הדבר הזה כ"כ גדול שהוא ראוי לסיקור נרחב בפני עצמו:
מיקרוסופט מכריחה רשיונות windows לאנשים כלל ללא מחשב, או עם מחשב מק שלא יכול להריץ זאת כלל.
(את השורה המפוצצת הזאת כדאי להסביר):
מערכת רישוי שנתית חדשה לבתי-ספר (בגירסה האמריקאית או אם תרצו הבריטית השונה ממנה מעט) אומרת כי מעתה לא תספרו את מספר המחשבים בהם מערכת ההפעלה של מיקרוסופט אלה את מספר המחשבים בכלל, גם אם אתה לא רוצה שיריצו ווינדוז וגם אם אתה מאוד מאוד רוצה (..) אבל הם פשוט לא יכולים (הם מקינטוש)…
מערכת הרישוי החדשה גורסת כי עפ"י מספר המחשבים תתקבל החבילה הבאה:
- אופיס סטנדרט ופרופשיונל לווינדוז ולמקינטוש.
- וורקס סטנדרט
- חבילת אנכרתה ואנכרתה מקוון (אינציקלופדיה)
- וויז'ואל סטודיו פרופשיונל
- פרס אופיס צעד-אחר-צעד אינטרקטיבי (מה זה? – אני מתאר לעצמי שזהו כלי הוצל"א)
- שדרוגי ווינדוז
ומה יעשו אותם משתמשי מק עם השידרוגים דנן? ימכרו ב e-bay? – לא נראה לי (אסור, בניגוד לכל תוכנה נורמאלית – אינך רוכש במיטב כספך את תוצרת מיקרוסופט אלה רשיון שימוש אישי בה, כמדומני).
לא זו אף זו – בהסכם הקמפוסים הבריטי שלהם הם מכריחים רכישת רשיון לכל אדם, לא משנה כלל אם יש ברשותו מחשב או לאו.
הכיצד התקן-ביעותים זה פועל שאלתם? פשוט מאוד: לא לספור את מספר המחשבים עליהם ברצונך לרכוש רשיון, אף לא לספור את מספר המחשבים מבוססי ווינדוז, אפילו לא לספור את מספר המחשבים בכלל – אלה שיכולים להריץ Windows Upgrades ואלה שלאו – אלה לספור את מספר העובדים (מעל 200 שעות שנתיות) בממסד. יוצאים דופן לאלו הינם עובדי תחזוקה, קפיטריה וכיו"ב (אך לא תלמידים, שיכולים להכלל בהסכם בבחירה) – באמת תודה רבה…
ומה זה אומר? שכל מרצה או איש פקולטה שעובד מעל 10 שבועות בשנה (200 שעות = לכל היותר 10 שבועות) יקבל רשיון (שעליו ישלמו, מן הסתם) אפילו אם אין בבעלתו מחשב וכלל לא רוצה בשכזה.
הדחף להמשיך בפירוט המסע הקפיטליסטי הזה עצום אך אני פשוט מוכרח להשאיר משהו למאמר המרתק ברג'יסטר, לכן לפני שאפרט כאן הכל אני מפסיק עכשיו וממליץ בחום לקרא אותו -> מרתק.