Microlab – בדיקה מעמיקה
גם עם ה-X-13 פורמט הבדיקה היה זהה לזה של ה-S2. הבדיקה תתחלק לאותם שימושים ולפי אותם סגנונות מוזיקה, בשימוש עם אותם אלבומים בדיוק, על גבי כרטיס ASUS Xonar D2.
את הבדיקה התחלנו גם הפעם בסגנון הרוק והרוק המתקדם. הדבר הראשון שמבחינים בו הוא כי העובדה שהנחנו לרמקולים לעבוד מעט לפני הבדיקה בהחלט עזרה להם. הצליל שלהם נפתח מעט והטרבל כבר לא סגור כמו בהתחלה. למעשה אף החזרנו את עוצמת הטרבל להגדרות ברירת המחדל, ועדיין לא היה חסר ממנו. הבאס הוא ללא כל צל של ספק הנקודה הבולטת ביותר. הוא משתלב עם הלוויניים בצורה חלקה מאוד ביחס למערכות 2.1 אחרות. אומנם סאב-וופר אימתני אין ל-X-13, אך מצד שני, גם לא למערכות אחרות ברמת מחיר זו. יחד עם זאת, כנראה שהגודל של התיבה עושה את שלו, ולבאס של ה-X-13 יש נפח צליל שמעט מאוד מערכות מתחרות מצליחות להציג. ה-X-13 אינם חפים מטענות, ברגע שהעוצמה עולה, הלוויניים שלהם מתחילים להתבלגן וקולות נבלעים אחד בתוך השני, ותדרי הביניים נהיים צרודים. אך בסך הכל הביצועים בבדיקה זו היו מוצלחים.
באס מרשים לכל אורך הדרך
עברנו למוזיקה קלאסית ולג'אז. בג'אז ה-X-13 נשמעת פשוט מעולה. הפירוט שלה טוב מספיק כדי שמצילה תישמע כמו מצילה, ולא סתם כלי שמשתקשק לו איי שם. הבאס נשמע מלא, וכמעט שלא מהדהד. המעבר החלק בין הרמקולים הלוויניים אל יחידת הבאס תורם רבות להרגשת השלמות של הכלים. ה-X-13 מצליחים אפילו לייצר תחושה מסוימת של במה, ולא סתם הפרדה בין שמאל לימין כמו רוב מערכות הסאונד ברמה זו. כשעברנו למוזיקה קלאסית הרשמים החיוביים נשארו עימנו. התחושה של הבמה, והפירוט הטוב, יחד עם העובדה כי יחידת הבאס משתלבת כראוי עם שאר התדרים הקנו תחושה של סאונד מלא ונקי. ל-X-13 יש צליל שנשמע "נקי" וכמעט ללא צבע, וזה בדיוק מה שנדרש בסגנון המוזיקה הקלאסית.
כעת עברנו לבחון את ה-X-13 במוזיקה אלקטרונית, והיפ-הופ/ראפ. אחרי התוצאות הטובות בבדיקות הקודמות היה קשה לשער כיצד הם יתפקדו בבדיקה זו, שבה הרמקולים נדרשים לסאונד שונה מאוד. הופתענו מאוד לגלות שלא רק שה-X-13 המשיכו לתפקד כראוי גם כאן, אפילו לא היינו צריכים להגביר את עוצמת הבאס בכדי שהם יישמעו טוב. ללא כל צל של ספק, נקודת החוזק הבולטת שלהם כאן היא הבאס. הבאס פאנצ'י ומהיר, אינו מחרחר או מהדהד, יחד עם זאת לא חסר לו שום נפח. הדופי היחיד בתפקודם של ה-X-13 בסגנונות הללו מגיע מצד הרמקולים הלוויניים, ברגע שהעוצמה עברה את חצי הסקאלה ביחידת הבקרה, הטרבל הופך להיות חד, ורמת הפירוט נופלת.
ולבדיקה האחרונה, סרטים ומשחקים. למעשה, אין הרבה להוסיף גם בבדיקה זו. גם כאן ה-X-13 תפקדו כראוי. הלוויניים התקשו בקטעים עמוסים במיוחד, ובקטעים אלו תדרי הביניים (דיבור של דמויות לדוגמא) הפך למעט צרוד וחד. עם זאת, במרבית הבדיקות לא נתקלנו בבעיה זו. ושוב, גם הפעם, יחידת הבאס מצליחה להישמע מצוין. בניגוד להרבה מערכות 2.1 אחרות, בהן אין כמעט כל הבדל בין צלילים בתדרים נמוכים, יחידת הבאס של ה-X-13 מצליחה להעביר הבדל בין קולות שונים אשר בוקעים ממנה.