המארז הבא מיוחד מכל הכיוונים. בפנים תמצאו שני ספקי כוח, מערכת קירור מים ואוויר ועיצוב "הורס", בצורה של פצצת אטום כפי שאפשר לראות בסדרה "24". חוץ מטיימר אמיתי שיכול לספור כלפי מעלה או מטה, על המארז מורכבים אמצעים לשליטה על מערכות הקירור, פתיחה וסגירה של כונן ה-DVD, ומנגנון שדורש סיסמא להדלקת המחשב. כמובן, יש לוח מקשים מיוחד מתחת למסך הגדול שמראה את שעון העצר, בעזרתו ניתן להכניס את הסיסמא ולהפעיל כל חלק אחר.
יותר מ-1000 חלקים קטנים שימשו את היוצר, פיטר דיקינסון, בעבודתו. לאחר שהתרשמו מהפרוייקט, מספר חברות כמו Corsair, AMD, קריאטיב וענקיות נוספות הסכימו לספק לדיקינסון, בחינם, את רכיבי המחשב הדרושים להרכבה. ניתן לקרוא את יומן העבודה בשלושה חלקים כאן, כאן וכאן. זהירות, מדובר ביומן ארוך במיוחד!
שיקעו באווירת הזן ותנו לתחושת הנחת לעטוף אתכם. המארז הבא בנוי על פי תורת הארכיטקטורה היפנית, ה"שוג'י". למארז יש שם ייחודי, "סנגאקו". המילה מייצגת היטב את הרוח היפנית, וכך נקראו הלוחות המתמטיים הייחודיים של יפן הפיאודלית במאה ה-17.
הרעיון מאחורי 300 שעות העבודה שהושקעו במארז המדהים הזה, הן בנייה נעימה לעין, מרובעת ומסודרת המעניקה גם פונקציונאליות. עם התוצאות קשה להתווכח – זה עובד. הדלתות של המארז נפתחות הצידה וניתן להסיר בקלות את הפאנל המצוייר ולגשת לרכיבים עצמם. המארז מאוורר היטב ונבנה כולו בעבודת יד. כל מה שנותר הוא להדליק את המחשב, את הנרות הריחניים, ולפתוח את הדלת לשליח של הסושי.