מהנדסים של נאס"א בוחנים שילוב של תותח מסילה עם מטוס המצויד במנוע מגח סילון כדי לשגר מעבורות חלל למסלול לווייני
בחודש אפריל, האיץ הנשיא אובמה בנאס"א לחשוב על דרך זולה יותר לשגר מעבורות חלל מאשר באמצעות רקטות קונבנציולית. עד לחודש ספטמבר, העלו מהנדסי הסוכנות תכנית שתוכל לחסוך מיליוני דולרים בדלק, לשפר את בטיחותם של האסטרונאוטים, ולאפשר טיסות תכופות יותר. כל מה שדרוש הם 3.2 ק"מ של מסילת רכבת, מטוס שיכול לטוס במהירות הגבוהה פי 10 ממהירות הקול, ומכת חשמל חזקה מספיק כדי להאיר עיירה קטנה.
המערכת דורשת תותח מסילה באורך 3.2 ק"מ שישגר מטוס עם מנוע מגח סילון (scramjet), לגובה של 200,000 רגל. בשלב הזה ישחרר המטוס את כלי החלל למסלול לווייני וישוב לכדור הארץ. התהליך אמנם מורכב יותר משיגור רקטה, אבל לטענת המהנדסים הוא גם קל יותר לתפעול ומהווה בסיס לפיתוחים עתידיים. באמצעותו תוכל נאס"א בבוא היום להכניס גם לוויין השוקל 4.5 טון למסלול לווייני, ובשלב הבא לשגר מעבורת מאויישת אל הירח, תוך שימוש באחוז קטן בלבד מכמות הדלק בה משתמשים היום לצורך שיגור רקטות.
יכול להיות שזה נשמע מבטיח מדיי מכדי להפוך למציאות. אבל בשונה מתוכניות אחרות לשיגור כלי טיס לחלל ללא-רקטות, כל הטכנולוגיות הרלוונטיות לפרויקט מתקדמות מספיק כדי שניתן יהיה להתחיל לבצע ניסויי מבחן בעוד כעשר שנים, אומר סטאן סטאר, פיסיקאי במרכז החלל קנדי של נאס"א. מטוסים עם מנועי מגח סילון של נאס"א הצליחו להגיע למאך 10 למשך 12 שניות; באביב שעבר, טס מטוס מצויד במנוע מגח סילון – ה-X-51 של בואינג במהירות של מאך 5 למשך זמן שיא של 200 שניות. גם טכנולוגיית תותחי המסילה מתקדמת. הצי האמריקני בוחן מערכת שיגור אלקטרומגנטית כדי להחליף את המערכות ההידראוליות שמשגרות מטוסי קרב מנושאות מטוסים. "יש לנו את כל המרכיבים", אומר פול ברטולוטה, מהנדס טיסה וחלל של נאס"א שעובד על הפרויקט. "עכשיו אנחנו רק צריכים להבין איך לאפות את העוגה".
עוד על חידושים בגליון פברואר של מדע פופולרי – למבצע היכרות מיוחד לגולשי HWzone.co.il