העצמאות של אפל עולה לדרגה חסרת תקדים עם השקתו של שבב ה-M1 שמיועד לעולם ה-MacOS – וזו עשויה להיות ההוכחה הכי טובה שיש לנו לכך שארכיטקטורת ה-ARM בשלה למלחמת עולם במעבדי ה-x86 בכל החזיתות
ידענו שזה מגיע, לאחר שנים של היערכות ואפילו הכרזה רשמית על המהלך שהגיעה לפני מספר חודשים – ובכל זאת הופתענו בגדול, כאילו כל זה קרה ברגע אחד ללא אזהרה מוקדמת. לאחר יותר מעשור של שיתוף פעולה פורה עם אינטל בתחום העיבוד, אפל ביצעה צעד גורלי נוסף ועברה לעשות שימוש בשבבי עיבוד מפיתוח עצמי עבור המחשבים שלה, בהתבסס על ארכיטקטורת ARM ותהליך ייצור חדיש של 5 ננומטר – והתוצאות משאירות אבל לכל שבב נייד אחר שזמין בשוק כרגע, לפחות על פי נתוניה של הענקית מקופרטינו.
שבב ה-Apple M1 הוא המוצר הראשון בעידן החדש והמסקרן הזה של החברה, אשר יבוסס על ארכיטקטורה דומה לשבב ה-Apple A14 אך בגודל ובעוצמה מוגדלים עם 8 ליבות עיבוד כלליות (מתוכן 4 מסוג Firestorm לביצועים מירביים ו-4 מסוג Icestorm ליעילות מיטבית) וליבה גראפית עם 8 אשכולות עיבוד שמסוגל להגיע לביצועים תיאורטיים של 2.6TFLOPS כשהיא בשיאה. יש גם יחידת האצה ללמידת מכונה ובינה מלאכותית עם 16 ליבות וביצועים של עד 11TOPS, ארכיטקטורת זכרונות מטמון אחודה עם 12 מגה-בייט ברמת L2 המהירה לליבות העוצמתיות ו-4 מגה-בייט ברמת L2 לליבות היעילות, יחידת Secure Enclave נפרדת לשמירה על המידע הרגיש ביותר, אחסון NVMe מבוסס תקן PCI-Express 4.0 ותמיכה בתקני USB 4 ו-Thunderbolt 4 – סך הכל כ-16 מיליארד טרנזיסטורים בשבב העמוס והזעיר, עם מעטפת הספק בסיסית של 10 וואט בלבד.
כל הנתונים האלו הם מעניינים, אך מה שמעניין הרבה יותר הוא ההבטחה של אפל כי במסגרת השימוש בהם היא תוכל לספק שיפור של פי 2 בביצועים הכלליים ובביצועים הגראפיים ביחס לשבבים ניידים מובילים של המתחרות, תחת אותה מעטפת הספק זהה של 10 וואט. בשוק בו התרגלנו לקבל שיפור של 10 או 15 אחוזים במקרה הטוב בין דור לדור, ההצהרה של אפל שוברת את כל המוסכמות בבת אחת – אפילו אם היא תהיה נכונה "רק" באופן חלקי.
אפל התאימה את מערכת ה-MacOS Big Sur שלה לעבודה משולבת עם שבבי Apple M1 מבוססי ארכיטקטורת ARM ועם שבבי x86 מבית אינטל במקביל ללא בעיות תאימות או ביצועים ביניהם, והמוצרים הראשונים שמבוססים על החומרות החדשניות צפויים להיות זמינים כבר בשבוע הבא – אז נוכל להתחיל לקבל רשמים בלתי תלויים אודות ההישגים והיומרות של אפל החל מהדור הראשון שלה. יהיה מעניין מאוד.
אפל מתחילה את המסע לעצמאות חומרתית מלאה בתחתית, באופן טבעי, עם מכשירי Mac Mini ו-MacBook קומפקטיים שהתבססו בעבר על השבבים החסכוניים ביותר שיש לאינטל להציע – אך הגיוני בהחלט להניח כי אפל תוכל להתאים את הארכיטקטורה שלה במהירות יחסית גם למערכות גדולות ועוצמתיות יותר, כולל בעולם השולחני, עם מעטפת הספק ומערכי קירור מוגדלים שיאפשרו להקפיץ את תדרי הפעולה, להוסיף עוד אשכולות עיבוד גראפיים ואולי אף להגדיל את כמות ליבות העיבוד הכלליות משמונה ל-12 או ל-16 (או לחילופין להחליף את יחידות ה-Icestorm בעוד יחידות Firestorm עוצמתיות, כאשר אין סיבה מעשית להתחשב בחסכון החשמלי).
המגבלה והאתגר המרכזיים בהתרחבות זו עשויים להגיע, למעשה, מכיוונה של השותפה TSMC האחראית על הייצור ההמוני עצמו – תהליך ה-5 ננומטר נמצא עדיין בחיתוליו ועשוי לתמוך בהיקפים, התפוקות ומימדי השבבים שאפל תזדקק להם רק בעוד מספר שנים מהיום, ללא תלות בכספים שאפל תהיה מוכנה להשקיע על מנת לשמור לעצמה את התוצרים האיכותיים ביותר שיורדים מקווי הייצור הללו.
אנחנו מקווים ששני השקפים הללו יעמדו למבחן בעולם האמיתי כמה שיותר מהר
כיצד המהלך של אפל ישפיע על שוק המחשבים האישיים כולו בטווח הארוך? עדיין מוקדם מאוד להתיימר לספק ניתוח אמין ומדוייק, אך אנחנו בהחלט יכולים לדמיין עתיד בו עוד מפתחות של שבבי ARM (קוואלקום? סמסונג?) יאזרו אומץ וינסו לגרום ליצרניות ה-PC לזנוח את התלות במוצרי העיבוד מאינטל ו-AMD בעבור שבבים יעלים יותר ואף עוצמתיים יותר תחת אותה צריכה של הספק.
חושבים שאתם יודעים כיצד ייראה עולם המחשוב בשנת 2025? מוזמנים לשתף את כולם בתגובות.