"נוק אאוט" בשני סיבובים: "מתבוננים ומחכים" (בעיקר מחכים), כך הייתי מתאר את מצב השוק ביחסו לדור המובטח של משפחת מעבדי אינטל מבוססי 64 ביט מאז הוכרזו אי שם ביוני 94 לפני תקופת הבועה (ראה ערך נאסד"ק שנת 2002). עם כל הסקפטיות לגבי חדשנות טכנולוגית, אם נבחן את לוחות הזמנים לעומק נגלה כי לא פחות זמן נדרש לחלונות ולחזיון האינטרנט "לשקוע" בלב מערכות המחשוב הקריטיות שלנו (מי היה מאמין שבימים אילו נתח שוק התקנות מוצרי ERP על פלטפורמות חלונות כמעט זהה להתקנות על גבי פלטפורמות יוניקס). "בזמן שחיכינו" היינו קצת יותר מסקפטים ברמה ישראלית ממוצעת לגבי הסיכויים וההבטחות סביב משפחת המעבדים החדשה (IPF – Itanium Processor Family) קל וחומר לגבי סיכויי חזון ה – OEM של משפחה זאת עם חברות ענקיות דוגמת HP ו – IBM. נראה היה כי אסטרטגיה של מעבר למעבדים אילו וזניחה של ארכיטקטורות RISC ע"י החברות המוזכרות היא חזון אחרית הימים, מה גם שלא סביר שחברות ענק אילו יוותרו על נתח רווחים גדול בשוק זה. "אל ייאוש" אמרנו לעצמנו באמצע שנת 2001 (7 שנים אחרי ההכרזה המקורית) כאשר דור המעבדים הראשון נולד לסביבה העסקית ההולכת ומתדרדרת. אבל מה? בוא נאמר שלא הייתי מגדיר אותו כמעבד מהיר במיוחד, אני מעדיף לכנותו זריז. אומנם בשורת ביצועי הנקודה הצפה (floating point) המעבד מוצב כמעבד חזק המתקבל על הדעת לתצורות של אשכולות מחשוב (clusters/Grid) אבל בעולם המספרים השלמים (integer) הביצועים בהחלט לא היו מתקבלים על הדעת. המסקנה מדור המעבדים הראשון הייתה כי ללקוחות מחשוב הכללי וללקוחות עסקיים המעבד לא עונה על צרכי הביצועים (כמובן שגם לא היו גרסאות מתאימות של מוצרי מדף מובילים) ולכן הלקוחות של מעבד ה – IPF הראשון היו בתי/מפתחי תוכנה וזללני משאבי נקודה צפה (EDA, MDA, DCC, CAE and Life science). "הבטחות צריך לקיים" ואכן, בשמיני ביולי לשנת 2002 נולד לעולם המחשוב דור המעבדים השני למשפחת האיטניום (דרך אגב: שם הילד שונה לפני מספר חודשים מ – McKinley ל – Itanium 2 , כנראה שהורי הכלה לחצו). נתוני הביצועים הראו כי האיטניום 2 ניתן להגדרה כמעבד מהיר ואכן המעבד עולה בביצועיו על רוב אלטרנטיבות מעבדי ה – RISC הקיימים בשוק. מדידת ביצועים: לצערנו, לרוב הלקוחות אין את הלוקסוס לעשות מבחן ביצועים על כל פלטפורמה שיקנו עבורם ולכן לא נותר אלא להסתמך על מבחני ביצועים סטנדרטים ומקובלים.
ביצועי איטניום 2, בדק בית
כמה זמן מומלץ להמתין לפני שמכריזים על הצלחת ארכיטקטורת מעבדים? מניסיוני, סדר גודל של 5 שנים מיום הדור הראשון אבל במקרה של איטניום אני אסתכן ואומר שנתיים.
ייחודה של HP בשיתוף פעולה זה היה תרומת הטכנולוגיה שפועמת בלב הארכיטקטורה (שמה בישראל: סט הוראות מקביליות ומפורשות – EPIC), ייחודיות שמשנה קלות את מאזן הסיכויים.
קצת מידע כללי לגבי מכירות האיטניום מראות כי המכירות העולמיות נעו סביב 20 מיליון דולר; בשוק הישראלי נמכרו 20 שרתים/תחנות עבודה על ידי חברת HP, לגבי חברות אחרות דוגמת COMPAQ ,DELL ,INTEL ,IBM המספרים לא ברורים.
קיימות מספר שיטות למדידת ביצועי מעבד. הדרך הטובה ביותר היא למדוד את ביצועי האפליקציה שלך בדיוק בסביבה בה אתה הולך להריץ וכמובן עם הנתונים שלך . כל מה שסוטה מהמוגדר לעיל יהיה בגדר שיערוך למה שיתקבל בפועל.
כשמדברים על מעבדים, מבחן הביצועים המקובל ביותר הוא SPEC’s 2000 suite .CPU2000* מספק מספר מטריצות, הידועות שבהן הינן SPECint2000 ו SPECfp2000 אשר בהתאמה מודדות את ביצועי מספר שלם (integer) ונקודה צפה (floating point) על ידי הרצת סט תוכניות. תוכניות אילו מספקות כפלט את ממוצע** מהירות ההרצה. בסעיפים הבאים אעשה שימוש בנתונים השוואתיים בין מעבדי – IPF ולבין מעבדי – RISC של ספקים שונים*** . המעבדים המוזכרים הינם המעבדים הסטנדרטים בתעשייה המשמשים במחשבים מרובי מעבדים (SMP).
כמו כן אצטט את המספרים המייצגים את האופטימיזציה הגבוהה ביותר הקיימת עבור כל מעבד ומעבד (כאשר לא יהיה בנמצא, אצטט ערכי אופטימיזציית בסיס).
90 שניות על:ה- Intel Itanium 2
Subscribe
Login
0 תגובות
הצג לפי תאריך