לקחנו לבדיקה את הטאבלט ההיברידי של Lenovo כדי לראות האם מסך FullHD בשילוב מעבד אטום ומחיר תחרותי יספיקו על מנת להקנות חווית חלונות ראויה
שקיעתו של הטאבלט
קצת קשה להאמין למצב של שוק הטאבלטים היום. כאשר סטיב ג'ובס הציג את האייפד לפני כמה שנים, הוא פתח מהפכה שלא הייתה פחותה (או כך חשבו בזמנו) מזו שהאייפון החל. אנליסטים מיהרו להספיד את ה-PC ואפילו שוק הנטבוקים, הלאפטופים הזולים אשר היו מאוד פופולריים באותה תקופה, כמעט ונעלם בין לילה. תריצו קדימה להיום והמצב לא יכול להיות שונה יותר. ה-PC עדיין עמנו כאן לעומת אינספור האנליסטים שעדיין מאוד רוצים להספיד אותו משום מה, שוק האולטרבוקים, מחשבי קטנים אך חזקים, פורח מאי פעם ואפילו נטבוקים עדיין מסתובבים להם בחנויות. אז מה קרה כאן?
התשובה המהירה (זוהי בכל זאת ביקורת למוצר ולא מאמר דיעה) היא שהתחזקות הסמארטפונים יחד עם הגדלת גודל המסך הממוצע שלהם גרם לכך שטאבלטים מהווים שוק נישתי ההולך וקטן ככל שחדירת הסמארטפונים הולכת וגדלה. תוסיפו לכך העובדה שצריכת תוכן, שהיא השימוש העיקרי של הטאבלט, לא דורשת חומרה חזקה במיוחד, ולכן גם טאבלטים שנרכשו לפני כמה שנים עדיין מספקים את בעליהם כך שהם לא מרגישים צורך לשדרג את הטאבלט שברשותם.
היום נבדוק טאבלט מבית לנובו הסינית, חברה אשר ידועה בארץ במיוחד עבור סדרת המחשבים ניידים שלה. אז ללא הקדמה נוספת, בואו ונתחיל בביקורת.
מפרט טכני
מעבד: Intel® Atom™ Z3740 Processor Quad Core (1.33GHz, 2MB)
מערכת הפעלה: Windows 8.1 32 bit
מסך: מסך IPS LCD בגודל 10.1 אינץ' ברזולוציית Full HD
קישוריות: Integrated Bluetooth® 4.0, 802.11 a/b/g/n WiFi
חיבורים: Mini HDMI, Micro USB, USB, Micro SD, Audio combo jackזכרון: 2GB LPDDR3 1066 MHz ללא יכולת הרחבה
אחסון: כונן SSD בנפח 64 ג'יגה בייט
מידות: 10.1 * 172 * 261 מ"מ לטאבלט, 7.6 * 182.8 * 261 למקלדת
משקל: 576 גרם
הייתי יכול להישבע שראיתי תפוח איפשהו
אני חייב לציין שלא ציפיתי להרבה בחזית העיצובית מטאבלט של חברה סינית המריץ ווינדוס ומיועד לשוק הבינוני. באמת שלא. לכן שאני אומר לכם שהעיצוב של המיקס מפיל לסתות תבינו כמה אני לא מגזים. זהו אחד הגאדג'טים היפים ביותר שיצא לי לאחוז בהם, שלא לדבר על אחד הנעימים. מהטאבלט עצמו, שעטוף באלומיניום מוברש בגבו וכולל המקלדת המתווספת, זהו פשוט תענוג לעיניים, ברמה שחשבתי שאפשר לצפות אליה אך ורק מהמוצרים של אפל (שללא ספק השפיעה עמוקות על העיצוב עם סדרת המקבוק אייר שלה).
אך העיצוב המצוין לא מתבטא רק במראה אסתטי. איכות ההרכבה היא מהגבוהות שתמצאו, כאשר מדובר במוצר מאתגר במיוחד (הטאבלט מתחבר למקלדת ב-3 אפשרויות שונות, עוד על כך בהמשך). בכל אחת מאפשרויות החיבור התחושה הייתה מצוינת ולרגע לא היה נדמה שיש כאן פשרה מסוימת על איכות ההרכבה. שאפו רציני ללנובו.
כיאה למכשיר אשר נועד להריץ ווינדוס, הטאבלט מגיע עם מספר רב מהממוצע של מחברים, ומעבר לחיבור הטעינה והאזניות אשר הייתם מצפים למצוא בכל מוצר, המיקס מכיל גם חיבור מיקרו HDMI וחיבור USB בגודל רגיל. תוספת נחמדה היא האופציה לשימוש במיקרו SIM, כך שאין צורך להשתמש אך ורק ב-Wi-Fi.
