במדריך קצר זה נדגים כיצד אנחנו מבצעים אוברקלוקינג ומודדים בצורה נכונה את שיפור הביצועים תוך שמירה על טמפרטורה תקינה – על שולחן הניתוחים יושב GeForce RTX 5070 Ti החדש
אוברקלוקינג לכרטיסי מסך הפך בתקופה האחרונה לנישה של ממשק, אפילו בקרב משתמשים שהיו רגילים לבצע אוברקלוקינג לכרטיסי מסך. אחת הסיבות לכך היא אלגוריתמים הרבה יותר חכמים שיודעים כביכול להוציא יותר מהמעבדים הגרפיים שלנו בתלות בטמפרטורת הפעולה וצריכת החשמל.
אמנם, NVIDIA (ולפרוטוקול גם AMD ואינטל) משאירה מרווח אוברקלוקינג למשתמש ולמעשה גם מציינת שאוברקלוקינג הוא חלק מהעסקה של כרטיסי המסך החדשים שלה, ולמעשה מזמינה את המשתמש לנסות ולהוציא עוד קצת ביצועים מכרטיסי המסך. אם נשים בצד את כל מה שקורה סביב RTX 5090 כרגע, ונתמקד בעיקר באלו אותם שיפור ביצועים עלול לעניין גם מבלי לסכן חשמלית את החומרה והכבילה עצמה, ה-GeForce RTX 5070 Ti החדש נראה כמו מועמד בכיר להעניק לשוק עוד מעט ביצועים.
מבט מקרוב
על שולחן הניתוחים עומד כרטיס המסך GeForce RTX 5070 Ti GAMING OC 16G של חברת GIGABYTE.
אנחנו עדיין קצת מתקשים להתרגל לגודל המפלצתי של חלק מדגמי כרטיסי המסך ובשונה מדגמי RTX 5070 Ti הפשוטים ביותר, ה-Gaming OC מגיע עם קירור מפלצתי ממש כמו זה של RTX 5080 או RTX 5090. זה אומר שלושה מאווררים גדולים על גוף קירור עבה במיוחד שתופס 4 ממשקים בלוח האם.
לוח המעגל המודפס עצמו עדיין קומפקטי כי כל הרכיבים חייבים להיות צפופים מטעמי איכות אות וזמני תגובה, ולכן גם מחבר הכח מסוג 12V-6×2 ימצא במרכז כרטיס המסך. כל החלק השמאלי מיועד לאוויר שעובר דרך גוף הקירור אל הצד השני.
את כרטיס המסך הזה חיברנו למערכת בחינת כרטיסי המסך שלנו שכוללת מעבד מדגם AMD Ryzen 7 7800X3D לצד 32GB של זיכרון DDR5-6000 וספק כח בהספק 1300W ותקן ATX 3.0 שגם מכיל את מחבר הכח מסוג 12VHPWR (בעיקרון הגרסה הקודמת של 12V-6×2 אך עם תאימות מכנית מלאה).
ביצוע האוברקלוקינג ובדיקת הביצועים
הבהרה: אין HWzone אחראי על כל נזק שיגרם כתוצאה משימוש במדריך זה. המדריך מיועד למשתמשי קצה אשר מוכנים להתנסות באוברקלוקינג לרכיבי חומרה. בשל טבע יצור מעבדים יתכן ותוצאות הקוראים יהיו שונות (לטובה או רעה) מהתוצאות אותן נדגים במדריך.
לביצוע אוברקלוקינ עבור כרטיס מסך אנחנו זקוקים לשני סוגים של כלים – האחד הוא כלי שמתחבר לכרטיס המסך לצורך שינוי מדדים והשני הוא כלי אשר דוגם ביצועים. ישנם מספר כלים ברשת שכוללים גם כלי למדידת ביצועים וגם כלי אקטיבי לביצוע אוברקלוקינג. הכלי הפופולרי ביותר היא כנראה MSI Afterburner. מדובר בכלי שמתוחזק ומותאם לשלל כרטיסי מסך בשוק ולא רק לאלו של יצרנית ספציפית אחת. בשלב זה נשלח משאלה ל-GIGABYTE לייצר תוכנה איכותית משלה, אמנם חשוב להבין שתחזוקת תוכנה שכזאת היא דבר לא קל.
