צריכת חשמל
צריכת החשמל היא נושא עליו שמה אינטל דגש חזק עוד מאז עזיבת תושבת LGA775. מעבדי ההאסוול אקסטרים הללו מיוצרים בתהליך חסכני של 22 ננו-מטרים, ורואים זאת היטב לפי נתוני צריכת החשמל.
את 4790K ו-4960X השארתי בצד במבחן זה. זאת, מהסיבה שללוח האם השפעה גדולה על צריכת החשמל הכללית וצריכת החשמל של המעבד בלבד נבלעת בתוך מכלול המערכת. כדי לבצע השוואה הוגנת לקחתי אך ורק את מעבדי LGA2011-v3 שנבחנו על אותו לוח האם. שימו לב להפרשים בין המעבדים הללו. נרשם לזכותו של 5960X שהוא אינו צורך משמעותית יותר חשמל מאחיו הקטנים, וזה נתון מרשים למדי היות והוא מכיל עוד שתי ליבות עיבוד. בעת מאמץ, הציג ה-5820K צריכת חשמל נמוכה ב-14 וואט מ-5930K.
שימו לב שלכל המעבדים הללו מעטפת חום מוצהרת של 140 וואט. משמעות הדבר היא שצריכת החשמל בפועל של 5820K נמוכה משמעותית ממעטפת החום לו הגדירה אינטל. סביר מאוד להניח שהיא דומה לזאת שראינו במעבדי 32 הננו-מטר המרובעים דוגמת Core i7 2600K.
טמפרטורת פעולה
אחרי שראינו את נתוני צריכת החשמל, זה הזמן לדעת כיצד גופי קירור מתמודדים עם פליטת החום שלהם. בחנתי את שלושת המעבדים בשימוש גוף הקירור Noctua NH-D15. המאווררים מוגדרים על עוצמה נמוכה וטמפרטורת החדר היא 25 מעלות צלזיוס בעת הבדיקה.
שימו לב, המעבדים הללו נבחנו במאמץ שמנצל את כל משאבי העיבוד שלהם ומותח את יכולתם. זוהי פליטת החום הגבוהה ביותר שתראו בשימוש סטנדרטי וללא המהרה.
שימו לב לטמפרטורות הפעולה הנמוכות במיוחד שמאפשרות מרווח המהרה טוב. טמפרטורת הפעולה של 5930K הייתה מעט גבוהה מזאת של אחיו הגדול וההסבר לכך הוא שבשל תדר הפעולה הגבוה יותר וכמות הליבות הקטנה יותר, החום מרוכז הרבה יותר והעברה שלו מתבצעת מעט פחות ביעילות.
רבותי, צר לי מאוד להודות בכך, אך מעבדי האקסטרים של תושבת LGA2011-v3 מתמודדים בצורה טובה משמעותית עם חום מאשר מעבדי ההמהרה של תושבת LGA1150 דוגמת 4790K. הסיבה לכך היא שהחלפת משחה פנימית, על אף שעוזרת, היא פשוט לא הפתרון. דבר אינו מנצח שימוש בהלחמה של גוף הקירור אל ליבות העיבוד, וזה לצערי דבר שתושבת המיינסטרים לא מקבלת.
אחרי שראינו את טמפרטורת הפעולה, זה הזמן להמהרה.
המהרה
ההמהרה למעבדי ההאסוול אקסטרים מתבצעת בדומה לזאת שמבצעים במעבדי האסוול הסטנדרטיים. העקרון פשוט, מעלים את מכפלת תדר הבסיס למקסימום הרצוי (44 בשביל 4400 מגה-הרץ), את מתח ליבות העיבוד ומשחקים עם מכפלת המטמון של המעבד עד שמוצאים יציבות. המהדרין מוסיפים דברים כמו תדר לפעולת מייצבי המתח בלוח האם והתעסקויות עם מתחים של בקרים פנימיים במעבד כדי לדחוט עוד 100 מגה-הרץ בסוף התהליך.
בשל טמפרטורת פעולה מקסימלית של כ-60 מעלות צלזיוס, נשארו לי בשקט עוד 20 מעלות צלזיוס לשחקן איתן בהמהרה.
את מעבד ה-Core i7 5930K הבאתי לתדר של 4.3 גיגה-הרץ ואת Core i7 5820K לתדר של 4.5 גיגה-הרץ. בעולם ההמהרה יש מונח שנקרא רולטה. אין דרך לדעת בעת בחירת מעבד האם הוא יהיה טוב בהמהרה. יתכן שמעבד זול יפיק תדר פעולה גבוה יותר, ואחד יקר ממנו יסיים בתדר פעולה נמוך יותר, ממש כמו בדוגמה הזאת.
העצה שלי בעניין היא שברגע שיש שני מעבדים דומים הניתנים להמהרה, יש לבחור בזול שבניהם, שכן גם אם יכולת ההמהרה שלו אינה גבוהה, לפחות לא שילמתם יותר כדי לקבל תוצאה דומה או אפילו גרועה מכך.
מתח הפעולה של מעבדי ההאסוול אקסטרים הוא נמוך, מאוד נמוך. המעבד הממוצע יפעל במתח של כ-1.05 וולט בעת מאמץ. את ההמהרה יש לבצע בסבלנות במעקב צמוד לא רק אחרי טמפרטורה אלא גם מתח הפעולה, שכן מתח פעולה גבוה מדי עלול לקצר את חיי המעבד. גם אם המהרה מתאפשרת למעבדים אלו והטמפרטורה לא מגבילה, יש לשמור על מתח הפעולה בגדר סביר. אני ממליץ על מגבלה של 1.3 וולט בדיוק כמתח פעולה עליון. אם תשיגו יציבות בתדר גבוה תחת מתח נמוך משמעותית, העדיפו את האפשרות הזאת. 4.4 גיגה-הרץ ב-1.25 וולט טוב מ-4.5 גיגה-הרץ ב-1.3 וולט. הבדלי הביצועים בפועל לא יהיו מורגשים כלל.
