כפי שציינו, טכנולוגיית ה-CrossFireX עברה כברת דרך עד שהגיעה לצורתה הנוכחית. בימיה הראשונים דרשה הטכנולוגיה כרטיס ייעודי שיתפקד ככרטיס הראשי במערך (כרטיס שונה פיזית), בעוד הכרטיס הנוסף מצטרף תחתיו (כרטיס סטנדרטי מאותה סדרה). בנוסף לכך, בניגוד לגשרי ה-CrossFire המודרניים אשר מגשרים למעשה בין שני אפיקי ה-PCI-E ובכך מאפשרים תעבורת מידע ישירה בין הכרטיסים, המערך המקורי עשה שימוש בכבל Y חיצוני בכדי לבצע זאת.
טכנולוגיית ה-CrossFireX כיום מסוגלת לנצל עד ארבעה כרטיסי מסך בו זמנית, או לחילופין כל מערך שהוא אשר יכיל ארבע ליבות גרפיות (למשל כרטיס כפול עם שני כרטיסים בודדים או שני כרטיסים כפולים) ואנו נבחן את הטכנולוגיה בשני מצבים: האחד, כאשר נעשה שימוש בשני כרטיסי מסך, והשני, כאשר נצרף יחדיו שלושה כרטיסים, מה שייתן לנו מערך Tri-Fire.
אגב, יש לציין כי התקנת מערך ה-CrossFireX איננה דבר פשוט כלל ועיקר היות ותהליך ההתקנה של המערך דורש התקנה של כל כרטיס כיחיד, ורק לאחר מכן הגדרת כל הכרטיסים כמערך CrossFireX, וכל ניסיון להתקין את המערך כולו כיחידה אחת עלה בתוהו. על כן, סדר הפעולה בעת התקנת מערך ה-Tri-Fire הינו כדלהלן:
1. חיבור והתקנת הכרטיס הראשון (כאשר הכרטיסים האחרים אינם מורכבים במערכת)
2. חיבור והתקנת הכרטיס השני (כאשר הכרטיס הראשון מותקן כבר)
3. חיבור והתקנת הכרטיס השלישי (כאשר הכרטיסים האחרים מותקנים)
4. חיבור גשרי ה-Crossfire של המערך.
נשים לב כי למעשה נדרשים ארבעה כיבויים מלאים של המערכת במהלך תהליך ההתקנה (כיבוי לפני חיבור של כל כרטיס נוסף, וכיבוי לפני חיבור גשרי ה-CrossFire) עד אשר מגיעים לרגע המיוחל שבו מערך ה-Tri-Fire מוכן לפעולה.
כרטיס המסך בו נעשה שימוש הינו לא אחר מאשר ה-Radeon HD 4890, הדגם האחרון של ATI, אשר סיקרנו לאחרונה:
כך נראים כרטיסי המסך של ATI במערכים השונים, כאשר הם מותקנים במערכת הבדיקות החדשה שלנו: