קראתי את הכתבה הזו בעיתון"ישראל היום",מישו יודע עוד פרטים על החומר החדש?מתי זה יגיע למחשבים שלנו,ומתי לדעתכם אינטל תחילף את כל פס הייצור שלה לגרפן.

http://www.hayadan.org.il/nobel-physics-2010-0610103/

מה שבאמת מדהים זה הסילוטייפ. לא רק שהשתמשו בו בשביל לבודד שכבות בעובי של אטומים בודדים, מסתבר שקילוף סילוטייפ תחת תנאים מסויימים יכול לייצר מספיק קרינת רנטגן בשביל צילום.

קראתי את הכתבה הזו בעיתון"ישראל היום",מישו יודע עוד פרטים על החומר החדש?מתי זה יגיע למחשבים שלנו,ומתי לדעתכם אינטל תחילף את כל פס הייצור שלה לגרפן.

נראה לי שקצת מוקדם בשביל להתחל לשער מתי, אם בכלל, מישהו יתחיל לייצר מעבדים שזה הבסיס שלהם.

אבל אומרים שהוא מוליך טוב יותר מהסיליקון,ויהיה אפשר לייצר מעבדים בגודל קטן יותר

כן, תאורטית.

זה לא אומר שיצליחו לעשות ממנו מעבדים, וגם התהליך ייצור שלו כיום אינו פשוט כמו של שבבי סיליון ויכול להיות שזה יהיה יקר מכדי להיות כלכלי ומשתלם.

זאת תגלית חשובה שתוביל כנראה להרבה יישומים, אבל לא הייתי מהמר שנראה יישום מסחרי כלשהו (לאו דווקא מעבדים) ב-5 שנים הקרובות

חוקרים מאוניברסיטת MIT: מעבד מגראפן עשוי להגיע למהירות של 500 עד אלף ג'יגה-הרץ

http://www.hayadan.org.il/mit-graphene-1804092/

ההצהרה הזאת ממרץ 2009:

הטכנולוגיה תוכל להיות זמינה ליישום מסחרי כבר בעוד שנה או שנתיים.

ובקיצור, עדיף שהאקדמיה פשוט תחקור, ותפסיק לדבר

לא בטוח בכלל שיתפתח מזה משהו , ולאו דווקא כי אין בזה פוטנציאל.

כבר היום קשה לייצר מעבדים כי צריך לייזרים מאוד מדוייקים בשביל לצרוב תבניות שעליהן מניחים את המעבדים.

זו הסיבה שהיום אתה יכול לקנות מעבד שבתכל'ס הוא מעבד יותר מתקדם ממה שקנית , אבל הוא מה שאנחנו קוראים "מסורס".

בתהליך הייצור הדיוק של הלייזר לא היה מספיק טוב ולכן לא כל המעבדים "יושבים כמו שצריך " בתבנית שלהם.

בהתליך שאתם מדברים עליו צריך ליצור תבניות עוד יותר קטנות (בכמה סדרי גודל) מה שאומר שצריך לפתח עכשיו לייזרים חדשים שיעשו את הצריבות האלה (פיתוח שיעלה מן הסתם המון מליונים) או לעבור בכלל לשיטות ייצור אחרות (לא עולה לי בראש כרגע שיטת ייצור עם דיוק יותר טוב מלייזר) וזה כבר בכלל סיפור מטורף שיכול לקחת המון שנים לפתח.