באופן אישי אני מעולם לא התחברתי למחשבים ניידים מהסיבה העיקרית שהמקלדת שלהם פשוט לא נוחה לי. אבל איכשהו לנובו הצליחו לספק מקלדת נוחה ושימושית ביותר. המקשים גדולים ומרווחים ומשטח הגלילה גדול ונוח לעבודה. כל מה שהייתם יכולים לצפות ממקלדת (כמעט). שימוש במקלדת לא רק מוסיף את היכולת להקליד אלא גם עוד שתי חיבורי USB רגילים וסאב וופר קטן בחזית המקלדת.
האמת היא שהרבה זמן לא התלהבתי מהחיצוניות של גאדג'ט כלשהו כמו שהתלהבתי מהמיקס. תשומת הלב לפרטים היא מהגבוהות שראיתי והחיבור הלא פשוט של שני חלקים גדולים ואינטרגליים אחד לשני מתבצע בצורה מעוררת כבוד.
המיקס מגיע ב-3 גדלי מסך של 8, 10.1 ו-11.6 אינץ'. הדגם המדובר הוא בגודל ה-10.1 אינץ' המגיע עם מסך ברזולוציית Full HD. המסך נראה מצויין עם צבעים מדויקים, רזולוציה גבוהה כמובן וזוויות צפייה מרשימות ביותר, תכונה חיונית למכשיר המיועד לשמש גם כתחנת צפייה משותפת. הביקורת היחידה שיש לי לגבי המסך היא ההשתקפות שלו, שהופכת שימוש בטאבלט באור יום לפחות או יותר בלתי אפשרית.
אז מה זה טאבלט היברידי בכלל?
כאמור, המיקס ניתן לשימוש ב-3 מצבים שונים. כטאבלט נפרד לכל דבר, מחובר למקלדת כתצורת לפטופ או מחובר למקלדת עם הפנים לצד שני, בתצורת נגן מדיה (ניתן גם לשים את הטאבלט עם הפנים למטה על המקדלת ובעצם "לסגור" אותו). לפני שאכנס לשימושים השונים, אני חייב לציין שוב את נוחות החיבור והפירוק של הטאבלט בכל אחד מהמצבים. למקלדת יש מגרעת אלכסונית שמאפשרת חיבור של הטאבלט בזוויות שונות, וההתממשקות למקלדת נעשית ע"י מספר פיני פוגו (Pogo Pins) בתחתית הטאבלט, יחד עם מגנט שמחזיק את הטאבלט במקום. בעוד זה לא ממש יציב מספיק לנוע עם הטאבלט במצב מחובר, זה יותר ממספיק בשביל מצבי העבודה השונים, כאשר לכל מצב יתרונות וחסרונות משלו.
במצב עבודה עם הטאבלט באופן עצמאי למשל, יש את יתרון הניידות אך העדר מקלדת הוא בהחלט חיסרון למי שצריך להשתמש בה. עבודה עם מקלדת היא נוחה למדי, אך החיבור למקלדת נעשה רק בזווית אחת, כך שאם אתם לא יושבים מול שולחן, שימוש במקלדת הופך ללא נוח במיוחד.
בחזית הביצועים הטאבלט מפתיע לטובה, כאשר מעבד ה-Intel Atom Z3740 מצליח לסחוב את המערכת בצורה מרשימה למדי… כל עוד אתם לא מנסים להפעיל יותר מדי אפליקציות במקביל. העובדה שהטאבלט מגיע עם כ-2 ג'יגה של זכרון LPDDR3 בלבד בוודאי תורמת לעובדה הזו, אבל בשימוש "רגוע" הטאבלבט כאמור מפתיע בתגובתו המהירה. זהו ללא ספק הודות לשיפורים שווינדוס 8 הציגה לגבי עבודה עם מחשבים עם חומרה חלשה יחסית. ראוי לציון שהמיקס מגיע עם כונן בנפח 64 ג'יגה בייט SSD, שביחד עם אפשרות להוסיף כרטיס מיקרו SD, מהווה כבסיס מצויין ומספק לתוכן שלכם.
עוצמת השמע היא מצויינת, אפילו כאשר לא משתמשים במקלדת ובסאב וופר הקטן המצורף אליה. באמת מדובר בסאונד ברמות מצויינות, כיאה לטאבלט עם מקום לרמקולים גדולים. כאשר כן משתמשים במקלדת בתור עמדת עגינה, הסאב וופר המצורף אכן מוסיף איזה שהוא מימד של באס, אבל לא תצפו להבדל דרמטי. סך הכל הסאונד יותר ממספיק כדי לשבת ולראות סרט.
