אז מה חדש הפעם?
בגדול, לא הרבה. בדומה לפעמים קודמת אינטל לקחה צעד אחד קדימה בכל הכוח, ופשוט העצימה כל תכונה אפשרית בסדרת מעבדי ה-Sandy Bridge-E. אם השימוש ב-2.27 מיליארד טרנזיסטורים וגודל מוצהר של 434 מילימטר בריבוע לא מפחידים אתכם, אז אולי השימוש ב-6 ליבות פיזיות שמנצלות לא פחות מ-12 מגה-בייט או 15 מגה-בייט של זיכרון מטמון מרמה שלישית, ובקר זיכרון שתומך בארבע ערוצים דווקא כן יעלו לכם חיוך או פרצוף חמוץ על הפנים.
המעטפת הטרמית עומדת על 130 וואט, נתון די גבוה בהשוואה למה שראינו עד היום: להזכירכם, מעבד ה-Core i7-2600 מגיע עם מעטפת טרמית של 95 וואט בלבד. מעבר לנתונים "הפיזיים", אין ממש שינוי מהותי, שכן הארכיטקטורה זהה ולכן גם מעבדים אלה עושים שימוש בטכנולוגיות אותם ראינו בסדרת מעבדי ה-Sandy Bridge הוותיקה יותר.
אחת התכונות שזכתה לפופולריות רבה ואף לגרסה שניה בארכיטקטורת ה-Sandy Bridge הינה טכנולוגית הטורבו של אינטל, כאשר התדר של מעבדי ה-Core i7-3960X וה-Core i7-3930K שעומד על 3.3 גיגה-הרץ ו-3.2 גיגה-הרץ, בהתאמה, לא יפיל אף אחד מהכיסא, אך בשימוש בטכנולוגית זו המעבדים מגיעים לתדר של 3.9 גיגה-הרץ (למי שפספס, מרחק של 100 הרץ בלבד מ-4 גיגה-הרץ ישירות מהחברה!) ו-3.8 גיגה-הרץ, בהתאמה.
אקסטרים אפילו יותר
בקר הזיכרון, ששודרג מתמיכה בשני ערוצים לתמיכה בארבע ערוצים (Quad-Channel Memory Control), מציע תמיכה רשמית בזיכרונות מסוג DDR3 בתדר של 1600 מגה הרץ, בחישוב קצר רוחב הפס עומד על 51.2 ג'יגה בייט לשניה (תיאורטי), פי שתיים ממה שמוצע בפלטפורמת ה-Sandy Bridge הממוצעת. משתמש ממוצע וגם חובב חומרה מושבע יסתפק גם בהרבה פחות מהנתון הזה. השימוש והגדלה של בקר הזיכרון, מעידה על השימוש העתידי של מעבדים אלה כמעבדי שרתים, כמובן עם שינוים שרלוונטים לאותו פלח שוק.
דבר שכן רלוונטי למשתמשי האקסטרים הוא העובדה שמעבדי האקסטרים מצוידים בלא פחות מ-40 קווי תקשורות בתקן ה-PCI Express 3.0. אנחנו נחלק את המשפט לשני חלקים ונסביר: השימוש במספר קווי תקשורות שכזה מעניק למשתמש יכולת להשתמש במספר לא מבוטל של כרטיסי מסך וקונפיגורציות שונות, החל מחיבור של כרטיס מסך בודד, דרך שילוב של שני כרטיסי מסך שיעבדו שניהם ברוחב פס של X16 (ולא כמו בעבר X16 ו-X8) ועד לשילוב של 4 כרטיסי מסך, כל זה מבלי הצורך בשום שבב צד-שלישי או כל קומבינה אחרת מצידו של לוח האם, הכל נתמך במעבד עצמו. היתרון הגדול כמובן הוא עלות יצור נמוכה יותר של לוחות האם (באופן יחסי) ותזמון תקשורת קצר הרבה יותר בהשוואה לפתרונות כמו שבב ה-NF200 מבית NVIDIA.
החלק השני שלא היה כל כך ברור עד כה הוא התמיכה בתקן ה-PCI-Express 3.0 חשוב לציין כי פרסומים קודמים העלו כי מעבדים אלו לא יהנו מהתמיכה בתקן זה, אך בסופו של דבר הם כן זכו בה. מצד אינטל נראה כי הם אינם מתגאים יתר על המידה באפשרות זו, שכן עדיין אין שום רכיב בשוק שעושה שימוש בתקן זה, ולכן אולי רק באמצע השנה הבאה נתחיל לראות את פריחתו של תקן זה באופן רשמי.
הרכבת המעבד בתושבת החדשה
יש לשים לב לסימון על גבי מכסה התושבת. ראשית, יש לדחוף שמאלה את הידית ולהרים אותה. לאחר מכן יש לדחוף ימינה ולהרים את הידית הימנית עד לכדי התנגדות קלה. כעת יהיה ניתן להרים את המכסה ולפרק את מגן הפלסטיק שעל התושבת. כעת, יש לקחת את המעבד בזהירות ולהניחו בעדינות על גבי התושבת. ישנה רק דרך אחת בה המעבד יוכל להכנס ולשבת בנוחיות בתושבת – העזרו במשולש הזהוב שעל המעבד. לאחר שהנחתם את המעבד בתושבת ובדקתם כי הוא אינו ניתן להזזה יש להוריד את המכסה ולסגור את הידית הימנית על ידי הורדתה ודחיפתה שמאלה ולאחר מכן את הידית השמאלית.