בדיקות האזנה
את מבחני ההאזנה לסט ביצענו הן בנפרד ללא כל רפרנס (בכדי ללמוד את הצליל שלו) והן בהשוואה לכרטיס קול מדגם EMU 1212M – כרטיס חצי מקצועי אשר מחיר הבסיס שלו בחו"ל דומה לזה של ה-AC-1. לכרטיס של EMU יש ממירים איכותיים במיוחד ואיכות קול גבוהה מאוד, ולכן הוא מהווה נקודה מצוינת להשוואה.
לצורך הבדיקות עשינו שימוש ב-2 מערכות סאונד שונות. הראשונה, מערכת רמקולים המורכבת מרסיבר Denon AVR-1906 ומרמקולים מדגם Omega-Audio Encore 705. המערכת השנייה היא מערכת אוזניות המורכבת מאוזניות AKG K1000 וממגבר Denon AVR-1906 – מדובר באוזניות שמיועדות לחיבור למגבר כח, ולכן חוברו למגבר ליציאות הרמקולים ולא ליציאת האוזניות.
תחילה בחנו את הכרטיס בפני עצמו. חיברנו אותו אנלוגית אל ה-Denon במצב Direct ופתחנו בהאזנות. רשימת הבדיקה שלנו הייתה לא קצרה וכללה יצירות מכל סגנון אפשרי – מוזיקה קלאסית, ג\'אז, רוק, מטאל, היפ-הופ, אלקטרונית, צוענית ועוד סגנונות רבים אחרים. תוך מספר שניות לתוך ההאזנה כבר הבנו שה-Razer נשמע טוב ועכשיו רק נשאר לבדוק עד כמה טוב, ולבחון כל אספקט אפשרי על ידי האזנה לכל היצירות ברשימה שלנו.
ככל שהמשכנו בבדיקות היתרונות והחסרונות של ה-AC-1 נהיו ברורים יותר ויותר. הצליל שלו מתאפיין בפירוט טוב מאוד, סאונד "מתוק" עם הדגשה רגועה של תחום הביניים וסאונד "עגול" המזכיר במקצת צליל של מגברי מנורות. הבאס שלו מלא, נעים ו"גדול" אך עם זאת, כפועל יוצא של כל אלו, הוא סובל מעט מתופעות לוואי של חוסר פירוט בבאס ובאס מרוח. הבאס הנמוך מאוד (איזור ה-50 הרץ ומטה – תחום שרוב המערכות לא יודעות להעביר כמו שצריך, בטח שלא מערכות רמקולים למחשב) בכרטיס הנ"ל מעט חלש יותר מהתדרים הגבוהים יותר, אך יחד עם מיד-באס מצוין התוצאה המתקבלת היא באס עם פאנצ\' פשוט מעולה. הטרבל גם הוא מזכיר במשהו צליל של מגברי מנורות עם צליל עגול ולא חד כלל וכלל. המצילות לדוגמא, נשמעו פחות חדות מן המקובל, אך למרות זאת עושה רושם כי הצליל העגול משהו פוגע במעט בפירוט באופן כללי.
התחום החזק ביותר של הכרטיס הוא דווקא תחום הביניים, המיד. הוא נשמע מצוין, ברור, מפורט, נכון וטבעי. הווקאלים נשמעים בו מאוד מוצקים ומשכנעים.
למרות כל המאפיינים האלו בצליל שהכרטיס מפיק, גם כשבחנו אותו עם מוזיקת מטאל מהירה במיוחד, הוא לא קרס. נהפוכו, הוא נשמע מצוין, עמד בקצב של הבאס והעביר את הגיטרות והתופים עם מרווח טוב מאוד ביניהם, ועם במה ורזולוציה מצוינים.
אל מול ה-1212M
לאחר שחיברנו את ה-EMU וערכנו את ההשוואה היה ברור לנו שה-AC-1 פשוט לא עומד בקצב. אומנם ל-EMU אין את המתיקות בצליל, ועבור אנשים מסוימים יהיה זה חיסרון שכן ה-Razer מפיק צליל נעים מאוד, אך ה-EMU מוביל כמעט בכל אספקט אחר. הצליל שלו מאוזן, מפורט ומדויק יותר. הבמה שלו טובה יותר, והאימג\'ינג מדויק מעט יותר. כמו כן, הבאס שלו הדוק יותר, ומלא לא פחות.
 |
כעת הגענו לסיכום הבדיקות של הכרטיס במוזיקה. כפי שוודאי הבנתם עד כה, ה-AC-1 נשמע טוב, ואם הוא היה מעט זול יותר, היינו אף אומרים שהוא נשמע מצוין. אמנם הצליל שלו אינו מן "האודיופיליים" ביותר, ויש לו עוד מה לשפר, אך עם סאונד נעים כל כך שמצליח לשמור עם פירוט, במה ודינאמיות, מדובר בהחלט בשילוב נדיר.
עם זאת, תמורת המחיר ש-Razer דורשת בעבור ה-AC-1 (כ-$200 בחו"ל) היינו מצפים ממנו לאיכות קול טובה יותר. הגישה של Razer, לפיה היא העניקה לכרטיס צליל עם "אופי" היא כמובן גישה חיובית אך עם זאת, חשוב לזכור כי לכל דבר יש גבול. מתיקות מעטה בצליל היא יתרון, במיוחד מול התחרות הנוכחית בשוק מצד כרטיסי ה-X-Fi של Creative המפיקים צליל מעט חד וקר אך נראה לנו כי Razer לא בחרו בשילוב הנכון בין צליל מאוזן לבין צליל עם אופי.
כפי שניתן לראות, הכרטיס משתמש ב-DAC מדגם AK4396. מדובר ב-DAC סטריאופוני (2 ערוצים בלבד), ולכן Razer השתמשה ב-4 ממירים. הדבר בהחלט מראה על נכונות להשקיע, שכן לרוב בוחרות היצרניות ב-DAC בודד לכל הערוצים (או לכל הפחות אחד ל-2 הערוצים הקדמיים ואחד אחר לכל ה-6 האחרים), ואילו Razer בחרה להשתמש בארבעה ממירים נפרדים, מה שללא ספק מייקר את עלויות הייצור שלה.
מדובר ב-DAC עם יכולות 24/192, ועל הנייר, בעל תחום דינאמי של כ-120db ודיסטורשן של כמינוס 100db. בסך הכל מדובר על רכיב שהמפרט שלו די טוב, אם כי ישנם טובים יותר, אך זהו בהחלט רכיב איכותי יותר (לפחות על הנייר) מזה הנמצא בכרטיס ה-XtremeMusic מסדרת ה-X-Fi שבחנו לפני כמה חודשים.
