הישר מכנס IDF Spring 2007 של אינטל, המתקיים בסין
בזמן שהכנס הראשון של פורום המפתחים של אינטל (IDF) נערך בימים אלו בביג'ין שבסין, חשפה אינטל תוצאות מבחני ביצועים ראשונות למעבדי ה-45 ננומטר החדשים שלה.
ליבת ה-Penryn היא הבסיס לליבות במיקרוארכיטקטורת Core בתהליך ייצור של 45 ננומטר. על הליבה הזו מבוססים ה-Wolfdale כפול הליבה ו-Yorkfield מרובע הליבה (וליבות נוספות). מבחני הביצועים נערכו בהשוואה למעבד ה-Core 2 Extreme QX6800 שמבוסס על ליבת Kentsfield, שכל ליבה בו עובדת בתדר של 2.93GHz ותדר ה-FSB האפקטיבי שלו עומד על 1066MHz.
אינטל הריצה מבחני ביצועים למעבדים בעלי ליבות ה-Wolfdale ו-Yorkfield. שני המעבדים עבדו בתדר של 3.33GHz ותדר FSB אפקטיבי של 1333MHz. מעבד ה-Wolfdale הוא כפול ליבה מבוסס מיקרוארכיטקטורת Core בתהליך ייצור של 45 ננומטר, בעל 6MB של זיכרון מטמון מרמה שנייה. מעבד ה-Yorkfield הוא מרובע ליבה שהוא למעשה שתי יחידות Wolfdale על אותה פיסת סיליקון – בדומה ל-Pentium D ול-Core 2 Quad הנוכחיים, ולו 2x6MB של זיכרון מטמון מרמה שנייה.
שאר המערכת כללה לוח אם Bad Axe 2 של אינטל מגרסה 505, כאשר הלוח בו השתמשו למעבדים החדשים היה מגרסת קדם-ייצור. כמו כן, המערכת כללה כרטיס מסך 8800GTX של ASUS, זכרון מערכת בנפח של 2GB מבית Corsair (דגם TWIN2X2048-8500C5) שנקבע על מהירות של DDR2-800 עם תזמונים של 5-5-5-15, דיסק קשיח של Seagate מדגם Barracuda בנפח של 320GB ומערכת הפעלה Windows Vista Ultimate 32-bit.
תוצאות המבחנים:
מהנדס של אינטל עם וופר של 45 ננומטר |
מעניין לציין כי ב-Half-Life 2 אין הבדל למעשה בין הליבות החדשות למרות התוספת של יחידת העיבוד המורכבת מ-2 ליבות ו-6MB זיכרון מטמון מרמה שנייה. שימו לב שבמבחן ה-DivX, המעבד כפול הליבה המבוסס על Wolfdale נותן 72% יותר ביצועים (52% יותר ביצועים כאשר התדר זהה!) מה ה-Yorkfield למרות נחיתות של שתי ליבות!
כמו-כן, ניצלה אינטל את הכנס על מנת לחשוף פרטים נוספים אודות המאפיינים של המעבדים החדשים. ליבת פנרין תוכנה לתמוך ב-FSB של עד 1600MHz אך באינטל מציינים כי רק מעבדי Xeon המבוססים על ליבה זו ישתמשו ב-FSB במהירות זו. ככל הנראה המעבדים המיועדים למחשבים השולחניים לא יגיעו עם FSB הגבוה יותר מ-1333MHz. כמו-כן, אל תצפו ל-FSB גבוה יותר, גם עבור שולחניים וגם שרתים ותחנות עבודה בגלל המעבד של אינטל לאפיק חדש. כמו-כן, ליבת פנרין תומכת בסט הפקודות SSE4 אולם לא במלואו, אלא רק ב-47 מתוך הסט המלא של 54 פקודות. סביר להניח כי 7 הפקודות הנותרות יגיעו עם Nehalem. המעבדים החדשים ימשיכו לעשות שימוש בתושבת LGA775.
שתי התוספות המעניינות ביותר מבחינת צריכת החשמל של פנרין נוגעות כנראה רק לגרסאות המיועדות למחשבים ניידים. התוספת הראשונה היא מצב C6 (נקרא Deep Power Down) אשר מאפשר למעבד להגיע למצב הנמוך ביותר של צריכת חשמל, כשהוא במצב מנוחה, ממש כמעט כאילו המחשב כבוי. זכרון המטמון של המעבד ריק ונקי לגמרי ממידע והוא אף כבוי, צריכת המתח של המעבד יורדת לערך הנמוך ביותר האפשרי. המצב של המעבד נשמר באזור כלשהוא על גבי המעבד וכך רוב האזורים של המעבד כבויים במצב המדמה שהמעבד כולו כבוי. המעבד יכול להתעורר ולצאת ממצב C6 בעת הצורך אולם התהליך לוקח מעט יותר זמן מאשר יציאה ממצב C4.
התוספת השנייה היא EDAT (ר"ת Enhanced Dynamic Acceleration Technology) והיא מאפשרת להגדיל את תדר השעון של אחת הליבות, מעבר למהירות הבסיס שלה, בזמן שהליבה השנייה אינה כבויה. המטרה היא ברורה, במחשב נייד המגבלה עבור המעבד היא הקירור שלו ולא המהירות שבה הוא עובד. בזמן הרצת יישום שאינו תומך בריבוי ליבות, אחת הליבות ממשיכה לעבוד למרות שאין בה שימוש. על ידי כיבוי הליבה הזו, ניתן להגדיל את תדר השעון של הליבה השנייה מבלי לפרוץ את ה-TDP ובכך להגדיל את הביצועים עבור אותו יישום.
אחרי פנרין, יגיע תורה של Nehalem ב-2008, עליה שוחחנו בהרחבה לפני מספר חודשים. ב-2009 תגיע Westmere, הכיווץ של Nehalem וב-2010 תגיע מיקרו-ארכיטקטורה חדשה, Sandy Bridge, אותה חלקכם מכירים גם כ-Gesher. בכנס שנערך בארה"ב בספטמבר הכריזה אינטל על Gesher אך כעת, לאחר 7 חודשים, נראה כי החליטו לשנות את השם ל-Sandy Bridge מסיבות אלו ואחרות.