היצרנית הגדולה ביותר בתחום ה-SSD מזנקת אל תחום שבבי ה-QLC שמאפשרים לדחוס יותר מידע מאי פעם – עם כונני SSD ביתיים חדשים שנותנים תקווה לנפח 4 טרה-בייט
האם העולם בשל לכונני SSD ביתיים בנפח 2 טרה-בייט ו-4 טרה-בייט, במחירים נגישים (כמעט) לכל אחד? אם יש חברה אחת שתוכל להפוך את החזון הזה למציאות – היא כנראה עונה לשם סמסונג, ומתקדמת לשם כעת עם חשיפתה של סדרת ה-860 QVO.
שבבי NAND בתצורת QLC הם ההתפתחות הבאה אחרי MLC ו-TLC ומאפשרים לאכלס ארבע ביטים של מידע בכל תא בשבב, כלומר תוספת של שליש לצפיפות היחסית בהשוואה לשבבי ה-NAND המתקדמים ביותר שנפוצים כיום – שמאפשרת לחסוך גם במחיר מוצרי האחסון בשימוש בפחות שבבים לנפח נתון. אנשי יצרניות שבבי ההבזק מקוות כי התפתחות טכנולוגיית ה-QLC תאפשר ליצור כונני SSD בנפחים גבוהים מאי פעם, ובמחירים משתלמים ביותר שסוף כל סוף ישתוו לאלו של הכוננים המכאניים – ויכחידו אותם מפני עולם החומרה ביום מן הימים.
בינתיים אנחנו מקבלים רק ניצנים ראשונים של הטכנולוגיה המבטיחה מבית אינטל, מיקרון וכעת גם סמסונג, כאשר בשלותה נתונה בספק לצערנו.
בסמסונג השיקו את סדרת כונני ה-QVO 860, עם איתות חזק למיקומם הייחודי של שבבי ה-QLC בתור מנוע לכוננים גדולים וזולים ביותר באמצעות נפח מינימלי של טרה-בייט אחד – לצד דגמים בנפח 2 טרה-בייט וגם 4 טרה-בייט. הכוננים מבוססים על בקר SSD מפיתוח עצמי של סמסונג ועל שבבי NAND במבנה תלת מימדי פנימי בן 64 שכבות בעל נפח כולל של טרה-ביט שלכם לכל שכבה – כך שמארז שבב אחד ויחיד בעל שמונה שכבות מספיק ליצירתו של כונן טרה-בייט, ומארז שבב בודד דומה עם 16 שכבות כבר מביא אותנו ל-2 טרה-בייט, הכל במסגרת מעגלים מודפסים זערוריים שזקוקים לפחות מרבע השטח שמציעה תצורת ה-2.5 אינץ' המוכרת.
כונני ה-QVO 860 מציעים ביצועים מירביים ראויים עם מהירויות העברה של עד 550MBps, ביצועים אקראיים של עד 97,000IOPS בקריאה ועד 89,000IOPS בכתיבת קבצי 4KB קטנים ואחריות לשלוש שנים עם תמיכה במילוי של עד 0.3 מכלל נפח הכונן מדי יום ביומו במשך כל תקופה זו – אך אי אפשר להתעלם מהאמת הפשוטה ששבבי QLC (בייחוד בדור הראשון הנוכחי) הם איטיים הרבה יותר משבבי MLC ו-TLC, מה שדורש שימוש בפתרונות מקוריים בכדי לאפשר להם לספק ביצועים מיטביים בשימושים יומיומיים.
הכוננים החדשים של סמסונג מגיעים גם עם ג'יגה-בייט אחד עד 4GB (בהתאמה לנפח הכונן הכללי) של זכרון מטמון מובנה מסוג LPDDR4, ובנוסף גם עם נפח ספציפי מוגדר של זכרון הבזק (עד 78GB) שבו נעשה שימוש בתצורת SLC – כלומר נעשה אחסון של ביט מידע בודד בלבד בכל תא למרות התאמתו לאחסון של ארבעה ביטים, מה שמקל משמעותית את פעולתו ומאפשר קבלת מהירויות אקראיות ובעיקר מהירויות רציפות גבוהות משמעותית בשילוב עם הזכרון הדינאמי.
כל עוד אין בפעולת כונני ה-860 QVO מיצוי של נפח ה-SLC הזמין הכוננים פועלים באופן סביר בהחלט, אם כי מבלי לשבור שיאי ביצועים – אך במצבים של העברת קבצים גדולים רבים שמכניסים את איזורי האחסון המהירים לרוויה הביצועים נחתכים במהירות, עד לרמה שבה ה-QVO הופך לאיטי באופן מכאיב, יותר מרוב כונני ה-SSD המודרניים.
