מוזיקה ובדיקות נוספות
בדיקות במוזיקה
בסופו של יום, חובה לזכור כי ה-T20 הינם רמקולים בתצורת 2.0, ולכן הם מיועדים בראש ובראשונה למוזיקה. לכן, המטרה העיקרית בביקורת זו היא לבחון עד כמה הם טובים באמת בתחום זה.
ראשית חובה לציין כי לאחר ההאזנה הראשונית, הרמקולים המשיכו לנגן במשך כמה שעות, והשיפור בביצועיהם היה מורגש, מורגש מאוד.
האלבום הראשון בו נעשה שימוש הוא האוסף האולטימטיבי של Joe Cocker . אם נסכם את ביצועי הרמקולים במילה אחת – מדהים!
אמנם על כל מערכת שלא תהייה, האלבום הזה מדהים כל פעם מחדש, אך עם זאת, עם ה-T20 משהו היה שונה. כאשר חשבנו כיצד לתאר את החוויה שהסט הזה מעביר בעזרת האלבום המדובר, שמנו לב כי עולים על פני השטח ביטויים כמו "במה", "פירוט" ו-"דיוק", מושגים שלא נעשה בהם שימוש עם רמקולים במחיר דומה מעולם; מושגים אשר נשזרים בביקורות של ציוד יקר משמעותית, אך לא מושגים שניתן למצוא בביקורות של "קופסאות אשל מנגנות" למחשב. ה-T20 בטוח עושים משהו נכון אם הם זוכים לשבחים אלו, גם אם כרגע מדובר על החוויה באלבום בודד בלבד.
הסגנון הבא שהחלטנו לבדוק הוא מוזיקה קלאסית, סגנון קשה מאוד לשחזור. האלבום הנבחר היה 4 העונות של Vivaldi בניצוחו של Nigel Kennedy. היצירה הזו אמורה להיות מושלמת עבור ה-T20, וזאת הודות לעובדה שאינה דורשת באסים נמוכים במיוחד, אך מחייבת יכולות פירוט, דיוק והפרדה מצוינות.
גם באלבום זה הסט תפקד בצורה יוצאת מן הכלל. הכלים השונים הופרדו בצורה טובה מאוד ומשכנעת, מיקום הכלים השונים על הבמה היה ברור, הצלילים נשמעו מדויקים וחדים, בדיוק כמו שהיינו מצפים מיצירה שכזו. גם הפירוט היה טוב מאוד, וניתן היה לשמוע פרטים אשר סטים אחרים של רמקולים למחשב כנראה שלא יצליחו לשחזר גם בעוצמות גבוהות יותר.
כעת עברנו לבדיקות בז\'אנר אחר – רוק. זהו ז\'אנר רחב מאוד, אך החלטנו לדבוק בשורשים, ובחרנו באלבום Hotel California בביצועם של ה-Eagles לצורך בדיקה זו. כבר עם הפריטה הראשונה על הגיטרה היה ברור שה-T20 לא יאכזבו גם כאן.
הגיטרות, המצילות וכל שאר הכלים היו ברורים מאוד, הפירוט והדיוק היו מעולים כרגיל, הקול של הזמר היה ברור ולא "התחבא" מאחורי יתר הכלים. אך ההפתעה הגדולה באלבום הזה הייתה דווקא הצלילים הנמוכים. הבאס באלבום הזה אינו נמוך במיוחד, ולכן ה-T20 מצליחים להפתיע כאן בגדול. הצליל נשמע "רחב" מאוד, עם נפח ובאס של רמקולים גדולים בהרבה.
למרות שהרמקולים האלו מיועדים לשוק אשר מחפש משהו מעבר לבאס, החלטנו שחובה עלינו לבחון את הסט גם במוזיקה יותר נפוצה בימינו. הכוונה כמובן לטראנס, האוס, היפ-הופ וכו\'. השתמשנו בכמה אלבומים של Eminem, Eyal Barkan , ועוד בכדי לנסות ולהקיף תחום רחב עד כמה שאפשר. למרות שבדר"כ אנו נוהגים לציין כל אחד מהז\'אנרים האלו בנפרד, הפעם, כיוון שהביצועים היו דומים כל כך, החלטנו לאחד אותם.
כצפוי, כל הצלילים שמעבר לבאס היו פשוט מעולים. הדיבור, השריקות, וכל שאר הצלילים נשמעו מצוין וכצפוי, הטענה היחידה שלנו היא הבאס. זה לא שהוא לא שם, זה לא שהוא חלש מדי (אם כי לא היה מזיק קצת יותר ווליום בבאס), זה שהוא פשוט לא נמוך מספיק, וחסר לו הפאנץ\' שמחפשים בבאס בז\'אנרים הללו. אין ספק כי קצת יותר "בומים" היו מוסיפים המון לצליל ולחוויה.
![]() |
בדיקות נוספות
כמובן שכמו בכל מוצר דומה, ישנם דברים נוספים שחשובים מעבר לאיכות הקול של המוצר (אם כי זהו ההיבט הראשי). ראשית, נוחות השימוש ברמקולים.
כאמור, ה-T20 כוללים את כל החוגות והחיבורים שהמשתמש יזדקק להם. המצאות כל שלושת החוגות המקובלות (ווליום, באס, טרבל) בקדמת הרמקול הימני נוחה מאוד עבור המשתמש, כמו גם המצאותם של החיבורים הנוספים לנגן נייד ולאוזניות.
היבט נוסף שחשוב לבדוק הוא איכות הרכיבים בהם נעשה שימוש. החיבורים השונים, כמו גם החוגות, בהחלט מרגישים איכותיים. החיבורים קשיחים ולא מתנודדים במגע איתם, החוגות מסתובבות בקלילות ובדיוק רב, ועם זאת, מרגישות איכותיות ומקובעות כראוי.
כאשר חיברנו אוזניות ליציאה הכלולה בסט, גילינו כי למרות ההערכה הראשונית, הסט מוסיף רעשי רקע שמיעים. מי שישתמש באוזניות ברמה גבוהה עם רגישות גבוהה כנראה שישים לב לרעשי רקע שנגרמים על ידי הסט ולא מופיעים באות המוצא מכרטיס הקול. כמו כן, חשוב להבין כי בדומה לרוב, אם לא כל המערכות המיועדות למחשב, גם סט זה לא כולל יציאה מוגברת לאוזניות אלא סך הכל מעבר ישיר מכרטיס הקול אל האוזניות; זאת כמובן על פי הבדיקה שלנו, אשר לפיה העוצמה והבאס נשארו זהים בעת חיבור לכרטיס הקול ישירות, ובעת חיבור לרמקולים.