המעבדים
הסדרה החדשה נבדלת מקודמותיה במספר תחומים מועט, שכן אין בכוונת אינטל להציג חידוש ארכיטקטוני מרעיש בשלב זה, אלא שדרוג של הארכיטקטורה הקיימת. לכן, בחרה היצרנית ללוות את ההשקה דווקא בקיצוץ משמעותי של המחירים ולא בשילוב דגמים יוקרתיים ויקרים במיוחד, מהלך שייקח מספר חודשים נוספים עד אשר מעבדי ה-45nm הראשונים (Wolfdale ו-Yorkfield) יראו אור. ריכזנו עבורכם בטבלה קצרה את הדגמים החדשים (מסדרת ה-E6x50 כפולת הליבה) ומחיריהם הצפויים, הנכונים לרכישה של 1,000 יחידות או יותר:
מחיר | מהירות שעון | מהירות FSB | TXT Technology | זיכרון מטמון | Stepping | דגם |
$295 | 3.0GHz | 1333MHz | Yes | 4MB | G0 | E6850 |
$207 | 2.66GHz | 1333MHz | Yes | 4MB | G0 | E6750 |
$186 | 2.33GHz | 1333MHz | Yes | 4MB | G0 | E6550 |
$186 | 2.33GHz | 1333MHz | No | 4MB | G0 | E6540 |
כפי שניתן לראות מהטבלה, השינויים אינם רבים. העלאת תדר ה-FSB ל-1333MHz אפקטיבי (333MHz אמיתי) הוא השינוי העיקרי והמורגש ביותר, שכתוצאה מכך גם גרר את הורדת המכפלה (9, 8, 7 בהתאמה) – אלמנט שיעניין בעיקר את האוברקלוקרים מביניכם. גרורה נוספת ומתבקשת היא התאמת תדר המעבד, שעלה במקרה של ה-E6850, ירד במקרה של ה-E6550 (בהשוואה ל-E6600), ונשאר זהה רק במקרה של ה-E6750, בהשוואה לקודמו.
למראית עין, אלו הם סך ההבדלים. אך האם בזה באמת תם ונשלם ייחודה של הסדרה החדשה? התשובה לכך היא כמובן שלילית. חדי האבחנה, ואלו אשר בקיאים בתמורות עולם החומרה, שמו בוודאי לב ל-Stepping החדש שעליו מבוססים המעבדים. ה-G0, כנראה גלגולם האחרון של מעבדי ה-Core בטרם המעבר ל-45nm, הוא המכלול הבוגר והשלם ביותר של אינטל מאז שזו השיקה את הארכיטקטורה. משמו של ה-Stepping אף ניתן להסיק שהוא הראשון מסוגו (או אף היחיד), ואולי מדובר גם ברמז מטרים לשלב הבא, מעבדי ה-Penryn, הצפויים להגיע לשוק בתחילת השנה הבאה. כך או כך, הניסיון שצברה אינטל בשנה החולפת, יחד עם העלאת תדר המעבד (בדגם ה-E6850) והעלאת תדר אפיק המערכת בכל הדגמים, מוכיחים כי נעשתה התקדמות משמעותית מאחורי הקלעים. כתוצאה מכך, אנו צופים שיפורים בכמה מישורים: טמפרטורה נמוכה יותר, פליטת חום מוקטנת או לכל הפחות עבודה יציבה בתדרים גבוהים תוך כדי שימוש בפחות מתח, וכמובן שיפור מסוים בביצועים כתוצאה מהעלאת תדר האפיק. במילים אחרות, אנו אמורים ליהנות מאוברקלוק משופר, קל ובטוח יותר, ובמקרים מסוימים אף מחסכון אפשרי בחשמל.
יחד עם זאת, נושא החיסכון בחשמל מוטל בספק, שכן יש לזכור שהמכפלה בדגמים הללו ירדה בהתאם. בשל כך, ולאור העובדה שהמעבד נמצא רוב הזמן במצב מנוחה, טכנולוגיית ה-EIST שתפקידה להוריד את תדר ומתח המעבד מאבדת מיעילותה. על מנת להסביר את עצמנו טוב יותר, נצייר דוגמא באמצעות שני מעבדים בעלי תדר זהה – ה-E6700, וה-E6750. בעוד שהראשון מורכב למעשה מאפיק בתדר 266MHz כפול המכפלה 10, השני מתבסס על כפולת 333MHz ב-8 בלבד. בשני המקרים הורדת תדר המעבד תתבצע ע"י הורדת המכפלה ל-6x. בשל תדר אפיק המערכת הגבוה יותר, המעבד החדש, גם כאשר טכנולוגיה זו תופעל עליו, ישמור על תדר גבוה בהשוואה ל-E6700, ולכן בתאוריה יזדקק לתוספת מתח ויצרוך כמות אנרגיה הגדולה בהתאם. ברור מאליו אם כן, שבדגמים החדשים גם כאשר הטכנולוגיה תכנס לפעולה – יעילותה תקטן. השאלה המתבקשת היא האם השיפורים במסגרת ה-Stepping החדש חזקים מספיק כדי לשמור, בסופו של דבר, על צריכת חשמל נמוכה יותר באופן כללי, או לכל הפחות זהה.