המותג VAIO נפרד מסוני והפך לעצמאי כבר לפני כמה שנים, אבל נראה כי הניתוק המופגן בין מה שיפה ואלגנטי למה שהגיוני ומשתלם עדיין חי ובועט
אי-שם בעבר הרחוק חברת סוני הייתה מוכרת לא רק תודות לחיישני הצילום וקונסולות המשחק שלה, אלא גם תודות למחשבים האיכותיים אותה פיתחה ומכרה תחת מותג ה-VAIO שלה. זה מעולם לא היה זול, אך היה קהל מעריצים שהיה משוכנע כי תשומת הלב לפרטים הקטנים מצדיקה את ההשקעה.
שבע שנים חלפו מאז שסוני החליטה להיפרד מהשם VAIO ולהפוך אותו לחברה נפרדת (כן, הזמן טס), אך נראה כי למרות זאת החיבה על קצה האולטרה-פרימיום של השוק עם מחירים שיכולים לגרום אפילו לאפל להרים גבה נשאה – ואולי אף הקצינה, אם לשפוט על פי VAIO Z הטרי שנושא תג מחיר התחלתי של יותר מ-3,500 דולר.
בתמורה לסכום שווה ערך ל-11,820 שקלים, לא כולל תוספות מס, יוכלו צרכנים אמריקאים לקבל נייד בעל מסך 14 אינץ' עם רזולוציית 4K וכיסוי של 99.8 אחוזים ממכלול הצבעים בתקן DCI-P3, מערכת חלונות 10 בגרסת Pro, מעבד Core i7-11375H מרובע מדור ה-Tiger Lake של אינטל, זכרון LPDDR4 של 16GB, כונן NVMe של 512GB, זוג מחברי Thunderbolt 4 בממשק USB Type-C פיזי וסוללה שתספיק לעשר שעות בערך.
אם תחשקו בזכרון דינאמי בנפח כפול של 32GB ובכונן אחסון נדיב יותר של 2 טרה-בייט תזדקקו לשלם סכום משוגע עוד יותר של 4,180 דולר – או 13,800 שקלים, לא כולל מס!
האם מישהו כאן התחלק על השכל? ובכן, כן ולא. הסיבה למחירו הגרנדיוזי של ה-VAIO Z המודרני לא קשורה ישירות לחומרה שמפעיל אותו, אלא לעיצוב שלו – הראשון בשוק המחשבים כולו שמבוסס במלואו על מארג סיבי פחמן אשר מככב בדרך כלל בכלי רכב או טיס מתקדמים ומצטיין בקשיחות גבוהה לעומת המשקל.
הגוף האקזוטי של הנייד מעניק לו משקל של 1.05 קילוגרם לערך, עם עובי משתנה בין 12.5 מילימטרים ל-17 מילימטרים ועמידות לנפילות מגובה של עד 1.25 מטרים שמתעלה על פני תקן MIL-STD-810H צבאי – ואם זה לא מספיק מרשים אולי כדאי לציין כי ביפן תוצע גרסה של המחשב עם שינוי בפאנל התצוגה ובמעבד ומשקל נמוך עוד יותר של 958 גרם בלבד, עם אותו גוף ואותה הבטחה לקשיחות יוצאת דופן.
אנחנו, בתור נציגי בני התמותה הפשוטים, מתקשים למצוא הצדקה לתמחור המשוגע – אך בכל זאת מברכים על הסיפתח בשימוש בסיבי פחמן בתחום, ומחזיקים אצבעות לכך שבעתיד נראה עוד יצרניות מאמצות את טכנולוגיות דומות ומסייעות להפחית את מחירן לרמות עממיות קצת (הרבה) יותר. מסכימים איתנו או לא? בואו לשתף בתגובות.