ל-Afterburner יש ערכות נושא שונות אותן ניתן לבחור אך בכולן אותן האפשרויות קיימות. ישנה שליטה על מעטפת החום של כרטיס המסך, על תדר הליבה, תדר הזיכרון וגם מהירות המאווררים.
הסליידר ששולט על Power Limit באחוזים הוא זה שלמעשה מותח את הגבול העליון של צריכת החשמל עבור כרטיס המסך. במקרה שלנו, לדגם הזה של RTX 5070 Ti שיש מעטפת חום עליונה של 300W בדיוק. מקסימום של 116% יאפשר למעטפת החום לעלות ל-348W. האם זה אומר שקיבלנו ביצועים בחינם רק בשינוי הקטן הזה? לא בהכרח. על מנת שכרטיס מסך יניב ביצועים טובים יותר, גם תדר הפעולה שלו צריך להשתנות בהתאם.
גלגלי השיניים שבכרטיסי המסך שלנו זזים כל אחד בקצב שונה ומפעילים דברים שונים וכך שעונים בכרטיסי מסך בנויים. אנחנו משתמשים במילה "שעון" פשוט כי כך פעולה של "מחזורי שעון" פועלת בתדרים מסויימים שצריכים לקחת אותות מנקודה אחת לנקודה אחרת. מחזורי שעון קורים מספר פעמים בשניה, כמה פעמים בשניה? תלוי בתדר השעון – 100MHz הם 100 מליון פעמים בשניה. מכירים שתצוגת מסך פועלת בתדר 60Hz או 120Hz? אותו העיקרון, הרץ בודד הוא פעולה אחת של מחזור שעון בשניה, KHz לקילו-הרץ (אלף) ו-MHz למגה-הרץ (מליון). כל אות חשמלי שפועל במחזוריות פועל בתדר מסויים.
לליבה הגרפית עצמה יש שעון כללי שמתואר כ-GPU Clock אך גם תדר משני שמתואר כ-Boost Clock. בפועל? בתכלס? אין לנתונים היבשים משמעות גדולה במיוחד למשתמש או אפילו לאוברקלוקר. מה שמעניין אותנו זה אילו תדרים אנחנו מקבלים בזמן אמת במצבים השונים וכמה גבוה אנחנו מסוגלים להגיע מבלי לאבד את יציבות כרטיס המסך.
הנתונים שאנחנו מקבלים בזמן אמת במקרה הזה הם לא 2295MHz והם גם לא 2588MHz. אלו "נתוני נייר" מאוד רשמיים מהם כרטיס המסך צפוי להתעלם בכל פעולה סטנדרטית, כאשר תדר ה-Boost שלנו, התדר המואץ יהיה מעט גבוה יותר כל עוד טמפרטורת הפעולה של הליבה עצמה תאפשר זאת. זוכרים את גוף הקירור הענק אותו בנתה GIGABYTE לכרטיס המסך הזה? המטרה שלו היא לדאוג שאפילו במצבי קיצון תדר ה-Boost שלנו ישאר גבוה משמעותית.
תדר נוסף שאפשר לראות ב-GPU-Z הוא תדר ה-Memory, התדר בו פועל הזיכרון הגרפי של כרטיס המסך. במקרה שלנו מדובר בזיכרון טרי מסוג GDDR7 שמגיע מסמסונג. התדר אותו אנחנו רואים, 1750MHz הוא התדר בו פועלים שבבי הזיכרון בפועל. לזיכרון מסוג DDR, כל DDR יש משחקי חלוקת תדר משונים, אבל כל מה שחשוב לזכור הוא ש-1750MHz הוא תדר הבסיס אותו אפשר להעלות. תדר זיכרון הוא לא דינמי כמו תדר הליבה ולרוב נשאר קבוע בכל שלבי המאמץ של ליבה גרפית.