חיי הסוללה הם סבירים למדי, אך לא מרשימים. בשימוש רגיל הוצאתי יום שלם של עבודה מהטאבלט ושימוש כבד יותר אשר כלל צפייה בסרטונים וגלישה כבדה דרך ה-Wi-Fi רוקנה את סוללת המיקס בכמה שעות בודדות. כאמור, לא מרשים, אבל בהחלט מקובל למכשיר ברמת מחיר שכזו.
מגניב ומעניין, כל עוד לא חושבים על זה יותר מדי
קשה למצוא דברים רעים בטאבלט המיקס, באמת. מדובר במוצר שנראה טוב, בנוי בצורה מצויינת, עובד בצורה טובה מאוד וגל לא עולה יותר מדי כסף. הביצועים לא בשמיים אבל בהחלט מתאימים לרמת המחיר. הוא אפילו כיפי, כאשר החיבור הדינמי למקלדת המצורפת הופך את השימוש בו למעניין ומשעשע. אז למה לא הייתי ממליץ לאף אחד לקנות אותו? כי אין בו צורך אמיתי.
שלא תבינו אותי לא נכון, המיקס 2 יכול להוות מתנה מצויינת לכל חובב גאדג'טים באשר הוא. אבל אם מישהו היה חושב לקנות לעצמו מוצר שיענה על צרכים ספציפיים, המיקס 2 לעולם לא יהיה התשובה. רוצים לעבוד על המחשב? תשקיעו קצת יותר ותקבלו אולטרבוק יותר חזק בתוספת מחיר לא גדולה. רוצים להנות אך ורק ממדיה? הייתי קונה את הטאבלט Z3 של סוני או אפילו אייפד לפני שהייתי קונה את הטאבלט הזה. אם ממש היה חסר לי השימוש במקלדת, אז סביר להניח שהייתי קונה תוסף. אבל קשה לי לדמיין תרחיש שהתשובה לשלאה "מה כדאי לקנות?" תהיה המיקס 2. וזה לא אשמתו, הוא פשוט נמצא בקטגוריה דמיונית שכזו, שקיימת רק כאמצעי שיווק ולא באמת כתשובה לצורך אמיתי. למרות כל זה, התגעגתי אליו כשהייתי צריך להחזיר אותו. באמת. אבל את הביקורת הזו כתבתי על מחשב שולחני ולא עליו, ואולי זה אומר הכל.
הטוב
- עיצוב נהדר ומגניב
- איכות בנייה ברמה הגבוה ביותר
- מסך גדול ואיכותי
- סאונד מצויין
- תמורה טובה למחיר
הרע
- חומרה המיועדת לשוק ביניים יכולה לאכזב באיכות הביצועים לעיתים
- מגוחך מדי כדי להיחשב אלטרנטיבה חלופית לאולטרבוק או טאבלט
"אפילו אייפד"
בסדר. אני מבין שאתה שונא את אפל, אבל האייפד (לפחות לדעתי) הוא אחד הטאבלטים היותר מוצלחים, גם בעיניים של חובבי אנדרואיד רבים.
המסך נהדר, הוא קל ודק, קל לשימוש והבנה ועם האייר 2 ו-IOS 8 אפילו חזק ומצלמה טובה.
והוא מאוד זול ביחס לחלק מהתחרות (נתקלתי בשני סוגים עיקריים של טאבלטים – זולים שההתפשרויות בהם בולטות בגזרת המסך והמעבד ויקרים להחריד, שהם, יקרים להחריד) האייפד מייצג איזון.
לצערי, אני מכיר את הטאבלט המדובר לא מעט. הוא משמש אותי ללימודים.
אין מעצבן מהטאבלט הזה!
– אחרי זמן שימוש מסוים, המקלדת מפסיקה להתחבר בצורה נכונה לטאבלט, מה שמצריך הוצאה והכנסה (לפעמים אפילו כוח מידתי).
– מקשי המקלדת יוצאים מעצם ההקלדה עצמה.
– כשהטאבלט נרדם, צריך הרבה פעמים לעשות לא ריסטארט (בעזרת מקש ההדלקה+הווליום) כדי להדליק אותו מחדש. אם לוחצים לחיצה קצרה על מקש ההדלקה / הווינדוס, שום דבר לא קורה.
– הכפתורים של הטאבלט באיכות ירודה.
ומה פתאום הטאבלט עשוי מאלומיניום מוברש בגבו? זה סך הכל פלסטיק שצבוע כמו אלומיניום.
אני מתחיל לחשוב שבכלל לא נגעת בטאבלט ושעשית את הביקורת מתמונה בגוגל או משהו…
אייפד מציע שילוב מעולה של חומרה, עיצוב, מסך, משקל, סוללה ואפליקציות. אין טאבלט מבוסס אנדרואיד שמתקרב לרמת הליטוש של אייפד. באותו טווח מחירים אין סיבה לקנות טאבלט שהוא לא אייפד אלא אם ממש שונאים לעבוד על iOS.