מעבדי ה-Rome לשוק השרתים הושקו רשמית – ומציעים רעידת אדמה אמיתית עם מחירים תחרותיים באופן חסר תקדים
המהרנו כי AMD שברה את השוק כשהציעה מעבדי 8 ליבות להמונים בדור ה-Ryzen הראשון שלה, כשהציעה 16 ליבות בדור ה-Threadripper הראשון, כשהציעה 32 ליבות בדור ה-Threadripper השני בשנה שעברה ופעם נוספת כשחשפה דגמי 12 ליבות ו-16 ליבות במחירים נהדרים לפני כמה שבועות בהשקת דור ה-Ryzen 3000 – אך יש סיכוי לא רע לכך שהבשורה הכי גדולה ומפתיעה של המפתחת האדומה עד היום מגיעה אלינו דווקא מעולם השרתים עכשיו, עם הגלגול השני של משפחת מעבדי ה-EPYC.
שוק מעבדי השרתים נחשב באופן מסורתי לכזה שבו המחיר חשוב פחות בהשוואה למאפיינים כמו תאימות לאחור, תמיכה, אמינות ותמיכה מצד ספקיות מוצרי הקצה, עם הפרשים של עשרות ואפילו מאות אחוזים במחירים בהשוואה למעבדים ביתיים – אך נראה כי AMD החליטה לנפץ גם את המוסכמה הזאת בדור ה-Rome שלה, כשהיא זורקת אל הזירה מעבדי 64 ליבות עיבוד להתחרות בדגמיה של אינטל שמגיעים אך ורק עד 28 ליבות עיבוד, במחירים שנמוכים בכמעט 50 אחוז (!) מהתחרות לבית Xeon.
AMD תציע 19 דגמי EPYC חדשים במסגרת הדור השני שלה, מתוכם 13 מיועדים לפלטפורמות עם זוג תושבות ושישה נוספים מיועדים לפלטפורמות עם תושבת בודדת – וכולם מבוססים כמובן על ליבות Zen 2 בתהליך ייצור חדשני של 7 ננומטר, בתוספת תמיכה ב-PCI-Express 4.0 ובקר זכרון DDR4 משופר.
הדגם המוביל יהיה ה-EPYC 7742 עם 64 ליבות עיבוד פיזיות ו-128 ליבות עיבוד לוגיות בתדר בסיס של 2.25GHz אבל יוכל להגיע עד ל-3.4GHz עבור כל הליבות כולן לפרקי זמן קצרים, 128 עורקי PCI-Express 4.0, זכרון מטמון L3 משותף לכל הליבות של 256 מגה-בייט, מעטפת צריכת הספק של 225 וואט – ותג מחיר נהדר של 6,950 דולר, בהשוואה למחירים של 13,000 דולר, 10,000 דולר ואפילו 17,000 דולר שנדרשים הצרכנים להשקיע במעבדי ה-Xeon Platinum המודרניים המובילים של אינטל.
דגם EPYC שני עם 64 ליבות עיבוד בו ותדרי עבודה צנועים מעט יותר יעלה 6,450 דולר בלבד, דגמי EPYC עם 48 ליבות עיבוד פיזיות ניתן יהיה להשיג במחיר התחלתי של 4,025 דולר, דגמים עם 32 ליבות עיבוד יתחילו במחיר של 2,025 דולר ומעבדי שרתים עם 16 ליבות עיבוד יהיו זמינים במחיר של 650 דולר ומעלה – או 1,550 דולר בגרסה המותאמת לעבודה בתושבת יחידה.
משפחת ה-EPYC מורכבת מעשרה דגמים הכוללים יותר ליבות עיבוד ממה שיש לאינטל במוצרים המובילים שלה, ומצליחה לספק את אותו מספר ליבות עיבוד בתג מחיר מוזל משמעותית בכל רמה אחרת מה ניתן לבצע השוואה ישירה של הדגמים – עם ביצועים תחרותיים במונחי ליבה בודדת והובלה גדולה בחישובים הנוגעים לביצועים מרובי ליבות ביחס לתג המחיר, כאשר ההובלה המובהקת של אינטל בתחום מצטמצמת בעיקרה לפעולות המתבססות על סט הפקודות AVX512 לחישובים וקטוריים גדולים במיוחד, שעדיין אינה נתמכת במוצריה של AMD בשלב זה.
עם דור ה-Rome מצליחה AMD למחוק למעשה את היתרון המרכזי שנותר לאינטל ברף העליון של התחום עם פלטפורמה התומכת בעד ארבעה מעבדים על לוח-אם בודד, כאשר היא ממשיכה לספק פלטפורמה התומכת בזוג תושבות בלבד אמנם – אך יכולה לספק עד 128 ליבות עיבוד פיזיות בסך הכל בהתבסס על זוג תושבות אלו, עם 128 עורקי PCI-Exrpess 4.0 ועד 4 טרה-בייט של זכרון DDR4 במהירות בסיס של 3,200MHz בהשוואה ל-112 ליבות עיבוד לכל היותר עבור אינטל, עם כמות קטנה יותר של עורקי PCI-Express 3.0 ועם פחות נפח זכרון דינאמי שפועל בתדר נמוך יותר. כל זאת תחת צריכת הספק גבוהה משמעותית ובתג מחיר גבוה משמעותית המגיעים כתוצאה משימוש בארבעה מעבדים נפרדים במקום זוג מעבדים בלבד.
אנחנו אמנם יודעים כבר כי אינטל מתכננת להציע מעבדי Xeon עם עד 56 ליבות בדור ה-Cooper Lake שלה (בהתבסס על תושבת LGA, במקום מעבדי 56 ליבות כפולים כיום שמוצעים בהלחמה קבועה בלבד), בהתבסס על תהליך הייצור ב-14 ננומטר ובמקביל למעבדי Ice Lake לשרתים בתהליך ייצור של 10 ננומטר – אבל עד שזה יקרה נראה כי ל-AMD תהיה הזדמנות לכרסם עוד ועוד מנתח השוק של המתחרה הגדולה שלה, וליצור לחץ נוסף שיגדיל בסופו של דבר את התחרותיות בתחום ואולי אפילו יחייב את אינטל להפתיע אותנו גם במחירים.
מי היה מאמין שגם שוק המעבדים לשרתים יוכל להפוך למסקרן ומלהיב שכזה.