כאשר ניגשים לבצע אוברקלוקינג ולמדוד בצורה תקינה גם את יציבות כרטיס המסך וגם שיפור הביצועים שלו, כדאי לבחור במבחן מאמץ גרפי עקבי שמעניק עומס גבוה אך גם כזה שעלול מעט להשתנות. אחד המבחנים האהובים עלינו בבחינת כרטיס מסך וגם באוברקלוקינג הוא המשחק Overwatch 2 של בליזארד. מדובר בכותר חינמי כיום כך שמבחינתנו הוא פתוח גם עבור כל משתמש שרק רוצה לבצע אוברקלוקינג.
במקרה שלנו יצרנו תרחיש בו 10 בוטים מאותה הדמות נלחמים בנקודה צפופה אחת, בלי היכולת לחסל אחד את השני. אנחנו כצופה עוברים למצב גוף ראשון ואז נותנים לתרחיש הזה לקרות למשך כמה דקות. ביחס למשחק עצמו מדובר בתרחיש "הגרוע ביותר". יש הרבה אפקטים והביצועים הממוצעים נמוכים, אבל זה בדיוק חלק מהסיפור של להעמיס מערכת ולוודא שכרטיס המסך הוא הגורם המגביל. אנחנו כמובן מריצים את המבחן ברזולוציה הגבוהה ביותר שזמינה לנו (4K 3840X2160) ובהגדרות תצוגה הגבוהות ביותר (במקרה הזה סט הגדרות Epic).
במצב הזה אפשר להשתמש בשלל כלים לניטור (מלשון מוניטור) של כרטיס המסך כמו Intel PresentMon או Afterburner עצמו שמספק את מנוע RivaTuner Statistics Server. אלו כלים שונים עם מטרה מאוד דומה. לכלים הללו גם אפשרות לדגום את ביצועי המערכת בזמן אמת ולפלוט קובץ CSV שכולל בתוכו את כל הנתונים שנדגמו לאורך זמן הבחינה.
הסדר הזה לא קריטי, אבל אנחנו מתחילים עם העלאת תדר הליבה הגרפית. חשוב לזכור – תדר הליבה הגרפית הוא מרכיב דינמי שמשתנה עם צריכת החשמל המותרת, כמו גם עם טמפרטורת הפעולה של הליבה. שינוי או תוספת של תדר ליבה גרפית בתוכנה אינו קובע איפה היא תהיה בנקודה ספציפית, אלה כמה היא שונה מהנקודה שכרטיס המסך חושב שהיא צריכה להיות בה. מה שאנחנו משנים הוא את הפרש תדר הליבה בין הרצוי למצוי. לדוגמה – אם כרטיס המסך יאפשר תדר ליבה של 2700MHz בנקודה הספציפית הזאת, תוספת של 150MHz דרך תוכנה תרים את התדר ל-2850MHz, אבל במידה ובשימוש אחר ימצא כרטיס המסך יכולת לעבוד בתדר גבוה או נמוך יותר, המרחק של 150MHz שקבענו יזוז בהתאם.
את תדר הליבה אנחנו מעלים עד שהמערכת מאבדת יציבות. לרוב זה לא מתבטא במסך כחול אלא בקריסה של מבחן המאמץ או במקרה שלנו המשחק. אחרי שזה קורה אפשר בצורה מסודרת לבצע אתחול של המחשב ולהמשיך. הגענו למצב שבו הוספנו 400MHz לתדר ה-Boost שלנו. מעבר לזה כבר לא ראינו יציבות. מצאנו יציבות גם בתוספת של 405MHz אבל 400 זה מספר עגול ויפה ויבטיח לנו עוד טיפונת יציבות.
