה בפליטת חום נמוכה יותר. פחות חום, מאפשר בין היתר להעלות את תדר השעון של המעבדים ובכך להגיע לביצועים גבוהים יותר.
הוא יפה, אבל גם אופה?
ה-Winchester הייתה ליבה שונה לגמרי מקודמתה, ליבת ה-Newcastle, והיא אמורה הייתה להיות המחסלת הרשמית של תהליך הייצור של 130 ננומטר. אך למרות שליבת ה-Winchester הייתה קרירה יותר בכ-25% מקודמותיה, המהנדסים ב-AMD לא הצליחו להביא אותה לתדר עבודה של מעל ל-2.2GHz. וכך, בעוד ליבת ה-Winchester כבר בשוק, המעבדים המהירים ביותר של AMD, כמו מעבד ה-Athlon 64 FX-55, אשר פעלו בתדרים של 2.4GHz-2.6GHz, התבססו על ליבות ישנות יותר אשר יוצרו בתהליך של 130 ננומטר.