סוני תקנה חזרה מטושיבה מפעל לייצור שבבים, כמעט בחצי מהמחיר שבו מכרה אותו
הסיפור שלנו מתחיל אי שם בשנת 2001, כאשר שלוש חברות ענק התאחדו בכדי ליצור את המיקרו מעבד הידוע Cell, החברות הללו היו סוני, טושיבה ו-IBM, והטריו הזה אף זכה לשם "STI". ה-Cell הושק וזכה להצלחה, וכיום ניתן למצוא גירסאות שונות שלו בקונסולת ה-Playstation 3 (שלשמה הוא נוצר מלכתחילה), טלוויזות, שרתים ואפילו מחשבי על.
בשנת 2008 החליטה סוני למכור מפעל לייצור שבבי Cell בעיר נגאסקי שבבעלותה לטושיבה, תוך שהשתיים מקימות גוף משותף בשם NSM שיהיה אחראי על ניהול המפעל (fab בעגה המקצועית). סכום העיסקה עמד אז על 90 מיליארד יין (שהם יותר ממיליארד דולר כיום). המפעל עבר לידיה של טושיבה וייצר מרכיבים לקונסולת ה-Playstation 3 (ביניהם גם המעבד הגראפי של הקונסולה, ה-RSX), מעבדים לטלוויזיות מתוצרת טושיבה וכן חיישני CMOS למצלמות.
Cell: ה"תא" הקטן שהתחיל את כל הסיפור |
טושיבה חוותה בשנתיים החולפות הפסדים לא קלים בתחום ייצור השבבים, ולאחר שמועות על רצון להיפטר ממפעלי ייצור השבבים שלה מגיע הדיווח הנוכחי, שמספר כי סוני וטושיבה הגיעו להסכם על מכירת המפעל (שוב) ופירוק גוף ה-NSM, כאשר גולת הכותרת של העניין הוא מחיר המכירה/קנייה החוזרת- 50 מיליארד יין "בלבד", שהם כ-600 מיליון דולר.
בד בבד עם ידיעה זו, מגיעה ידיעה נוספת שמדווחת כי טושיבה חתמה על הסכם outsourcing (ייצור צד ג', במקרה זה) עם סמסונג, וזו האחרונה תהפוך להיות זו שתייצר לטושיבה את שבביה מעכשיו- מה שמאשש את השמועות על הרצון של טושיבה להיפטר מחטיבת ייצור שבבי ה-LSI שלה, ולהתרכז בייצור זכרונות flash וחיישני תמונה, תחומים אשר רווחיים לה יותר.
מהדיווחים עולה כי סוני בחרה לרכוש חזרה את המפעל בשל ביקוש הולך וגובר לחיישני CMOS למצלמות דיגיטליות, ומטרתה היא לרכוש את המפעל ולהכפיל את יכולות ייצור השבבים שלה בעזרתו.
עושה רושם כי סוני מצאה לעצמה דיל מהחלומות- לקבל חזרה את המפעל שלה, ועוד ב-40 מיליארד יין פחות. מה שאנחנו יכולים להסיק מהעניין הוא שלפעמים, למכור, להתחרט ואז לקנות חזרה יכול דווקא להשתלם. מאוד.
העניין הוא שהמפעלים האלו מתיישנים מהר מאוד
מה שלפני 3 או 4 שנים היה FAB בטכנולוגיה הכי מתקדמת ושווה מיליארד דולר, מייצר היום בליטוגרפיה מיושנת, שבבים יקרים ופחות יעילים.
השאלה המעניינת פה אם "השכרת" המפעל מסוני לטישובה ב-40 מיליארד ין הייתה רווחית או לא (לסוני ולטושיבה).
אתה צודק..אבל
עדיין הרבה יותר זול ל"שכלל" FAB לייצור בליטוגרפיה מתקדמת יותר מאשר לבנות אחד חדש..וחוץ מזה, המפעל נמכר ב-90 מיליארד יין לפני שנתיים..אני די בטוח שעם היוון להיום והתחשבות באינפלציה ועליית מדד נראה שההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה הוא יותר מפי 2, ויותר מ40 מיליאד יין..
המפעל עשה את שלו, לא צריך אותו יותר
מה גם שמדובר על חישני CMOS
תחום שבו יש עדיין ביקוש רב לחישנים גם בני 8 שנים.
(לוקחים את החישנים שהיו במצלמות הקומפקטיות הכי טובות באותה תקופה, ומשלבים אותן ב-web camsמצלמות אבטחה וכו')