כרטיס המסך מדגם RTX 5070 Ti הוא כזה שמגיע בתדר פעולה מאוד מתון לליבה הגרפית במאמץ. מצאנו שאנחנו יכולים להוסיף אפילו 400MHz של תוספת לתדר ה-Boost כאשר אנחנו מותחים את מעטפת החום ל-116% ועדיין לשמור על יציבות.
הוראות האוברקלוקינג של זיכרון GDDR7 מאוד פשוטות – התוכנה מאפשרת תוספת של 2000MHz לתדר הפעולה האפקטיבי (תחלקו את התדר הזה ב-8 בשביל להגיע לתדר הבסיס, כי זיכרון GDDR7 עובד על מכפלה של 8). זה אומר ש-1750MHz הופכים ל-2000MHz כתדר הבסיס וזהו. ל-GDDR7 פוטנציאל אוברקלוקינג גדול, אבל אנחנו מוגבלים תוכנתית לתוספת מכובדת אך לא סופית. את GDDR7 אנחנו לא סוחטים עד הסוף בשל מגבלות. התדר הזה יציב עבורנו ללא בעיה ובכל כרטיס GDDR7 שבחנו עד כה (כל RTX 50).
פוטנציאל אוברקלוקינג הוא מטבע בעל שני צדדים. לרוב, כרטיס מסך שמציג יכולות אוברקלוקינג בריאות יציג גם יעילות חשמלית משופרת משמעותית במידה ואנחנו רוצים לחסוך באנרגיה, ולא רק להגביר את צריכת החשמל שלנו לטובת ביצועים. התרגיל הזה כולל הפחתה של מעטפת החום המירבית לערך הגיוני. במקרה הזה הערך הנמוך ביותר שמתאפשר לנו הוא 83% שהם מגבלה של 250W. כנראה שהיינו מנסים פחות או היינו יכולים אבל במצב הזה אפשר לבצע אוברקלוקינג כרגיל ולכן העלנו בהדרגה את תדר הליבה וקבענו תדר זיכרון גבוה ככל הניתן פשוט כי GDDR7 יציב בו. נזכיר שוב, תוספת התדר פה היא ביחס למה שכרטיס המסך "חושב" שהוא יכול לפעול בו במגבלת מעטפת החום החדשה, לא ביחס לתדר במעטפת החום הרגילה של 300W.
תוצאות
ככה נראית התפלגות תדרי הפעולה במשך 5 דקות הרצה לאחר שמצאנו יציבות בשני מצבי האוברקלוקינג שלנו – אחד עם מעטפת של 345W ואחד עם מעטפת של 245W. ברירת-מחדל במקרה הזה היא 300W. שימו לב למשהו מעניין שקרה כאן, והקרדיט מגיע בעיקר ליכולות האוברקלוקינג של כרטיס המסך. במצב 250W הליבה הגרפית מצליחה לשמור על תדר פעולה כמעט זהה, כאשר הפער הגדול ביותר בין המצב הזה למצב ברירת-מחדל לא גדול מ-50MHz במקרה הגרוע.
ככה זה נראה בפועל, על הנייר. באמצעות מדידה של כ-5 דקות מביצועי כרטיס המסך במצבים השונים הצלחנו להפיק שתי תוצאות מאוד מעניינות. באחת, אותה הגדרנו בתור אוברקלוקינג טהור, מעטפת החום עלתה ל-345W אך בתמורה קיבלנו 12 אחוזי ביצועים. כרטיס המסך שלנו נראה עכשיו הרבה יותר כמו RTX 5080 והרבה פחות כמו RTX 5070 Ti.
המצב השני הוא מצב בו ירדנו ל-250W (וזה אומר פחות חום, פחות שחיקת רכיבים) וקיבלנו ביצועים פרקטית זהים למצב ברירת-מחדל. כל מה שחשוב הוא לוודא שהמערכת נשארת יציבה. לאחרונה, בחסות דברים שקשורים לאנרגיה האדירה שכרטיסי מסך צורכים, אנחנו מוצאים יותר ויותר את האפשרות של חסכון באנרגיה עם שמירה על ביצועים כאפשרות בריאה לכרטיסי מסך.
