תחילה אלקטרוני והיפ-הופ
בחרנו לפתוח בסגנונות המוזיקה ה"עממיים" יותר הכוללים מוזיקה אלקטרוניקה, היפ-הופ וכדומה. בסגנונות הללו ציפינו כי ה-SP2500 תשמע מעולה, כיאה למערכת 2.1 עם תג מחיר שכזה. מושגים כמו במה וטבעיות אינם דברים אשר ניתן לבחון בסגנונות המוזיקה הללו, אך דברים כגון דינאמיות, יכולות באס, מהירות ועוצמה דווקא ניתן לבחון היטב.
נתחיל מכך שה-SP2500 היא אחת מערכות ה-2.1 החזקות יותר ששמענו. ללא שום קשר לנתונים המוצהרים בדפי המפרט, נתונים אשר אנו נוהגים לקחת בעירבון מוגבל, ה-SP2500 מתחננים שיגבירו אותם. למעשה, בעוצמה בינונית ואף מעבר נשמעים הם טוב יותר מאשר בעוצמות נמוכות. בנוסף, באס לא חסר כאן.
הבאס יורד נמוך יחסית למערכות בקטגוריה, ונותן "מכה" מורגשת ביותר. לצערנו, ה-SP2500 אינה חפה מבעיות גם בסגנונות הללו. הבאס אומנם יורד נמוך ולא חסר לו פאנץ', אך לעיתים הוא מוסיף "זנב" לצליל, וממשיך את הבאס מעט מעבר לנדרש. לאוזן הלא מיומנת הדבר עשוי להשמע כמו יכולות באס מרשימות, אך לאלו מבינינו אשר מורגלים לצליל נכון ואמיתי יותר התארכות הבאס רק תפריע. כמו כן, המעבר בין הלוויניים אל הסאב אינו חלק מספיק, דבר המוגבר על ידי התארכות הבאס ומגיע מכיוון הסאב.
רוק מתקדם ורוק כבד
הדבר הראשון בו מבחינים הוא כי החיתוך אל הסאב מתבצע בתדר נמוך יחסית, ייתכן שאף נמוך מדיי. לדוגמה, ב-Hurricane של דילן הסאב תורם מעט מאוד תוכן, דבר שמתבטא במחסור בבאס כיוון שהרמקולים הסטליטים לא מצליחים לרדת נמוך מספיק, ונדרש להגביר את עוצמת הסאב בצורה משמעותית בכדי לפצות על המחסור בבאס. כשמגבירים מעט את העוצמה המצב משתפר, אך עדיין מקבלים סאונד שאופייני למערכת סטליטים עם מחסור בתדרי הביניים. ביחס למערכת סטליטים, הבאס יורד נמוך מאוד ומביא מספיק פאנץ' בכדי לא לבייש את המערכת גם בקטעים הדורשים לא מעט ממנו.
הבאס ללא ספק עומד ברמה שהינו מצפים ממערכת ברמה הזו, אך לעיתים אינו נעלם מהר מספיק. עם זאת, הסטליטים חדים מדי לטעמנו, ועבור אלו מכם אשר רגישים לחדות בצליל זוהי נקודה שבהחלט שווה ציון.
ג'אז, בלוז ומוזיקה קלאסית
בזכות העובדה כי בג'אז ובלוז כמעט ואין קטעי באס מהירים, האיטיות של הסאב אינה בעיתית כלל, ובזכות החיתוך הנמוך לסאב הרמקולים אינם "מחרחרים" כמו מרבית מערכות ה-2.1 המנגנים קטעי באס מתמשך.
הפירוט של המערכת טוב, אך לא יזכה אותה בפרסים שכן ישנו מקום לשיפור. כמו כן, לטעמנו הרמקולים הסטליטים דורשים מעט איזון על ידי תוספת בתדרי ביניים והנחתה קלה בטרבל. אך בצד החיובי של המגש, הביצועים של ה-SP2500 בקטגוריה הזו לא פחות ממעוררי הערצה כאשר נזכרים בעובדה שמדובר במערכת 2.1 שלא נועדה להגיע לביצועים טובים בסגנונות הללו מעצם המבנה שלה. גודל הבמה, היכולת להתמודד עם קטעים עמוסים במיוחד, התחום הדינאמי, והביצועים ב"מפצח הרמקולים" (1812 Overture), הם כולם הפתעה מבורכת.
העובדה כי על גבי השלט נכללת יציאת אוזניות וכניסה נוספת למקור אודיו חיצוני הינה דבר אשר ציינו בביקורות קודמות שלנו כי כל מערכות צריכה לכלול, ולשמחתנו Corsair כללה זאת. כמו כן, הימצאות שליטת הווליום הכללי, והווליום לסאב, כמו גם מצבי אקולייזר מוגדרים בשלט מרחיבה את השימוש במערכת.
המערכת כוללת "מצב לילה", בו פחות מידע נשלח אל הסאב (על ידי שינוי תדר החיתוך של הקרוס-אובר האקטיבי) בכדי לא להפריע לנמצאים בחדרים שכנים. האופציה הזאת עובדת היטב, אך כמובן שבאה על חשבון איכות (מחסור בבאס).