למה כשמוזגים קולה לכוס ישרה אז יש הרבה קצף, אבל כשמוזגים קולה לכוס שמוטה בזוית אז אין קצף או שיש מעט קצף?

לא עשיתי דוקטורט במזיגת קולה אבל לפי הבנה כללית בלבד אני אנסה לענות בשאלה, למה שאני מתגלש במגלשה מגובה של חמישה מטרים אני מגיע למטה דיי לאט ועם כל הגפיים שלמות, אבל כאשר אני קופץ חמישה מטרים אני צריך פינוי לביה"ח.

הפגיעה בתחתית הכוס גורמת לחוסר יציבות בגז שנמצא בקולה ועקב כך הוא משתחרר(וכך גם גורם לתגובת שרשרת עם הגז שכלוא בקולה שאתה ממשיך למזוג), שאתה "מגליש" אותה בנוחות על צד הכוס יש פחות הפרעות ופחות קצף מופיע.

זה לא נשמע ממש הגיוני "חוסר יציבות בגז".

אולי זה קשור למהירות (במהירות גבוהה הגז מצליח להשתחרר מהנוזל)?

זה לא נשמע ממש הגיוני "חוסר יציבות בגז".

אולי זה קשור למהירות (במהירות גבוהה הגז מצליח להשתחרר מהנוזל)?

לא נשמע הגיוני? תנסה לשקשק בקבוק קולה(ממש חלש גם עובד יופי טופי).

כשתה משקשק בקבוק קולה, אז הגז הכלוא בתוך הנוזל משתחרר.

לא הבנתי למה התכוונת ב"חוסר יציבות".

סתם לא מצאתי מילה לזה שהגז רק מרחף בתוך הקולה והוא לא ממש חלק ממנה, להגנתי כתבתי את ההודעה שאני קצת שיכור והשעה הייתה קצת מאוחרת.

מולוקלות הפחמן דו-חמצני מומסות במים שיש בקולה. והן לא סתם מומסות במים, הן נמצאות במצב של תמיסת יתר, כלומר יש יותר CO2 מומס במים מאשר היה יכול להיות במצב של שיווי משקל. בגלל הסיבה הזאת ברגע שפותחים בקבוק קולה לאט לאט כל ה"גזים" יוצאים, למרות שבתוך המים הם לא גז.

כשאתה מוזג קולה לכוס בצורה ישרה אתה גורם לשני דברים:

א. אתה נתון למולקולות של הקולה אנרגיה קינטית שמתורגמת לתזוזה שלהן ברגע שהן פוגעות בתחתית הכוס, האנרגיה שהשקעת נותנת לCO2 להמלט.

ב. בזמן המזיגה יש מין ספלאש כזה של הקולה החדשה שנופלת על הקולה שכבר בכוס, כמו שזורקים אבן לתוך שלולית ויש התזה. הדבר הזה מכניס לתוך הנוזל בועיות חמצן. הבועיות האלו יוצרות אתרי התגרענות, בדיוק כמו המנטוס בניסוי המפורסם. זה גורם לבריחה של CO2 בקצב גבוה יותר.

במזיגה אלכסונית, אתה עושה גם שני דברים: אתה מוריד את המהירות של המולקולות (כמו שMoon-Mage תיאר פחות או יותר) ובנוסף אתה מצמצם את אפקס ההתזה. לכן אין הרבה קצף. מהסיבה הזאת גם מוזגים בירה לכוס בזווית.

הבנתי. שאלה נוספת: מה זה בעצם הקצף של הקולה או הבירה?

זה בדיוק מה שזה, קצף. כלומר הרבה בועיות קטנות, כמו בועות סבון.

ה"מסביב" של הבועיות זה בעקרון מים, בגלל תכונה שנקראת חוזק פני השטח (surface tension) המולקולות עוטפות את הגז עד שהלחץ בפנים גדול מידי או שפגם בשטח הפנים גורם ל"פיצוץ" שלהם (המעטפת נקרעת כמו בלון שפיצצו).

זה כמו שתקח כוס מים ותנשוף פנימה עם קשית, אתה רואה שיש קצת קצף שנשאר לכמה שניות אחרי שאתה מפסיק. בקולה או בירה יש כל הזמן גז שבורח לכן הקצף נשאר יותר זמן. יתכן גם שחלק מהמרכיבים בקולה או בבירה גורמים לחוזק פני שטח גבוהה יותר ולכן הבועיות לא נעלמות ממש מהר כמו בסתם מים (או סודה למשל).

הקצף זה בעצם מולקולות גז שהשתחררו מהנוזל בו הן היו מומסות, אבל הן עדיין מוקפות בנוזל?

כן, להיות מוקף בנוזל ולהיות מומס בנוזל הם שני דברים אחרים לגמרי.

ברגע שהCO2 "יצא" מהנוזל מכל מיני סיבות הוא יוצא בועיות, הבועיות מתפסות למעלה בגלל שהמשקל הסגולי שלהן קטן מזה של המים. ברגע שהם הגיעו לפני השטח חוזק פני השטח של הנוזל גורמים לך ששכמה קשה של הנוזל עדיין מקיפה את הבועית גז, הבועיות האלו בדר"כ מתפוצצות אחרי שניה, כמו שאפשר לראום אם אתה מסתכל על כוס קולה.

אוקיי, תודה! נראה לי שהבנתי.