הקירור של GIGABYTE ל-RTX 5070 Ti מדגם GAMING OC הוא קירור משוגע. במצב חיסכון בחשמל אנחנו רואים טמפרטורת ליבה במאמץ של פחות מ-50 מעלות צלזיוס בממוצע עם סביבה של 25 מעלות. מהירות המאוררים נמוכה גם כן ונשארת סביב 900 סל"ד. כרטיס המסך במצב הזה חרישי. מאוד מאוד מרשים, וזה לא ש-62 מעלות צלזיוס במאמץ במצב 345W מרשים אותנו פחות. מאוד מוצלח הקירור הזה.
סיכום
לסיכום – יש לנו כמה וכמה תובנות מהדרך שבה אפשר לבצע אוברקלוקינג וכמה ממנו אפשר לבצע בסדרת RTX 50, לפחות עד עתה, זמן קצר לפני צאת כרטיס המסך הזול בגל הזה, ה-GeForce RTX 5070 12GB בעוד כמה ימים.
אנחנו לא יודעים עד כמה מחמיר סטנדרט התדרים שקבעה NVIDIA במפעל עבור הליבות הגרפיות שלה, אך ניכר שיש לכרטיסי מסך כמו ה-RTX 5070 Ti עוד הרבה לתת גם מבלי להוסיף בצריכת החשמל עצמה. אפשר להסתכל על זה בדרך אחרת ולבטא מעט תסכול בכך שכרטיס המסך הזה הוגדר ב-300W כאשר אפשר לאבד מעד מאוד ביצועים ולשפר את דריכת הרגל הסביבתית שלו. מצד אחד כאשר יש טכנולוגיה חדשה תמיד יש ליצרן לסחוט כמה שיותר את הסיליקון ולהביא להבדל ביצועים שיראה יפה מול הדור הקודם (מה שלרוב RTX 5070 Ti מתקשה לעשות מול RTX 4070 Ti SUPER, בואו נודה בזה).
התחושות מעט מעורבות עם כרטיס המסך הזה, כי מצד אחד זה האובררלוקינג הכי מהנה והכי גמיש שראינו עבור כרטיס מסך מתקדם בשנים האחרונות, לפחות מאז דור GTX 10. מהצד השני, מדובר כאן בסיליקון שיכול להמשיך ולעבור אופטימיזציות עוד לפני שהוא מגיע למשתמש, בעיקר בדגש על יעילות חשמלית גבוהה יותר. יש עוד עבודה לעשות, ולמרות שסטטיסטיקה היא דבר חשוב באיכויות הסיליקון השונות, אנחנו עדים להשטחה משמעותית בהפרשי איכויות הסיליקון שמיועדות למוצרים ספציפיים.
אנחנו לא נכנסים יותר מדי לענייני המחבר החשמלי במדריך הזה, שכן גם צריכת חשמל של 345W לכרטיס היא לא דבר שבאמת מאיים עליו, לפחות לא כמו 575W של RTX 5090. כן נחמד לדעת שאם מחליטים לשמור על הביצועים המקוריים של כרטיס המסך וכן לרדת ל-250W אפשר לפחות להקל על כל המערכות החשמליות במחשב שאחראיות להספקה לכרטיס המסך. זו יכולה להיות חומרת לוח המעגל המודפס עצמו של הכרטיס, מחבר הכח, או ספק הכח הראשי במחשב.
את הכדאיות למחיר ולמצב השוק אנחנו משאירים בעיקר לביקורות שלנו ולהתרשמויות שלכם ממה שקורה כרגע.
שכחתם לציין חשבון חשמל
לקנות ספק כוח 1300 W
לפתור בעיות חום במארז
תקנו קונסולה !
וישאר לכם כסף לפיסטוקים