כרטיסי הביניים החדשים – GeForce 9600 GSO ו-Radeon HD 3690 המאבק הממושך המתנהל בקרב שתי יצרניות כרטיסי המסך הגדולות, NVIDIA ו-ATI, כמעט ונעצר כאשר נרכשה ATI על ידי יצרנית המעבדים AMD. מאותו הרגע נדמה היה שהשליטה בשוק עברה בצורה בלעדית לידיה של NVIDIA, ואילו ATI לא הצליחה לחזור אל השוק ולהציג מוצרים שיתנו מענה הולם כנגד כרטיסיה המוצלחים של המתחרה. לכן, החליטה על אסטרטגיה חדשה – מכירת כרטיסים חזקים המיועדים לשוק הביניים במחירים נמוכים וכך בעצם היא החלה להתחרות ב-NVIDIA בשוק בו זו לא שלטה בצורה בלעדית ובו, כאמור, נמצאים עיקר הלקוחות ואיתם כמובן עיקר הכסף. את בשורת ה-DirectX 10 לשוק הביניים הביאו הכרטיסים מסדרות 8600 ו-HD 2600 של שתי החברות, וניכר היה כי ידה של ATI הייתה על העליונה בקרב על שוק הביניים בזירת ה-DX10. כרטיסי שוק הביניים מתוצרת ATI הפגינו ביצועים מעולים שעלו על אלה של כרטיסי שוק הביניים של NVIDIA, למרות שמחירם היה נמוך יותר. אולם, בניגוד לשוק הביניים בו העניינים תססו, בשוק הגבוה ATI לא הצליחה להתחרות ב-NVIDIA, שמחזיקה בבכורה עוד מימי ה-8800GTX. החיסרון הבולט של כרטיסי שוק הביניים הוא שבניגוד לשוק הגבוה, כרטיסים אלו עדיין מתקשים בהרצת משחקים בעלי מנוע גרפי הדורש כוח עיבוד רב, ובכאלה העושים שימוש במנוע המבוסס על טכנולוגית ה-DX10 בפרט. כתוצאה מכך, לא הייתה לצרכנים סיבה ממשית לרכוש אותם, מלבד העובדה שבכרטיסים אלו קיים שבב מיוחד התומך בפיענוח וידאו בהבחנה גבוהה (פענוח הדורש משאבים רבים מן המעבד) ובכך מוריד את העומס מהמערכת. לאחרונה הציגו שתי החברות את סדרות ה-9 וה-HD 3000, של NVIDIA ו-ATI בהתאמה. ניתן למצוא בסדרה 9 ובסדרת ה-HD 3000 חידושים ושיפורים משותפים, כגון הקטנת תהליכי ייצור ליבות הכרטיסים. אגב, בנושא זה ישנו פער בין כרטיסי שתי החברות, מכיוון שבעוד שכרטיסי הדור החדש של NVIDIA מצוידים בליבות בתהליך ייצור של 65 ננו-מטר, כרטיסיה של ATI מיוצרים בתהליך ייצור של 55 ננו-מטר. הדבר מעיד על כך שידה של ATI על העליונה בכל הקשור לטכנולוגיית הייצור, שכן היא מסוגלת לייצר ליבות בליטוגרפיה נמוכה יותר – דבר המתבטא בהקטנת פליטת החום וצריכת החשמל של הכרטיסים. ייחודה של סדרה 9 של NVIDIA הוא בהוספת מעבד נוסף לפיענוח תכני HD, אשר מפחית את העומס על המעבד הראשי ומאפשר צפיה בוידאו חלק יותר, באיכות גבוהה יותר. תוספת זאת ניצבת כנגד התמיכה המורחבת של ATI בפיענוח תכני HD, חסכוניות בחשמל והוספת תמיכה ב-DX10.1. תמיכה בתקן זה מעניקה לכרטיסיה שלה ATI "חיי מדף" ארוכים יותר, אך כיוון ש-DX10.1 אינו מחדש או מציג שיפור משמעותי על פני DX10, ובעיקר כי שימוש בתקן ה-DX10 לא נפוץ מספיק, שיפור זה הופך לחסר משמעות אמיתית – ולכן, כנראה, בחרה NVIDIA לא להוסיפו לכרטיסיה. בביקורת זו נעמיד למבחן את כרטיסי דור הביניים של שתי החברות, NVIDIA ו-ATI, במטרה לבדוק האם כרטיסי הדור החדש מציגים שיפורים קוסמטיים בלבד יחסית לכרטיסי הדור הקודם, או שהם הרבה יותר מזה. בנוסף לכך, נבדוק אם הפעם הצליחו שתי החברות להכניס את כרטיסי שוק הביניים, לראשונה, לזירת המשחקים – ולאפשר להם להריץ משחקי DX10 בצורה ראויה.
ואכן, הכרטיסים החדשים של ATI מציגים שיפור ביחס שבין הביצועים לצריכת ההספק, ומציגים ביצועים טובים פי 2 לכל וואט יחסית לכרטיסי הדור הקודם, אשר היו ידועים בעיקר עקב פליטת החום המוגזמת וצריכת החשמל הבזבזנית שלהם.
כמו כן, שתי הסדרות החדשות זכו לתוספת של מעבדי זרימה ועברו אוברקלוק (Overclock) קל בליבה ובזיכרונות.
לפי הנתונים שפרסמה NVIDIA, בעת השימוש בכרטיס מהסדרה החדשה, אחוזי השימוש של המעבד הראשי בשעת צפיה בוידאו בהבחנה גבוהה עומדים על פחות משמונה אחוזים – בעוד שבכרטיסיה של ATI אחוזי השימוש עלולים להגיע לכ-14 אחוז. המספרים אמנם לא מרשימים במיוחד, אך הם עלולים להיות מורגשים – בעיקר במחשבים בעלי מעבדים ישנים בהם האחוזים הבודדים הללו יכולים להיות ההבדל שבין צפייה חלקה בסרטים לבין קפיצות מרגיזות.
חידוש נוסף בסדרה 9 של NVIDIA, שכבר הרחבנו עליו את הדיבור בביקורות הקודמות באתר, הוא שימוש בטכנולוגיית ה-PureVideo HD הגורמת לצבעים בתמונה או בסרט להיראות חיים יותר בעזרת שינוי דינאמי בניגודיות.
Radeon 9500 Pro – חיה נדירה
2 דקות קריאה
מהי צריכת החשמל של רכיבים תחת אוברקלוקינג? בדקנו
13 דקות קריאה
Sapphire HD7870 OC – מחליף ראוי
17 דקות קריאה