גופי קירור – אלומיניום, נחושת ומה שבניהם

מסיבה זו, גופי הקירור המוצגים לראווה מדי שנה בתערוכות החומרה השונות נעשים גדולים יותר, כבדים יותר, נועזים יותר וחדשניים יותר. מסיבה זו גם פותחה לפני כמה שנים התמיכה האחורית ללוח האם, המעגנת אליו את גוף הקירור ומונעת מהמשקל שלו לקרוע את לוח האם ליותר מחלק אחד.

ישנן דרכים נוספות, כמובן, לקרר בצורה יעילה יותר את רכיבי המערכת, המשתלבות ביחד עם גוף הקירור וקובעת הלכה למעשה כמה קר יהיה הרכיב, ולפיכך גם כמה תוספת תדר נוכל לסחוט ממנו. אחד מהם הוא המשחה הטרמית, שמייד נסביר לשם מה נועדה. מפזר החום המכסה את המעבד מבחוץ איננו חלק לגמרי, ולרוב, גם החלק בגוף הקירור שמתעגן למעבדליבת כרטיס המסך לא. המשחה הטרמית באה למלא את החללים המזעריים שנוצרו בין השניים, ובכך לגרום לחום לעבור אל גוף הקירור (שם אנחנו רוצים אותו, מן הסתם) במקום להצטבר במעבד היכן שהוא עלול להפריע לפעילותו התקינה.

חובבי המהרה מושבעים יעשו אפילו יותר מלמרוח משחה טרמית חדשה אחת למספר חודשים. התהליך נקרא Lapping, וכפי שהשם מרמז, הכוונה היא להביא הן את מפזר החום שעל המעבדכרטיס המסך לרמת גימור חלקה, והן את המשטח בגוף הקירור שבא איתו במגע. גם זו דרך להשיג שיפור ביעילות פעולת גוף הקירור.

 

אז מי בעצם צריך את זה?

אם זה לא היה ברור עדיין, משתמש מהשורה לא בהכרח יזדקק לגוף קירור צד שלישי, תלוי מהי מטרת מערכת המחשב שלו. אם מטרת מערכת המחשב היא קולנוע ביתי שקט ונטול הפרעות, גוף קירור פרופיל נמוך יתאים לה כמו כפפה ליד. לעומת זאת, במידה ומערכת המחשב מיועדת לחובב ביצועים מהשורה, המתעסק עם המהרה, חובה עליו להצטייד בגוף קירור המתאים לכך.

 

יש כאלה המגדילים לעשות, ומציידים מבעוד מועד את המעבד ואת הכרטיס המסך בלופ קירור מים. פה השיטה שונה במקצת: מערכת קירור המים מורכבת מבלוקי קירור הבאים במגע עם הרכיב שדורש קירור, מצנרת בעוביים שונים, ממיכל אליו מתנקז נוזל הקירור, ממשאבה ומרדיאטור. במקום לאדות את נוזל הקירור, אותו נוזל פשוט סופך אליו את החום, "סוחב" אותו איתו עד לרדיאטור, ועליו מורכבים המאווררים.

 

לא בכל מצב מערכת קירור מים עדיפה על קירור אוויר קלאסי, אך לרוב לופ של קירור מים המקיף את המעבד, את כרטיס המסך, ובמקרים מסוימים גם את הזכרונות ואו את ערכת השבבים יהיה שקט יותר בהשוואה למאוורר על כל גוף קירור.

ואיזה גוף קירור מתאים לי?

גוף קירור הוא דבר שבוחרים, כאמור, בהתאם למערכת המחשב אותה בה אנחנו מעוניינים. מערכת קירור המיועדת להמהרה תצוייד בגוף קירור גדול, כבד, ובעל רקורד מוכח של שמירה על מעבדים בטמפרטורה קרובה ככל הניתן לטמפרטורת החדר גם בהמהרה כבדה, העלאת מתח העבודה ועומס חישובי קיצוני.

 

לעומתם, ישנם גופי הקירור בעלי הפרופיל הנמוך, או כאלה המגיעים פאסיביים (כלומר, ללא חלקים נעים, דהיינו מאוורר), המיועדים למערכות מחשב הדורשות בראש ובראשונה שקט. אלו מגיעים בגדלים הגיוניים יותר מאלו המיועדים להמהרה, מתוך מחשבה שהם צריכים להכנס למארז בתצורה שוכבת (כזה הדומה למגבר של מערכת רמקולים, מתוך מטרה להשתלב בעיצוב הכללי של הסלון).

וגם המאווררים התפתחו!

אספקט נוסף הנוגע לגופי קירור, הוא כמובן המאוורר המשלים אותם לרוב. לרוב, בכדי להשיג ביצועי קירור עדיפים, על המאוורר להסתובב במהירות גבוהה יותר, מה שבתורו גורם לו להיות רועש יותר. התעשיה פתרה את הבעיה על ידי שיווק מאווררים בעלי מיסבים השונים ממיסבי הכדור הסטנרטיים, הנקראים FDB שהם ראשי תיבות עבור Fluid Dynamic Bearing. מיסבים אלו מצופים במעט שמן, שעוזר למנוע חיכוך והשתחקות ביניהם לבין ציר המאוורר המרכזי במהלך פעולתם, וכך מבטיח פעולה שקטה גם בעת סיבוב מהיר של המאוורר.

 

כמו בכל שוק, גם שוק גופי ואמצעי הקירור מתחדש ומתפתח ללא הרף, ואנחנו מקווים לראות אותו ממשיך כך. אנחנו מקווים להמשיך ולראות תחרות פורחת בשוק, שיצרניות גופי הקירור ימשיכו עם המגמה של גופי קירור קטנים וקלים יותר למרות שחזקים לא פחות, וכמובן שנמשיך לראות טכנולוגיות דוגמת תא האידוי מציפות את השוק ומשפרות את התחרותיות והביצועים הכלליים שבו. שיהיה לכולנו חודש OCtober שמח ומהיר.