IBM הודיעה כי היא משתפת פעולה עם מספר אוניברסיטאות מובילות בארה"ב בפרויקט במימון ממשלתי במטרה לבנות מחשב שידמה את פעולת המוח האנושי.
IBM הכריזה כי זכתה במימון משרד ההגנה האמריקאי (DARPA) לפתח בשיתוף עם חמש אוניברסיטאות מובילות בארה"ב מערכת מחשב שאמורה לחקות את פעולת המוח האנושי ולדמות את יכולות החישה, התפיסה, הפעילות, האינטראקציה, וההכרה תוך שמירה על צריכת הספק נמוכה וגודל קומפקטי. כחלק מתחום במדעי המחשב שנקרא מחשוב הכרתי (cognitive computing) המחקר ישלב נוירו-ביולוגיה, מדעי המחשב, הנדסת חומרים ופסיכולוגיה. לשלב הראשון של הפרויקט הוקצו 4.9 מיליון דולר למחקר שימשך תשעה חודשים.
"למוח יש יכולת מדהימה לשלב מידע מעורפל ממגוון חושים, ולסווג אותו ללא מאמץ לקטגוריות של זמן, מקום, עצמים וקשרים" אמר ד"ר דרמנדרה מודהה (Dharmendra Modha), המדען של IBM שמוביל את הפרויקט. "אין שום מחשב שאפילו מתקרב ליכולות המופלאות של המוח. הרעיון המרכזי מאחרי המחשוב ההכרתי הוא לתכנן מכונה תבונית המדמה את המוח על ידי ניתוח פעולת המוח (reverse engineering) מבחינת המבנה, הדינמיקה, התפקוד וההתנהגות" הוסיף.
סערה מושלמת
IBM הרכיבה צוות רב-תחומי של חוקרים מחמש אוניברסיטאות מובילות כדי להתמודד עם האתגר, כולל את אוניברסיטת סטנפורד, אוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון, המרכז הרפואי של אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת קליפורניה, ואוניברסיטת קורנל. הם ישתפו פעולה במיזם השאפתני וישלבו את הידוע ממערכות ביולוגיות יחד עם תוצאות ממחשבי-על המדמים פעולת נוירונים. הצוות ישאף לייצר בפעם הראשונה מערכת אלקטרונית שתתנהג בהתאם לסימולציות.
בטווח היותר רחוק, המטרה היא לייצר מערכת שתהיה בעלת מורכבות כמוחו של חתול. ד"ר מודהה אומר כי הזמן מתאים כרגע לפרויקט כזה המשלב תחומים מגוונים, היות ושלושה תחומי מחקר מתכנסים למה שהוא מכנה הסערה המושלמת (perfect storm). מדענים בתחום מערכות עצבים החוקרים חיות פשוטות למדו רבות על עבודתם של הנוירונים והסינפסות המקשרות ביניהם ויוצרות "תבניות חיווט" למוחות פשוטים.
מחשוב-על יכול כיום לספק הדמיות של מוח ברמת מורכבות של יונק קטן, בהתבסס על הידע ממחקרים ביולוגיים. ד"ר מודהה הוביל צוות חוקרים שהשתמשו בשנה שעברה במחשב העל BlueGene לדמות מוח של עכבר, המכיל 55 מיליון נוירונים וכחצי טריליון סינפסות. "האתגר האמיתי הוא במה שנוכל להעביר מהידע שנצבר בהדמיות השונות אל התקן אלקטרוני אמיתי" אמר מודהה. רק לאחרונה הטכנולוגיה הגיעה לרמה בה ניתן לייצר מבנה בדחיסות הדומה לזאת של הנוירונים במוח – בסביבות 10 מיליארד בסנטימטר רבוע.
רשתות נוירונים ואינטליגנציה מלאכותית
רשתות נוירונים הם קטעי קוד מחשב אשר מנסים לייצג חיבורים בין נוירונים. הם יכולים להיות מתוכנתים באופן שיוכלו לפתור בעיה מסוימת, ומתנהגים באופן הדומה ללמידה. "הבעיה עם רשתות נוירונים ואינטליגנציה מלאכותית שהם מנסות לפתור בעיות מוגבלות, אחת בכל פעם. הם מתחילות עם מטרה ומתכננות אלגוריתם כדי להשיג אותה" מסביר מודהה.
"אנו מנסים לבצע תפנית של 180 מעלות בהשקפתנו ומחפשים קודם את האלגוריתם ורק אחר כך את הבעיה. אנו חוקרים את ליבת מעגלי המוח אשר יכולים לשמש למגוון רחב של פעילויות. הבעיה היא לא בארגון המעגלים המדמים את הנוירונים, כושר ההסתגלות של המוח נעוץ ביכולת לתאם את הסינפסות, החיבורים בין הנוירונים. חיבורי סינפסות יכולים להיווצר, להתנתק, להתחזק או להיחלש בהתאם לאותות המועברים דרכם. מציאת חומר ברמה ננו-מטרית המסוגל להתנהג באופן דומה הוא אחד מהיעדים העיקריים של הפרויקט. המוח הוא הרבה פחות רשת נוירונים מאשר רשת סינפסות" מסביר מודהה.
במחשבה תחילה
המעבר לכיוון פיתרון הבעיה לפני הצגתה הופך את השימושים האפשריים של התקנים כאלה לבלתי מוגבלים. חופשיים ממגבלות תכנות יעודי, מחשבים יוכלו לאסוף מידע מגוון, לנתח אותו על בסיס ניסיון קודם, ללא תלות בזיכרון ולהתחיל בפיתרון בעיות בדרך השמורה למה שעד כה קראנו בשם "חשיבה".
"זהו מאמץ מעניין, ותכנון מחשב בדמות המוח האנושי נשמע מבטיח" אומר קריסטיאן קייזרס (Christian Keysers), מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי גרונינג'ן (Groningen). אולם הוא מתריע כי המימון שהוקצה עד כה אינו מספק לפרויקט בסדר גודל כזה. המאמץ שנדרש והמומחיות במגוון תחומים משמעם כי הפרויקט הוא ללא תקדים בהיקפו וד"ר מודהה מודה כי הפרויקט הוא מעבר לשאפתני.