כעת נביט בביוס של לוח האם מבית אסוס. במסך הראשי ניתן לראות את פרטי המערכת כמו דגם המעבד, תדר הפעולה, שפת מערכת ושעה. מימין ללשונית Main נמצאת הלשונית בה קורה כל קסם ההמהרה. בלשונית ה-Extreme Tweaker נמצא למעשה את כל ההגדרות אותם אנו יכולים לשנות על מנת להמהיר את המעבד כמו קביעת מכפלה, תדרי ותזמוני הזכרון וגם ניהול פרופילים לטעינה ושמירה של הגדרות רצויות. בלשונית Advanced נמצא את הגדרות החסכון בחשמל, הגדרות הגשר הצפוני והדרומי והגדרות ההתקנים המובנים בלוח האם. בלשונית ה-Monitor (בקרה) דאגה אסוס לספק נתונים רבים הניתנים לניטור כמו מהירות המאווררים, מתחים הנכנסים מספק הכח אל לוח האם, וטמפרטורת רכיבים.
בלשונית Boot נוכל לבחור סדר התקנים בעת אתחול ובלשונית Tool נמצא את כלי עדכון הביוס, שמירת פרופילים והגדרת כפתור ההמהרה ע"ג הלוח.
אי.אמ.די, עדיין שולטת מבחינת תמורה למחיר.
חיסכון של כ300 שח יביא תוצאות קטנות בחמש אחוז, אותם נוכל להשקיע בציוד הקפי למחשב.
לכל המאוכזבים ומעריצי אינטל
אין ספק שהמעבדים די אכזבו ולא ענו ליציפיות, וכמובן שלא הצדיקו את הרעש שעשו עליהם ו-AMD די פישלו. מצד שני עם OC לתדר של יותר מ-4.5 GHZ, מתומני הליבות נותנים ביצועים מצויינים, משתווים ולעתים אף עוקפים את ה-2600K, במחיר נמוך יותר.
נכון לגיימינג הם ממש לא הבחירה האידיאלית, אבל יש כאלה שזה בדיוק עונה לצרכים שלהם – מולטי טסקינג כבד ו-8 ליבות. כמובן שגם אני ציפתי ליותר והתאכזבתי, אבל הם לא גרועים כפי שמציגים אותם בהרבה מקומות.
בלי קשר, אחלה ביקורת 🙂
AMD לא "נקטה" בגישה של אנדרדוג
לנקוט בגישה זה אומר מתוך בחירה, אלא ש-AMD עשתה זאת מחוסר ברירה כי המעבדים שלה לא היו מספיק טובים. וכשאתה לא יכול להתחרות בשדה הטכנולוגי אתה מתחרה בשדה המחיר.
AMD החזיקה בכתר הביצועים מאז פנטיום 4 אי שם בתחילת שנות ה-2000 ועד יציאת CORE2 ב-2006. מאז היא לא מצליחה להחזר את זה.