קורסאיר מנסה גם סאונד – ביקורת על מערכת הבכורה שלה

בדיקות מעמיקות

 

כפי שכבר הורגלתם, את הבדיקה המפורטת אנו נתחיל לאחר שהמערכת עבדה למשך פרק זמן מספק בכדי להיפתח. חשוב לציין כי במהלך הבדיקה העיקרית שלנו המערכת הייתה על מצב Reference, וללא כל תוכנית פעילה בהגדרות ה-Preset למיניהן.

תחילה אלקטרוני והיפ-הופ

בחרנו לפתוח בסגנונות המוזיקה ה"עממיים" יותר הכוללים מוזיקה אלקטרוניקה, היפ-הופ וכדומה. בסגנונות הללו ציפינו כי ה-SP2500 תשמע מעולה, כיאה למערכת 2.1 עם תג מחיר שכזה. מושגים כמו במה וטבעיות אינם דברים אשר ניתן לבחון בסגנונות המוזיקה הללו, אך דברים כגון דינאמיות, יכולות באס, מהירות ועוצמה דווקא ניתן לבחון היטב.

נתחיל מכך שה-SP2500 היא אחת מערכות ה-2.1 החזקות יותר ששמענו. ללא שום קשר לנתונים המוצהרים בדפי המפרט, נתונים אשר אנו נוהגים לקחת בעירבון מוגבל, ה-SP2500 מתחננים שיגבירו אותם. למעשה, בעוצמה בינונית ואף מעבר נשמעים הם טוב יותר מאשר בעוצמות נמוכות. בנוסף, באס לא חסר כאן.

הבאס יורד נמוך יחסית למערכות בקטגוריה, ונותן "מכה" מורגשת ביותר. לצערנו, ה-SP2500 אינה חפה מבעיות גם בסגנונות הללו. הבאס אומנם יורד נמוך ולא חסר לו פאנץ', אך לעיתים הוא מוסיף "זנב" לצליל, וממשיך את הבאס מעט מעבר לנדרש. לאוזן הלא מיומנת הדבר עשוי להשמע כמו יכולות באס מרשימות, אך לאלו מבינינו אשר מורגלים לצליל נכון ואמיתי יותר התארכות הבאס רק תפריע. כמו כן, המעבר בין הלוויניים אל הסאב אינו חלק מספיק, דבר המוגבר על ידי התארכות הבאס ומגיע מכיוון הסאב.

 
רוק מתקדם ורוק כבד

עברנו לסגנונות הרוק, רוק מתקדם ורוק כבד, עם אלבומים של Pink Floyd, Guns n Roses, Porcupine Tree, Nightwish, Led Zeppelin ועוד.

הדבר הראשון בו מבחינים הוא כי החיתוך אל הסאב מתבצע בתדר נמוך יחסית, ייתכן שאף נמוך מדיי. לדוגמה, ב-Hurricane של דילן הסאב תורם מעט מאוד תוכן, דבר שמתבטא במחסור בבאס כיוון שהרמקולים הסטליטים לא מצליחים לרדת נמוך מספיק, ונדרש להגביר את עוצמת הסאב בצורה משמעותית בכדי לפצות על המחסור בבאס. כשמגבירים מעט את העוצמה המצב משתפר, אך עדיין מקבלים סאונד שאופייני למערכת סטליטים עם מחסור בתדרי הביניים. ביחס למערכת סטליטים, הבאס יורד נמוך מאוד ומביא מספיק פאנץ' בכדי לא לבייש את המערכת גם בקטעים הדורשים לא מעט ממנו.

הבאס ללא ספק עומד ברמה שהינו מצפים ממערכת ברמה הזו, אך לעיתים אינו נעלם מהר מספיק. עם זאת, הסטליטים חדים מדי לטעמנו, ועבור אלו מכם אשר רגישים לחדות בצליל זוהי נקודה שבהחלט שווה ציון.

 
ג'אז, בלוז ומוזיקה קלאסית

לבסוף עברנו לג'אז, בלוז, ומוזיקה קלאסית. הבחינה נערכה עם מספר רב של קטעים של Oscar Peterson, Charles Mingus, Vivaldi, Tchaikovsky, Diana Krall ועוד רבים וטובים. כידוע, הסגנונות הללו הם הקשים ביותר לשחזור, במיוחד עבור מערכות 2.1. הבמה גדולה באופן מפתיע, ובזכות החיתוך הנמוך לסאב הבמה נשמרת גם בקטעים שעובדים בצורה יחסית כבדה על התדרים הנמוכים, כדוגמת תופים.

בזכות העובדה כי בג'אז ובלוז כמעט ואין קטעי באס מהירים, האיטיות של הסאב אינה בעיתית כלל, ובזכות החיתוך הנמוך לסאב הרמקולים אינם "מחרחרים" כמו מרבית מערכות ה-2.1 המנגנים קטעי באס מתמשך.

