לאדע אם זה קשור לפורום אבל זה בערך מדע..

כשאנחנו זורקים כדור או כל דבר אחר, איך אנחנו מסוגלים לכוון בצורה כל כך מדוייקת?

למשל כשאני זורק כוס פלסטיק לפח ויש שם כוס אחרת, לא משנה מאיזה מרחק אני זורק (בטווח הנורמל כמובן), הכוס שזרקתי תמיד תיכנס לתוך הכוס שבתוך הפח..

אני לא יודע אפילו איך אני עושה את זה, אני פשוט חושב על זה וזה קורה, אז התחלתי לחשוב מה קורה במוח שלנו כשאנחנו מכוונים זריקה כלשהי..

מישהו יכול להאיר על הנושא? תודה מראש

סוג של זיכרון אני חושב...

תחשוב על תינוק... אם תמסור לו משהו הוא אף פעם לא יתפוס.. הוא אפילו לא יהיה בכיוון...

אבל אם תמסור לו ככה כל היום.. בסוף הוא יקלוט איך זה הולך ויצליח לתפוס אותו...

הכל קשור לזכרון.. יש לך כבר יחס לגבי הכוח שלך והכיוון לפי הזיכרון.. אתה זוכר מה קרה קדום שזרקת..

מצטער על החפירה...

אני חושב שזה קשור לעין הדומיננתית שלנו ( איך שלא רושמים את זה )

זה יותר כמו "ניחוש מושכל".

המוח כבר מכיר את הפיזיקה הבסיסית ואת חוקי ניוטון, הוא גם יודע את הכובד של הכדור שאותתו אתה הולך לזרוק, וגם הוא יודע את כל מה שקרה בכל הזריקות שלך בעבר. המוח יוצא מיש-מש של כל המידע שיש לו, ומשם יוצאת הפעולה של הזריקה.

את הזכרון שלנו מחלקים לשלוש (אם אני זוכר נכון) - זכרון לטווח קצר, לטווח ארוך וזיכרון פרוצדוראלי.

האחרון אחראי לדברים מהסוג הזה - עוד דוגמא היא רכיבה על אופניים.

כל דבר שאנחנו עושים ונדרשים בו לקואורדינציה קשור אליו.

אגב שינה טובה שכוללת שנת REM משפרת בזכרון הפרוצדוראלי את מה שלמדנו לפני זה.

לדוגמה אם תקח שני ילדים שלא יודעים לרכב על אופניים ותלמד אותם לרכב.

אחד ילך לישון כמה שעות לאחר מכן והשני לא.

אחר-כך תן להם לנסות שוב לרכב - הראשון יצליח הרבה יותר טוב מהשני.

את הדברים האלה אתה יכול למצוא בספרים שקשורים לפסיכולוגיה - אם יש לך מישהו שאתה מכיר שלומד תואר בפסיכולוגיה הוא בטח יידע לכוון אותך לספר הנכון.

דברים מעניינים יש שם...

אגב שינה טובה שכוללת שנת REM משפרת בזכרון הפרוצדוראלי את מה שלמדנו לפני זה.

מה, לשמוע את כל הדיסקים של REM לפני השינה? ;D

תודה לכולם

אם כבר מדברים על זכרונות, שתדעו לכם שהתת מודע שלנו הוא באמת מיוחד מכל בחינה אפשרית!

כשהייתי קטן הייתי צופה בקטנטנות כמה שנים עד כיתה ז', ואני לא ממש יודע ספרדית אבל כשמדברים אני בערך מרגיש חלק מהשיחה..

לפני שנה בערך היה לי חלום שכולו היה בספרדית! בחלום הבנתי הכל ואפילו דיברתי, כשקמתי כל מה שזכרתי זה ספרדית ולא ידעתי על מה החלום!

זה היה חלום. בחלום אתה תמיד מבין מה קורה. והשפה ששמעת יכולה להיות ג'יבריש באותה המידה של ספרדית.

...

הקטע שזה היה ספרדית אני זוכר שזה היה..

הקטע שזה היה ספרדית אני זוכר שזה היה..

זה לא סותר את מה שהוא אמר... אתה זוכר שזה היה ספרדית אבל הבנת את זה כמו שאם זה היה גרמנית היית מבין את זה.

את הזכרון שלנו מחלקים לשלוש (אם אני זוכר נכון) - זכרון לטווח קצר, לטווח ארוך וזיכרון פרוצדוראלי.

האחרון אחראי לדברים מהסוג הזה - עוד דוגמא היא רכיבה על אופניים.

כל דבר שאנחנו עושים ונדרשים בו לקואורדינציה קשור אליו.

את הדברים האלה אתה יכול למצוא בספרים שקשורים לפסיכולוגיה - אם יש לך מישהו שאתה מכיר שלומד תואר בפסיכולוגיה הוא בטח יידע לכוון אותך לספר הנכון.

היכולות המוטוריות שלנו לא תלויות רק בקוגניציה (התפקודים העליונים), יש תפקיד רב מאוד לרפלקסים ולמעגלי אוטומציה של חלקי המוח התחתונים יותר (גרעינים בזליים, גזע המוח, מוח השדרה). כנראה שיש למערכות אלו גם יכולות למידה והסתגלות - אבל זהו לא זכרון במובן הקלאסי של המילה. בנוסף לכך - היכולת המוטורית שלנו משתפרת עם הגיל לא רק בגלל לימוד, אלא גם בגלל הבשלה של מערכת העצבים ושיפור הטונוס השרירי. אנחנו הרבה יותר פרימיטיביים ממה שחלקנו רוצים להאמין.

