KD7: אוברקלוקינג ויציבות
כאן אנחנו מגיעים לאחת הנקודות החלשות של הלוח הזה – אוברקלוקינג.
למרות שהביוס של הלוח מאפשר העלאת מתח לרמות גבוהות מאוד ומאפשר להעלות את הבאס עד 250MHz, קיים דבר הרבה יותר בסיסי שמונע מאיתנו להגיע רחוק באוברקלוקינג, והוא המחסור במחלק 6, דבר שהוא אשמתה הבלעדית של VIA שסירבה להכניסו לערכת השבבים בכל תוקף.
המחלק הגבוה ביותר שקיים בלוח הוא 5, מה שאומר שמהירות הבאס הגבוהה ביותר בה ניתן להריץ את הלוח מבלי לשנות את תדר ה PCI היא 166MHz בקירוב.
אפיק ה PCI הוא הרגיש ביותר לאוברקלוקינג וכאשר מהירותו עולה אפילו במגהרצים בודדים, הדבר היחיד שתראו כאשר תדליקו את המחשב הוא מסך שחור לחלוטין.
זוהי הסיבה בגללה הבאס היציב הגבוה ביותר שהושג נע באזור 176MHz-178MHz, כאשר הבאס המקסימלי (בו מערכת ההפעלה כבר לא הייתה יציבה) היה 180MHz – לא כל כך מרשים ללוח שבנוי לבאס של 166MHz…
חסרון נוסף בלוח זה (שגם בו אשמה VIA) הוא חוסר האפשרות לקבוע את תדר הזכרון מעל 166MHz, מה שאומר שכשאתם עושים אוברקלוק הזכרון יעבוד 1:1 עם הבאס של המעבד, וכך בעצם אותו DDR 400 בו הלוח כל כך מתגאה הולך לאיבוד.
מה שאנו רואים כאן זהו נסיון יפה מצד Abit לתמוך בקהל האוברקלוקרים (לראיה, המתחים והבאס הגבוהים) שמטורפד בידי VIA.
ציון: 7/10
מבחינת יציבות הלוח, לא נתקלתי בבעיות יציבות מיוחדות לאחר ההתקנה הראשונית ואם אתם מחפשים לוח אם שיהיה יציב ולא יראה סימפטומים שונים ומוזרים (בתנאי שהגדרתם הכל נכון, כמובן), הלוח הזה יכול להיות בחירה לא רעה בכלל (ואם אתם לא חובבי אוברקלוקינג, אז מה טוב).
ציון: 10/10
כאן מסתיים חלקה הראשון של ביקורת זו העוסק ב KD7. החלק השני של הביקורת עוסק בלוח NF7-M.