הפירוט של המערכת טוב, אך לא יזכה אותה בפרסים שכן ישנו מקום לשיפור. כמו כן, לטעמנו הרמקולים הסטליטים דורשים מעט איזון על ידי תוספת בתדרי ביניים והנחתה קלה בטרבל. אך בצד החיובי של המגש, הביצועים של ה-SP2500 בקטגוריה הזו לא פחות ממעוררי הערצה כאשר נזכרים בעובדה שמדובר במערכת 2.1 שלא נועדה להגיע לביצועים טובים בסגנונות הללו מעצם המבנה שלה. גודל הבמה, היכולת להתמודד עם קטעים עמוסים במיוחד, התחום הדינאמי, והביצועים ב"מפצח הרמקולים" (1812 Overture), הם כולם הפתעה מבורכת.

 

משחקים וסרטים

 

עברנו לבדיקות בסרטים, כאשר הדחיסה לסטריאו מתבצעת על ידי המיקסר של FFDshow. הסרטים בהם השתמשנו הם Avatar, The Lord Of the Rings, Star Wars, Pirates Of The Caribbean ועוד.

 

התפקוד של ה-SP2500 בסרטים הוא ללא כל דופי. בתור מערכת 2.1, לא ניתן לצפות ממנה שתציע צליל היקפי, אך איכות הקול גבוהה, ורק לעיתים תחת עומס רב הצליל הופך חד. כמו כן, כפי שכבר ציינו לפני כן, ה-SP2500 היא מערכת חזקה מאוד, בניגוד לרוב המערכות, ניתן להגביר אותה קרוב מאוד לקצה גבול היכולת, בעוד שמרבית המערכות בשוק יעוותו את השמע הרבה לפני כן. בזכות זאת, ה-SP2500 מציגה חוויה טובה מאוד בסרטים בהם אין מנוס מלהגביר לעוצמות קול גבוהות בכדי לחוות את הסרט במלואו.

 

המערכת נבדקה גם בעת משחק ב-COD:MW2, במשחק Mafia II, וב-Portal 2. אין הרבה להרחיב בחלק זה, שכן הביצועים היו דומים מאוד לאלו אשר קיבלנו בעת הבחינה בסרטים, וה-SP2500 עומדים בכל הדרישות שלנו ממערכת שמיועדת לגיימרים. החיסרון היחיד הינו כנראה המחסור בצליל היקפי אשר עלול להעיב על אלו מכם אשר שמשחקים במשחקי FPS, אך זו נקודה ברורה למי שירכוש מערכת 2.0, או לצורך העניין 2.1.

 

בדיקות נוספות

 

כפי שאנו נוהגים לעשות בכל ביקורת, אנו בודקים את המערכת בכל בחינה אפשרית, ולא רק בנוגע לאיכות הקול. הנקודה הראשונה אותה יש לציין הינה נוחות המיקום של המערכת. הסאב אינו קטן כלל, ולכן נדרש מקום מספק ברצפת החדר לצורך מיקום שלו. הרמקולים הסטליטים יחסית לא גדולים, ולכן מיקום שלהם אינו מהווה בעיה כלל. עם זאת, כפי שציינו לפני כן, במהלך הבחינה של המערכת נוכחנו לדעת כי הם כיווניים מאוד ולכן חשוב מאוד למקם אותם כך שהם יהיו מכוונים לאוזני המאזין ישירות (גם בכיוון, וגם בגובה).

השלט החוטי של המערכת מרחיב מאוד את השימוש בה. היינו רוצים לראות גם שלט אלחוטי, אולי אף על חשבון השלט החוטי, אך כפי שנאמר, אלו הן צרות של עשירים שכן מדובר על מערכת Near-Field המיועדת לשימוש בסביבות המחשב ולא למלא חדרים שלמים.

העובדה כי על גבי השלט נכללת יציאת אוזניות וכניסה נוספת למקור אודיו חיצוני הינה דבר אשר ציינו בביקורות קודמות שלנו כי כל מערכות צריכה לכלול, ולשמחתנו Corsair כללה זאת. כמו כן, הימצאות שליטת הווליום הכללי, והווליום לסאב, כמו גם מצבי אקולייזר מוגדרים בשלט מרחיבה את השימוש במערכת.

 

בחנו גם את המצבי האקולייזר, ואין בהם כל חדש אל מול הנמצא בכרטיס הקול של מרבית המשתמשים. כמו כן, בחנו את טיב מצב הקריוקי, וגם בו לא מצאנו כל הפתעה: הוא אינו מצליח להעלים את הווקאלים בצורה מספקת, ומעוות גם את שאר האות בצורה מורגשת, בדומה למרבית האלגוריתמים שמבצעים זאת.

המערכת כוללת "מצב לילה", בו פחות מידע נשלח אל הסאב (על ידי שינוי תדר החיתוך של הקרוס-אובר האקטיבי) בכדי לא להפריע לנמצאים בחדרים שכנים. האופציה הזאת עובדת היטב, אך כמובן שבאה על חשבון איכות (מחסור בבאס).