OverClocking למעבד – המדריך המעשי בהמשך למאמר הקודם בנושא אוברקלוק (ואם טרם קראתם אותו – זה הזמן) אנו מביאים לכם את המדריך המעשי, בו נסביר ונדגים כיצד מבצעים אוברקלוק הלכה למעשה. ראשית, קראו והפנימו את כתב הויתור, לפני שאתם ניגשים להמהרת המעבד. כל הנאמר במדריך זה הינו למטרת העשרת הידע ואין אתר HWzone, בעליו ו\או צוותו אחראיים לכל נזק אשר נגרם בעקיפין או במישרין לכם ו\או לרכושכם בעקבות יישום הידע המקנה מדריך זה! המהרה (OverClocking) מבטלת את האחריות על המוצר עליו בוצעה וכל נזק יהיה על אחריותכם בלבד! אין לראות במדריך זה כהמלצה לבצעו! הנזקים האפשריים כתוצאה מביצוע אוברקלוקינג כוללים, אך לא מוגבלים ל: לפני שניגש לביצוע האוברקלוק עצמו, הכנו עבורכם FAQ אשר יבהיר מספר נושאים חשובים ומספר מושגים בסיסיים בתחום האוברקלוק. כיצד כל רכיב יודע מהי המהירות שבו הוא עובד? אפיק התקשורת הראשי (\'באס\', באנגלית – FSB או HTT) נקבע על ידי לוח האם. לוח האם מזהה את דגם המעבד וקובע את הבאס בהתאם, כאשר ברוב לוחות האם ניתן לשנות את המהירות ידנית ובכך למעשה לבצע את האוברקלוק. את עקרונות האוברקלוק אפשר לתאר בצורה הבאה. חישבו על משולש שקודקודיו הינם: תדר, מתח וטמפרטורה. כאשר שינוי באחד מקודקודיו יגרום לשינוי בקוקודיו האחרים. העלאת התדר תגרום לפליטת חום גדולה יותר, אשר אם לא תטופל על ידי גוף קירור ראוי, תגרום לירידה ביציבות הרכיב. תוספת מתח תשפר את היציבות, מה שיאפשר תדר גבוה יותר, אבל יגרום להגדלת פליטת החום בצורה משמעותית. מסכמה פשוטה זאת ניתן להבין כי הטמפרטורה היא גורם מכריע. ואם כי זה נכון, היא רחוקה מלהיות הגורם היחידי. התדר המקסימלי אליו רכיב מסוים יכול להגיע תלוי בהרבה גורמים, בניהם: איכות הסיליקון, איכות הרכיבים וה-PCB יציבות המתח ועוד גורמים רבים הנשגבים מבן התמותה הממוצע. כאשר מתקרבים לגבול של רכיב מסויים דרוש יותר ויותר מתח בכדי לעלות עוד טיפונת בתדר (פונקציה אקפוננציאלית). כך שמה שיתן את התדר המקסימלי יהיה איזון בין מתח וטמפרטורה. מבחינה מעשית בהתחלה מעלים את תדר הרכיב אט-אט עד אשר הרכיב מאבד יציבות, מוסיפים מתח בודקים שוב וחוזר חלילה, כאשר כל הזמן משגיחים על הטמפרטורה של הרכיבים. האוברקלוק המקסימלי אליו תכלו להגיע הוא בגדול ענין של מזל. ישנם מספר דברים אשר ישפרו את סיכוייכם בצורה מהותית, השגת רכיב איכותי, יהה זה זכרון, מעבד, לוח אם, גוף קירור או אפילו ספק, יתרמו רבות להשגת המטרה. כיצד בודקים יציבות? ישנן מספר תוכנות המיועדות למטרה זו, כאשר המפורסמות מביניהן הינן: Memtest 86+, Prime95 ו-S&M. מכל אלו אנו ממליצים על תוכנת S&M מאחר והיא מספקת את התוצאות הקרובות ביותר למציאות ומהווה מדד אמין ליציבות המערכת. תוכנת Memtest 86 בודקת את הזכרון ואת בקר הזכרון, ואילו Prime95 במקור כלל איננה תוכנה לבדיקת יציבות (זוהי תוכנה לחישוב מספרים ראשוניים), אבל אפשרות ה-Torture Test, המעמיסה באופן משמעותי על המערכת, הפכה אותה לפופולרית מאוד בקהילת האוברקלוקרים.לעומת תוכנות אלו, S&M הינה תוכנה ייעודית לבדיקת היציבות הן של מעבד והן של הזכרון ואף מאפשרת לבדוק את יציבות המתח תחת עומס, ומנסיוננו מספקת תוצאות אמינות. מהו רכיב איכותי? רכיבים בעלי פוטנציאל אוברקלוק גבוה זוכים לרוב לתשואות רבות מקהילות האוברקלוקרים ובאתרי החומרה, לכן על מנת למצוא אותם צריך רק לדפדף בין כלל האתרים העוסקים בנושא. בתחום זכרונות ה-DDR, זכו הזכרונות המבוססים על שבבי ה-BH-5 וה-TCCD לתהילת עולם בקרב האוברקלוקרים, כמו גם שבבי ה-D9 בזכרונות DDR2. בלוחות אם, הפכו ה-NF7-S של ABIT (למעבדי AthlonXP), ה-DS3/S3 של Gigabyte וה-P5B Deluxe של ASUS (למעבדי Core 2) למפורסמים מאוד. בכל הנוגע למעבדים, הרי שעקרונית כל המעבדים שווים, אך חלקם שווים יותר מאחרים. ליבות מסוימות טובות יותר מאחרות וסטפינג מסוים עדיף מסטפינג אחר. מהי ליבה וסטפינג? השמות Athlon64, Pentium 4, Core 2, המוכרים לכולנו, הם למעשה שמות שיווקיים המייצגים את משפחות המעבדים ולא מתייחסים למעבד ספציפי כלשהו. המונח "ליבה" מתייחס לסוג ספציפי של מעבד, כאשר מעבדים בעלי ליבות שונות יכולים להיות שייכים לאותה משפחה, גם אם לשניהם תכונות שונות לחלוטין (לדוגמא, מעבדים המבוססים על ליבת Conroe שייכים למשפחת Core 2 Duo, כמו גם מעבדים המבוססים על ליבת Allendale). המונח "סטפינג" מתייחס לקוד המוטבע על המעבד (ניתן לראות אותו רק בבדיקה פיזית של המעבד, ולא דרך תוכנה כלשהי) המציין באיזה שבוע/אצווה יוצר המעבד, ובחלק מהמקרים אף מציין את את המתח הנומינלי ואת מכפלת התדר. על אף שזה נשמע לא סביר, ייתכנו הבדלים משמעותיים ביכולות האוברקלוקינג של מעבדים מאותו דגם שיוצרו בשבועות שונים.
שאר רכיבי המערכת מקבלים את תדר עבודתם על ידי כפל או חילוק בתדר הבאס הראשי. מהירות המעבד נקבעת על ידי הכפלת מכפלת המעבד (מספר קבוע שמוגדר במפעל) בתדר ה-HTT/FSB ואילו תדר הזכרון נקבע על ידי מחלק (divider), בהתאם לתדר הבאס. כאשר אנו מבצעים המהרה, בדרך כל נשתמש במחלק 1:1 (מהירות הזכרון שווה למהירות הבאס) על מנת לקבל ביצועים אופטימליים. יש לציין כי כל המכפלות והמחלקים מתייחסות לתדר המעשי ולא לתדר האפקטיבי.