באתר anandtech דאגו להמחיש לנו היטב את מגבלות הביצועים היחסיות של דגמי ה-QVO – ביחס לדגמי ה-860 EVO שחסינים הרבה יותר
במחירים רשמיים של 150 דולר לטרה-בייט, 300 דולר ל-2 טרה-בייט וגם 600 דולר ל-4 טרה-בייט קשה להמליץ על ה-860 QVO בהשוואה לאחיהם היציבים כסלע מסדרת ה-EVO או בהשוואה ל-MX 500 של Crucial – אך כדאי לזכור כי זו רק נקודת פתיחה עם פוטנציאל, כאשר סביר בהחלט להניח שמכאן ואילך נראה קיצוץ הדרגתי במחירים אשר יקרב אותנו אל רף יוקרתי של 10 סנט לכל ג׳יגה-בייט של אחסון. כשזה יקרה בהחלט תהיה אפשרות להמליץ על דגמי ה-QVO עבור משתמשים ביתיים שזקוקים לנפח גדול – במיוחד במסגרת נפח 4 טרה-בייט אשר היה נדיר, יקר במיוחד ולא משתלם בעליל עד היום.
למרות החסרונות הבלתי מבוטלים, נראה כי סמסונג בהחלט מקדמת את עולם ה-QLC עם דגם SATA ראשון מסוג זה, בנפחים הגדולים ביותר שראינו ובמחירים הנמוכים ביותר. יש עוד הרבה לאן לשאוף הן בהיבט הביצועים והן בהיבטי המחיר, כמובן – אך אנחנו מברכים על נקודת התחלה זו, וכבר מתחילים לפנטז על כונני SSD ביתיים של 8 טרה-בייט או אפילו 16 טרה-בייט, שהופכים לאפשרות טכנית אמיתית לפתע.
זה אינו כונן ה-SATA הטוב ביותר בשוק, אבל עשוי להיות בעל חשיבות היסטורית משמעותית
מה הן רמות המחיר שבהן תהיה הצדקה לרכישת כונן כמו ה-860 QVO? ספרו לנו מה דעתכם בתגובות!
מעניין אותי לדעת מה ההשפעה על חיי סוללה בניידים?, כלומר האם במצב שבו לא מנצלים את כל הבאפר של הSLC אז ברקע הכונן פועל להעתקת המידע מהSLC לQLC? או שהכונן עובד כמו כונן SSHD?
נכון לעכישו כל עוד נימכרים כוננים רגילים של טרה במחיר דומה או נמוך אין שום סיבה ליקנות את הכוננים החדשים שהמהירות שלהם יורדת לסביב ה80 מגה לשניה.
אורך החיים התאורטי של QLC מבחינת כתיבות צפוי להיות קטן משמעותית מTLC, קטן פי 5-10, יש הבדל גם באותו סוג אם הוא 3D, מן הסתם משפיע מאוד האיכות הכוללת של המוצר.
מצד שני בשימוש רגיל סביר שלא מגיעים לערך של כתיבה מקסימלית גם אחרי הרבה שנים.
https://www.architecting.it/blog/qlc-nand/
כמו תמיד, אנשים ירוצו לקנות את הכוננים האלה בגלל הנפח שלהם בלי לבדוק את הביצועים המחרידים שלהם ואת אורך חיי השבבים.
הייתי מחכה דור או 2 לפני קנייה של הטכנולוגיה הזאת.
יש כאן בשורה לא פחות חשובה, והיא שיתאפשר לייצר כוננים ניידים בנפח הרבה יותר גבוה מ 2 טרה בייט, בגלל שה SSD אינם צריכים חיבור חשמל חיצוני.
אבל ב-SSD יש תכונה שעדיין נמצאת במחלוקת: הם מאבדים נתונים שמורים אחרי פרקי זמן ארוכים אם לא משאירים אותם במצב המתנה מבחינת מתח. כל זמן שהבעיה הזו לא תיפתר, הם לא אמורים להחליף דיסקים מכניים חיצוניים. זאת אומרת אם אתה קונה SSD חיצוני, שמרת עליו חומר חשוב ואיחסנת אותו למשך שנה-שנתיים, כי לא נזקקת לנתונים שעליו, אתה עלול לגלות שהמידע הושחת ובלתי נגיש. כל זמן שהבעיה הזו לא נפתרה, אישית אמשיך לקנות דיסקים חיצוניים עתירי נפח.
https://www.extremetech.com/computing/205382-ssds-can-lose-data-in-as-little-as-7-days-without-power
איזה מקום רציני לא נותן מתח במשך שנתיים?
הנתון הזה לא רלוונטי ל95% מהשוק
נראה לי שהבעיה הזו כבר נפתרה מזמן
יש לך לינק לכתבות המתאימות?
אז בעצם אפשר להשתמש בדיסקים האלה כתוספת לאחסון, יותר מאשר לשימוש רגיל יום-יומי?
גמו כונני סדרת גרין של WD (רק הרבה יותר יקרים…) ?