לאדע אם זה קשור לפורום אבל זה בערך מדע..

כשאנחנו זורקים כדור או כל דבר אחר, איך אנחנו מסוגלים לכוון בצורה כל כך מדוייקת?

למשל כשאני זורק כוס פלסטיק לפח ויש שם כוס אחרת, לא משנה מאיזה מרחק אני זורק (בטווח הנורמל כמובן), הכוס שזרקתי תמיד תיכנס לתוך הכוס שבתוך הפח..

אני לא יודע אפילו איך אני עושה את זה, אני פשוט חושב על זה וזה קורה, אז התחלתי לחשוב מה קורה במוח שלנו כשאנחנו מכוונים זריקה כלשהי..

מישהו יכול להאיר על הנושא? תודה מראש

ההנחה הבסיסית שלך שאנחנו זורקים בצורה מדויקת שגויה מהבסיס.

ואם על זה אתה נשען אז חבל על הזמן של ההסבר

ההנחה הבסיסית שלך שאנחנו זורקים בצורה מדויקת שגויה מהבסיס.

ואם על זה אתה נשען אז חבל על הזמן של ההסבר

האם אתה יכול לפרט? אני חושב שלא הייתה כוונתו שאנחנו מדייקים במובן "הדיגיטלי" של הדבר, אלא מדייקים במידה הדרושה להשגת המטרה - רמה כזאת של דיוק לא רק קיימת - אלא גם חיונית להשרדות... האם דג צלף לא קולע "בדיוק" אל החרק אותו הוא צד? האם התנשמת לא צוללת "בדיוק" אל העכבר? האם האדם הקדמון לא הטיל את החנית "בדיוק" אל הציד שלו?

למיטב ידיעתי בעת שאדם מטיל חפץ מופעלות מגוון של מערכות העורכות מעין "חישוב אנלוגי" המאפשרות להפעיל את השרירים בתזמון ובעוצמה הדרושה להטלה מדויקת של אותו החפץ. מערכות אלו מאוד דומות מבחינות רבות למערכות מדידה אלקטרומכניות אותן אנו מכירים -

* העיניים ביחד עם מרכז הראיה ומרכזים עליונים שונים אומדים את המרחק למטרה על ידי שילוב של טריאנגולציה ואומדן פרספקטיבה (על סמך ידע מוקדם של הגודל של המטרה או דברים הנמצאים בקרבתה).

* המערכת הפרופריוצפטית בזרוע יודעת לאמוד את המשקל של החפץ המיועד להטלה. החלקים העליונים במוח שלנו מעריכה את ההתנהגות הצפויה של החפץ בעת מעופו ומוסיפה תיקונים משוערים בשל רוח וכו'.

* בעת הנעת הזרוע בתהליך ההטלה מתבצע תהליך פידבק מתמשך המתבסס על המערכת הפרופריוצפטית ומעגלי מוח שדרה שונים.

נכון, אין לנו למעשה תודעה מלאה של התהליך במובן שאנחנו לא מסוגלים להגיד - הטלתי חפץ במשקל 330 גר' בזווית של 35 מעלות ובמהירות של 3.8 מטרים לשניה. האם לכך התכוונת שאין אנחנו מדייקים?

^^ hold your horses man!!!

לא צריך להגזים עם מושגים מסובכים...

אגב, אני ניסיתי בסה"כ להסביר את העניין בצורה פשוטה.

ונכון, לא עשיתי דוקטורט על העניין.

האם אתה יכול לפרט? אני חושב שלא הייתה כוונתו שאנחנו מדייקים במובן "הדיגיטלי" של הדבר, אלא מדייקים במידה הדרושה להשגת המטרה - רמה כזאת של דיוק לא רק קיימת - אלא גם חיונית להשרדות... האם דג צלף לא קולע "בדיוק" אל החרק אותו הוא צד? האם התנשמת לא צוללת "בדיוק" אל העכבר? האם האדם הקדמון לא הטיל את החנית "בדיוק" אל הציד שלו?

למיטב ידיעתי בעת שאדם מטיל חפץ מופעלות מגוון של מערכות העורכות מעין "חישוב אנלוגי" המאפשרות להפעיל את השרירים בתזמון ובעוצמה הדרושה להטלה מדויקת של אותו החפץ. מערכות אלו מאוד דומות מבחינות רבות למערכות מדידה אלקטרומכניות אותן אנו מכירים -

* העיניים ביחד עם מרכז הראיה ומרכזים עליונים שונים אומדים את המרחק למטרה על ידי שילוב של טריאנגולציה ואומדן פרספקטיבה (על סמך ידע מוקדם של הגודל של המטרה או דברים הנמצאים בקרבתה).

* המערכת הפרופריוצפטית בזרוע יודעת לאמוד את המשקל של החפץ המיועד להטלה. החלקים העליונים במוח שלנו מעריכה את ההתנהגות הצפויה של החפץ בעת מעופו ומוסיפה תיקונים משוערים בשל רוח וכו'.

* בעת הנעת הזרוע בתהליך ההטלה מתבצע תהליך פידבק מתמשך המתבסס על המערכת הפרופריוצפטית ומעגלי מוח שדרה שונים.

נכון, אין לנו למעשה תודעה מלאה של התהליך במובן שאנחנו לא מסוגלים להגיד - הטלתי חפץ במשקל 330 גר' בזווית של 35 מעלות ובמהירות של 3.8 מטרים לשניה. האם לכך התכוונת שאין אנחנו מדייקים?

לא

התכוונתי פשוט שאנחנו לא פוגעים.