תוצאות
ה-Fit PC נועד לספק צרכים מסוימים, ודיברנו עליהם בהרחבה לאורך הכתבה. עובדה זו מייחדת אותו ממוצרים אחרים, לרבות אלו אשר משובצים באותה הקטגוריה. בשל כך, ניתוח קר של מבחני ביצועים בלבד לא יספק תמונה מלאה של יכולותיו, שכן אלו זקוקים למסגרת ייחוס מתאימה. מסיבה זו לא יהיה זה מתאים להשוות את המכשיר לפלטפורמות ניידות או שולחניות אחרות.
לכן בחרנו הפעם בשילוב מעט שונה. ראשית נבצע ניתוח סטנדרטי של מבחני הביצועים, בצורה כמותית בעיקר. עם זאת, את מירב תשומת הלב השקענו בניתוח פרטני של ביצועי המערכת בשימוש יום יומי. אומנם לא מדובר בניתוח מספרי, אך להערכתנו דווקא לניתוח קפדני שנבנה באמצעות התנסות אישית חשיבות גדולה יותר בהבנת יכולות ה-Fit PC.
להלן תוצאות המבחנים:
ראשית נחזור למקורות ונפרט מעט על הנתונים שהצגנו לעיל. אפליקציות חישוביות גרידא, כגון Super PI, מציגות ביצועים חלשים במיוחד. מעבדי Core הראשונים, בעלי תדר דומה (אך מעט גבוה יותר – 1.8 גיגה-הרץ) מניבים תוצאה מהירה פי שלושה. במבחנים מסוג זה מתגלה חולשת המעבד בביצוע הוראות שלא לפי סדרן (תכונה נפוצה במעבדים בשני העשורים האחרונים, שלא נכללה במעבדי האטום בשל מגבלות הספק). אי-הכלת מנגנון דומה במעבדי האטום, אשר מהווים בין היתר גם את הליבה הפועמת בקרבי ה-Fit PC, מונעת התמודדות ראויה עם הוראות שדורשות קריאותכתיבות מרובות לזיכרון הראשי, כפי שקורה במרבית האפליקציות שהרצנו, ובפרט ב-Super PI.
נתונים דומים מתקבלים גם באפליקציות שימושיות יותר, כגון WinRar,CineBench ו-PCMark. במקרים אלו יש להתייחס גם לנושא ריבוי הליבות, שאינו קיים ב-Fit PC, ולכן משפיע בצורה חדה יותר על הביצועים.
נתוני HD Tune תואמים מערכות ניידות אחרות. תוצאה זו צפויה למדי לאור העובדה שמדובר בכונן 2.5" ובבקר IO השייך לערכת שבבים שאינה חדשה לנו. בהתאם, תוצאות 3DMark 06 מחזקות את המסקנה שמדובר בשבב גראפי מיושן שעבר התאמות ושיפורים כדי להתאים למגוון יישומים עדכניים (למשל צפייה בתוכן HD), אך לא למשחקים.
אם כן כפי שציינו, התוצאות היבשות עגומות למדי בהשוואה למערכות שאינן מבוססות אטום, אך האם יש בכך כדי לפסול את המוצר? בוודאי שלא. כי אחרת היה עלינו במחי יד לוותר על כל נגזרות הנט-בוקים והנט-טופים באשר הם. לכן עתה נצא מחוץ למסגרת הבדיקות הכמותיות, על מנת להבין לעומק את יכולות ה-Fit PC.