האסוול – מה יש בפנים?
ארכיטקטורת האסוול (באנגלית Haswell) היא ארכיטקטורת מעבדים של אינטל אשר נמצאת בפיתוח כבר מתחילת העשור הנוכחי. שמענו עליה עוד כשמעבדי Core i7 לתושבת LGA1156 נמכרו בחנויות בשנת 2010 והיא נראתה כמו כוכב לכת רחוק ומסקרן.
כאן נתמקד במה שלמעשה מכיל מעבד ה-Core i7 4790K, המעבד השולחני הבשרני ביותר של אינטל לתושבת LGA1150.
סדרת מעבדי האסוול עם Core i7 4790K בראשם, מיוצרים בתהליך 22 ננו-מטרים של אינטל. את תהליך היצור הזה השיגה אינטל לאחר שנים ארוכות של פיתוח וכיום יש לה ארבעה מפעלים בעלי פס יצור שכזה. אחד מהם הוא זה שממוקם בקרית גת. ייצור ב-22 ננו-מטרים משמעו הרבה מיקרו-טרנזיסטורים על פני שטח מאוד קטן. על שטח של 177 מילימטרים רבועים, הצליחה אינטל למקם לא פחות מ-1.4 מיליארד טרנזיסטורים כדי להשיג את כח העיבוד הקיים במעבד הזה.
מעבד לכל דבר
המעבד עצמו מחולק לאזורים, ולכל אזור יש את הייעוד שלו. 35 אחוזים מהמעבד מוקדשים לליבה הגרפית המובנית, 40 אחוזים לארבע ליבות העיבוד, עשרה אחוזים לבקר הזיכרון המובנה ושאר מיקרו-בקרים, עשרה אחוזים לזיכרון מטמון מדרגה שלישית (L3 Cache) וחמישה אחוזים לאיזור בקר כניסות ויציאות להמעבד. כל איזור שכזה מחולק לתת איזורים משלו שתפקידם הוא עיבוד נפרד של הקלט.
השימוש בכ-35 אחוזים משטח המעבד לליבה גרפית מובנית רק מראה כמה אינטל נותנת דגש על עיבוד גרפי, דבר שהיה ייחודי רק לכרטיסי מסך עד לא מכבר. המהפך הוא כל כך גדול, שכמעט כל מעבדיה השולחניים והניידים של אינטל מכילים כיום ליבות גרפיות מובנות.
מעבד ה-
Core i7 4790K מגיע בתדר פעולה של 4.0 גיגה-הרץ ועם פונקציית הטורבו, אינטל מבטיחה שהוא יפעל בתדר גבוה יותר בעת מאמץ.
הוא מצוייד ב-8 מגה-בייט של זיכרון מטמון מרמה שלישית ומכיל את תכונת ה-HyperThreading (ריבוי-נימים). תכונה זאת היא ההבדל הגדול ביותר בין מעבדי Core i7 למעבדי Core i5 שולחניים ומה שהיא עושה בעצם זה לדמות ליבה תוכנתית נוספת על כל ליבה פיזית שקיימת. כך אנחנו מקבלים שמונה ליבות במעבד בעל ארבע ליבות פיזיות. במקרים מסויימים הטכנולוגיה הזאת מציגה תוספת ביצועים מכובדת למדי.
קהל היעד של מעבדי Core i7 הם גרפיקאים, אנשי מוזיקה, ארכיטקטים ואנשי מקצוע שעושים שימוש בתוכנות המבצעות חישובים מקביליים רבים, וכמובן שגם גיימרים ואוברקלוקרים.
זהו מעבד ה-4770K לצד ה-4790K – תמונה זו ממחישה את ההבדל הפיזי שקיים בין שני אלו. כלפי חוץ, במעבד ה-4790K הוסיפה אינטל עוד טרנזיסטורים בתחתית המעבד. מטרת התוספת היא לסייע בייעול כניסת החשמל למעבד. מדובר על ההבדל הפיזי היחיד שקיים בין שניהם, והארכיטקטורה הפנימית זהה לחלוטין.
בביקורת זאת אתמקד בעיקר במה שה-Core i7 4790K בא לעשות, להחליף את Core i7 4770K. אדגים את הבדלי הביצועים בשלל שימושים וכן את הבדלי צריכת החשמל וטמפרטורת הפעולה. בסוף נבדוק האם מעבד Core i7 4790K ואחיו הקטן למשפחת Devil’s Canyon עדיפים גם לאלו שלא תמיד מחפשים המהרה וביצועים גבוהים. בואו ונתחיל.